אנציקלופדיה יפעת
לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת
שלושה דגמים ועוד אחד מפתחי הטיל החליטו לאמץ, לאחר בחינ נות טכניות מנוע בעל דלק מוצק, ולזנוח . את הפיתוחים בעלי דלק נוזלי אחד הדגמים של הלוז אף צויד במנוע האצה כדי להזניק אתו מן המשגר, לבד ממנוע השיוט, שנועד להמשך הטיסה . לעבר המטרה הדגם היבשתי הותקן בזוגות על גבי זחל”מ, ושוגר לעבר מטרתו תוך הנחיה . מאותו רכב או מרכב נלווה בשנת 0691נערכו ניסויי קבלה לטילי קרקע-קרקע, שנכנס לשירות חיל התות תחנים החל משנת 2691. השימוש בטיל לא ארך והוא הוצא משרות. ככל הידוע . לא נעשה בו שימוש מבצעי הדגם האוירי נועד להנשא על ידי מטוס תובלה- דקוטה או אחר - ולאחר שחרור רו לגלוש לעבר מטרתו הנמצאת במרחק עשרות קילומטרים, כשהוא מונחה על ידי המטוס המשגר. פיתוח הדגם האוירי . נכשל למעשה בגלל בעיות בשחרור הטיל הדגם הימי נועד לנשיאה ושיגור מספינות מגדלים שונים, כולל טרפדות ופריגטות. פיתוח דגם זה הועבר באמצע שנות השישים מרפא”ל למפעל מבת של - התעשיה האוירית, שם פותח כטיל ים ים משוגר מספינות שטח מהירות. היה זה הדגם המוצלח מכולם של ה”לוז” או בשמו החדש “גבריאל”. כמו כן פותחו סוגים אחרים של הטיל, למשימות . שונות
טיל לוז בדגם האוירי מתחת לגחון מטוס דקוטה במהלך ניסוי שיגור
בשנת 5591החל החמ”ד, ולאחר מכן - רפא”ל- הרשות לפיתוח אמצעי לחימה בפיתוח טיל מונחה שכונה “לוז”. היתה העזה בפיתוח הטיל, שנועד להיות תשוב בה אוניברסלית כוללת לדרישות לטילי . קרקע-קרקע טקטיים, וטיל ים-ים
רכשו במפעלים זרים להכנס לתחום הפיתוח של טילים, הוא החל לעלות על . דרך המלך חמ”ד מפתח טיל מונחה ” אחד הפרויקטים שהיו “מסד הניסויים של פיתוח טילים בישראל, היה הטיל .” “לוז
”מים | טילי לוז שהותאמו לשימוש חיל התותחנים נישאים בזוגות על גבי זחל
Made with FlippingBook HTML5