אנציקלופדיה יפעת

סטרטוקרוזר לשרות חיל האויר חיל האויר מאריך את זרוע התובלה לטווחים ארוכים לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

סבים כשל מבחינה הנדסית, אולם רעיונות אחרים להסבת המטוס הגדול למשימות תובלת לוחמים ומטען, מטוס תדלוק אוירי, ומטוס למשימות לוחמה . אלקטרוניות, הצליחו יפה הבואינג סטרטוקרוזר או בשמו הצה”לי “ענק”, הוסיף נדבך חשוב מאד ליכולת התובלה של חיל האויר הישראלי. הוא שימש לא רק לטיסות תובלה לטווחים ארוכים לארה”ב ואירופה, יכולת שהג גיעה לביטוי במיוחד ערב מלחמת ששת הימים, אלא גם להצנחת ציוד ואספקה לכוחות במהלך מלחמת ששת הימים . ויום כיפור מטוסי סטרטוקרוזר הוסיפו יכולת חשובה למטוסי התקיפה של חיל האויר כמטוסי תדלוק. מטוסי סטרטוקרויזר אף יצאו לטיסות עלומות רבות לאפריק קה ואסיה בהן הצניחו ציוד או העבירו מטענים חיוניים לכוחות או מדינת . ידידותיות

חנ”מ בשטחן. מטוסי הסטרטוקרוזר אם ירכשו היו יכולים למנוע כליל את . הצורך בנחיתות אלה חמישה מטוסים מפאן אמ למרות התנגדות של מפקד חיל האויר C-130 (שהעדיף לרכוש מטוסי לוקהיד הרקולס חדשים), החליט משרד הבטחון להיענות להצעה של שווימר. אנשי רכש של התעשייה האוירית יצאו לארה”ב ורכשו חמישה מטוסים ראשונים מעודפ . פי חברת פאן-אמ שהוצעו למכירה לימים נרכשו מטוסים נוספים מיד C-97 שניה, חלקם היו מן הדגם הצבאי . סטרטופרייטר אנשי מחלקת ההנדסה של התעשיה האוירית התכוונו להציע לצה”ל את המטוס במספר תצורות, כולל מטוסים בעלי זנבות נפתחים (להטענת טנקים קלים וקומנדקרים), מטוסים בעלי דלתות קונכיה אחוריות, וכן כמטוס למשימות מיוחדות. הרעיון להסב את המטוסים כמטוסי תובלה בעלי זנבות

לאחר ייצור מטוסי הפוגה מגיסטר עבור חיל האויר, בקשו מנהלי התעשיה האוירית פרויקטים חדשים עבור חטיבת . הנדסה ואגפי הייצור השונים במקביל החל חיל האויר לבחון מטוסים כדי להגביר את יכולת מערך התובלה שלו. מערך זה כלל מטוסים תובלה בינונ C-47/DC-3 ניים ודו-מנועיים: הדוגלס . דקוטה והנורד 1052 נוראטלס בין השאר הוא בחן רכישת מטוסי דוגלס . ולוקהיד קונסטליישן DC-6C (שהיה C-79 בעקבות נחיתה של מטוס בדרכו לאפריקה) במתקני התעשייה האוירית הציע אל שווימר לחיל האויר לרכוש מטוסים משופצים מדגם זה בעלות נמוכה יחסית. מטוסים מדגם זה היו יכולים להגדיל את נפח ומשקל המטענים של מערך התובלה בצורה משמעותית ביותר. היתה לרעיון רכוש מטוסי תובלה ארוכי טווח, גם סיבה נוספת: במהלך טיסות תובלה של חיל האויר לאירופה, ובמיוחד לצרפת לצורך העברת נשק וציוד, התנגדו יוון, איטליה ומדינות אחרות לנחיתת מטוסים אלה בשל היותם “מטוסים נושאי נשק” או

סטרטופרייטר הותאם לנשיאת מטענים ולהצנחה C-79- דגם התובלה של ה

1964