אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

- הנוסחה לפיה ‘מה שמיוחד לחיל האוויר - לחיל-האוויר; מה שקולקטיבי - למטה הכללי’. האמנתי, כי יש לערוך בחינה עניינית בשאלת שיוכו של כל תחום ותחום לחיל או למטכ”ל, ולהכ כפיף לחיל רק את הדברים המיוחדים לו, אשר אינם משותפים לו ולחילות .” האחרים הוא העביר את מפקדת חיל האויר מתל אביב לבסיס האויר ברמלה, ושם קבע את מקום המפקדה, המבצעים המודיעין ועוד. ליד הבסיס פעל מנחת למטוסים 100 קלים, ממנו פעלה טייסת הקישור ובה מסוק הילר קטן. שמיר הכניס אחידות בציוד של המפקדות והבסיסים וסילק את שאריות הריהוט מתקופת מלחמת העצמאות. הוא פיתח את תחום המודיעין האוירי, על סמך לקחי מלחמת העולם השניה. בתקופה זו הושלמה האחדת הציוד בטייסות- והחיל החל להתבסס על מספר קטן של סוגי מטוס סים, בהם מטוסי המוסקיטו. בעקבות כך ניתן היה להקטין את עלויות התחז זוקה והרכש. חיל האויר הקים תחנות בקרה אוירית בצפון ובדרום, הורחב מערך הנ”מ להגנת שמי הארץ ושוכלל מבנה ההגנה האזרחית והתצפיות. בסיס האויר בקסטינה, חצור, הועבר לרשות חיל האויר ושם הופעלו טייסות קרב והפ פצצה. בתקופתו של שמיר הועברו גדודי הנ”מ לפיקוד חיל-האוויר ונפרסה רשת של מכשירי מכ”ם ברחבי הארץ. אמצעי חדש נוסף שנקלט אז בחיל-האוויר היו ה”לינקים”, הלא הם הסימולאטורים . הראשונים הקרב בתל חמה היתה זו תקופת התארגנות כללית בצה ה”ל ובחיל האויר ותקופת התנכלוית בגב , בולות. בעקבות הרג שוטרים ישראלים ערכו מטוסי ספיטפייר ומוסטנג יעפים . הפחדה נגד עמדות סוריות בתל מוטילה שמיר פעל אך שמונה חודשים כמפקד חיל האויר, ופרש מן הפיקוד על החיל .1951 מסיבות בריאותיות, באוגוסט לאחר פרישתו המשיך שמיר לפעול בתחומי התעופה בעיקר במסגרת קלוב התעופה לישראל, ואף ייצג את ישראל - הפדרציה האווירונאוט FAI- בכינוס ה טית הבינלאומית. בשנת 2691 התמנה שמיר ליו”ר המועצה הלאומית לתעופה 1966- אזרחית, ובמקביל הצטרף ב , כדירקטור התעשייה האוירית .2009 שלמה שמיר נפטר ב- 91 במאי

למעלה: שלמה שמיר כמפקד בחיל השריון במלחמת העצמאות; למטה: שמיר גילה ענין רב בהתפחות חיל האויר ולא אחת ביקר בבסיסיו, השתתף בכנסים ונפגש עם מפקדים. בצילום: שמיר מבקר בקו המטוסים בחצרים