אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

גלישה אוירית - לרחף כמו ציפור תחום תעופתי חדש מגיע לישראל וזוכה לפופולריות רבה

הסוד הגדול של הכנפיים היה המבנה הקל והחזק שלהן, יחד עם יחס עיל לוי/גרר משופר ויציבות טבעית כשל ” מטוטלת הנוצרת על ידי ה“משקולת . - משקל הטייס הנמצא במיקום נמוך בכנפי רוגלו, תלוי הגולש מתחת למסבך משולש, וקובע את כיוון טיסתו על ידי הטיה של הגוף והכנפיים, המשנה את . מערכת הכוחות הפועלים על הגלשן במשך השנים פותחו גלשונים מתקדמ מים יותר, בעלי יכולת לשנות את זויות המשיכה של הכנף או את מבנה הפרופיל והקימור שלה, וכן שונתה תצורתה הכללית והותאמה להשגת מהירויות . גבוהות יותר גולשי האויר הגיעו מיחס גלישה של 8:1‏ליחס של 31:1‏ויותר במשך השנים . הבאות

ראשיתו של גלשן האויר בבחינה שערכה , סוכנות החלל האמריקנית NASA בכנף משולשת קונית, שפותחה על ידי פרנסיס רוגלו,‏כדי להנחית חלליות מסוג “ג’מיני” על הקרקע. הכנף הוכיחה את יציבותה, אולם לא אומצה לבסוף . למשימות בתחום החלל רוגלו לחובבי תעופה זמן לא רב אחר-כך, נעשה ניסיון ראשון בארצות-הברית להשתמש בכנפיים מסוג זה לשם טיסה קצרה מצוק. עם השנים התפתח תכנון הכנפיים, אשר זכו לכינוי “כנפי רוגלו”, והן שופרו ללא הכר . מתכנון לתכנון ומשנה לשנה ‏גולשי ארצות-הברית היה כאמור החל לוצים, ובעקבותיהם התפתח הספורט . החדש ונקלט ברבות ממדינות העולם

יורם מוהליבר באחת הגלישות הראשונות בגליל

יורם מוהליבר

גולשים ראשונים בישראל לארץ חדר ספורט הגלישה האוירית בשנת 5791. הראשון שערך גלישה בישראל היה גולש שוויצרי, אשר הגיע לארץ עם גלשון מסוג רוגלו וביצע כמה זינוקים מ”הר הקפיצה” בגליל. זמן קצר לאחר מכן נרכש גלשון על-ידי יורם מוהליבר, והוא ניסה אותו מספר רב של פעמים באיזור החוף. עם הזמן היה יורם לאחד מן הגולשים המצטיינים של ישראל, ומונה אחראי על בטיחות טיסה באגודה הישראלית לגלישה אוירית .1977 שהוקמה בשנת יורם ז”ל נהרג בתאונת גלישה טרגית .1986 באיזור מבוא חמה ב-3‏בספטמבר הרחיפה - ספורט פופולרי ‏באמצע שנות השבעים התפתחה הרחיפ .” פה במצנחי רחיפה, או ב”רחפונים , ‏אלה הם, למעשה, מצנחים מתכוננים שפותחו עבור יחידות קומנדו והותאמו . לרחיפה ספורטיבית ומדויקת הרחפונים בנויים משתי יריעות בד מיוחד, קל וחזק, וחזיתם פתוחה. האויר נלכד בתוך היריעות, תוך תנועה יחסית לרוח, יוצר לפגי היריעות המנופחות , “עיבוי”, מעין שפת התקפה קמורה

1975