עומר שדה

האמנת שזה קורה לך. ניצחתי אותך ולא פעם אחת. אני יודעת שהתעצבנת "בכאילו" רק כדי שארגיש טוב. טיילנו בחו"ל, הלכנו למוזיאונים והספקנו המון. , הצעת לי נישואין ואחרי כמה חודשים התחתנו. בניו יורק בטקס אזרחי, 35 אחרי שנה, בול ביומולדת בעיר שאתה הכי אוהב. הכרת לי את המקומות הכי שווים בעיר ואת החברים ללימודים, כולם סיפרו לי כמה הם אוהבים אותך, ואיזה בחור מיוחד אתה. אפילו באנגלית אהבו אותך. כשחזרנו ערכנו טקס עם משפחה וחברים טובים בהנחיית יעקב האח המאומץ שלך. היה חשוב לך שנבנה את הטקסט בעצמינו. כתבנו את ההבטחות אחד לשנייה ותכננו את החיים המשותפים שלנו. זו היתה אחת השנים המאושרות בחיי. הרגשתי שמצאתי את האהבה שלי, המשענת שלי, הביטחון ומה שחיפשתי כל חיי. קיבלתי את המשפחה שרציתי. המשפחות שלנו התאחדו, היו לנו ארוחות משפחתיות בחגים, ארוחות שף מידיה של ענת שדה בעין כרם. התחתנו ודיברנו על העתיד, על המשפחה שנבנה יחד, על מספר ילדים ואפילו על הטריאתלונים שנקיים בתור משפחה. כל כך שמחתי שתהיה אבא של הילדים שלי, ידעתי שתהיה אבא ובן-זוג מושלם. היו לך תכונות כל כך מיוחדות, היית האדם הכי חכם שהכרתי עם זאת צנוע ועניו. היית פשוט טוב בהכול. לא היה אדם שלא אהב אותך, ואני הייתי גאה שבחרת בי להיות לך בת זוג. כשנכנסתי להריון כל כך שמחת, דאגת ופינקת אותי, לא נתת לי לשטוף אפילו כוס. יחד עם זאת לא ויתרת לי על האימוני שחייה והריצה, כי צריכים לשמור על כושר גם בהריון. כששמעת שזו בת התרגשת. רצית רק בנות. אמרת שבנות הן הכי טובות, וגברים הורסים את העולם. בלידה תמכת ועזרת, היית שם וכל כך מכיל שלילך הדולה אמרה שלא ראתה גברים כמוך. כשתמרה נולדה, לקחת אותה לכל החיסונים בגאווה, חיתלת, קילחת, התעוררת איתי בלילות והתבאסת שאתה לא יכול להניק. אהבת את התואר החדש - אבא. אמרת לי שחשוב שנחנך את תמרה להתחתן מוקדם, לא כמונו בגיל מאוחר, כי אתה רוצה להיות סבא צעיר. שמונה חדשים אחרי שתמרה נולדה, המחלה כבר התחילה לכרסם לך את המוח. לא ידעתי להסביר מה קורה לעומר שלי, אבל ידעתי שהתחתנתי עם אהוב ליבי ויהיה בסדר. חשבתי שאין דבר שמטפלת זוגית לא יכולה לפתור. במקביל נכנסתי שוב להריון וזכינו בדניאלה. אני לא רוצה להרחיב על התקופה של המחלה, כי אתה כבר לא היית שם. עומר שלי, אין יום שאתה לא עובר במחשבות שלי.

101