אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

במשך חודשים ארוכים נעשו בחינות של תצורות שונות, והמטוס עבר שלבים שונים של תכנון. משקלו עלה, ובשל כך היה צורך לבחון התקנה של מנוע בעל . דחף גדול יותר יש לציין כי הנסיון והתשתית לתכנון וייצור מטוס קרב לא היתה למעשה קיימ מת במפעל. אנשי ההנדסה נאלצו לבחון את הדגמים שנבנו בחו”ל או במנהרת . הרוח של הטכניון התצורה של ה”אביר” הלכה והשתנתה והיא נראתה בדגם האחרון שנבחן דומה - מטוס גדל מימדים F-2 ’ למטוס מירז בעל כנפיים משוכות לאחור, שהוצע . אותה עת לחיל האויר על ידי דאסו אחד המהנדסים הצעירים שהיה שותף לפרויקט היה נועז מספיק כי להעמיד את מנהלי החטיבה על הבעיות האמית תיות של פיתוח המטוס. באחד הדיונים הוא אמר כי “אנחנו לא יותר חכמים מהמהנדסים של דאסו. הם יעשו זאת .” טוב יותר ובזול יותר חיל האויר העדיף לאחר בחינת ההצעות השונות לחזור חברת דאסו. אנשי ההנ נדסה במחלקת הציוד החליטו לאפיין מטוס חדש, שהיה דגם מפושט של , ויוצר M-5 ’ המירז’ 3 אשר נודע כמירז .” לימים בישראל כמטוס הקרב “נשר מטוס ביון מגביה טוס דרישה נוספת שעמדה בפני חיל האויר היתה השגת צילומים של מטרות בשטח האויב. בידי חיל האויר היו מטוסי ווטור ומירז’ לצילום אולם אנשי החיל . החליטו לבחון אופציות נוספות היות והאמריקנים, וגם הצרפתים לא ניאותו למכור לישראל מטוס ביון מגביה טוס, והנסיונות לרכוש מטוס מדגם זה בצרפת (המירז’ 4) ובאנגליה (קנברה או בוקניר) נכשלו למעשה, החליטו אנשי אמל”ח בחיל האויר יחד עם אנשי מצ”ד לבחון תכנונו של מטוס מסוג זה באופן . עצמאי בישראל אנשי ההנדסה של התעשיה האוירית , היו מעורבים מעט בתכנון המטוס , וככל הידוע אנשי מחלקת ציוד, מצ”ד הם שערכו את הבחינה הראשונית של המטוס.לפי התצורה האחרונה המטוס היה אמור להיות חד-מנועי, בעל כנפיים ארוכות וצרות. כונסי האויר הותקנו בתחתית הגוף ולמעשה נועד המטוס . ” מוקטן U-2“ להיות מעין

A-6 קרוזיידר, גרומן F-8U מטוסים שישראל בחנה. מלמעלה: צ’נס וואט קנברה B-57 אינטרודר ומרטין