עומר שדה
הטבע היה המורה הטוב ביותר בשיעור הזה לחינוך מיני. במסגרת הפעילות הנוספת במשק החי נערכה תחרות. מי שהצטיין והשקיע מאמץ מיוחד, קיבל פרס: טיול במשקי החי בישובי הדרום. עומר נחשב לאלוף המבצעים, ופעמים רבות זכה בסיור הפרס. עבור הילדים הזוכים זו היתה חוויה יוצאת דופן, שכללה התנסות מיוחדת כמו שחרור יוני דואר, ובסוף היום פינוק מיוחד - גלידה. את תחושת האחריות המופלגת שאפיינה אותו, ביטא עומר כשהיה בן שבע לערך, עת נשאר לראשונה ללא ההורים אצל חבר לקבוצה. שאלנו אותו אם בנוסף לכך שהוא נשאר עם חבר, האם לבקש גם מההורים של ענת להגיע לגיבוי. פניו של עומר הרצינו, והוא שאל בדאגה אם גם שירה תהיה. לשאלתנו למה זה חשוב ענה: "כי אני לא יכול לטפל בהם לבד...". בשנות בית הספר היסודי החל עומר להתעניין במיוחד בעופות דורסים. הוא וחברו הטוב אור נהגו לצאת, רכובים על אופניים, למעקב אחריהם בסמוך לקיבוץ, מנסים לאתר עיט, נץ או בז ממשפחת דורסי היום. הווי המעקב התפתח גם הוא לתחרות בין הילדים, תוך צבירת נקודות על כל תצפית ואיתור ציפורים דורסות נדירות לא רק בסביבת הקיבוץ כי אם גם בטיולים בארץ. המדדים לזכייה בניקוד גבוה, מלבד נדירותה של הציפור, כללו זווית ראייה, מאיזה מרחק ביצעו את התצפית והאם מקרוב או מרחוק. אביו של אור היה קצין בקבע, והוא ארגן לעומר ולאור סוף שבוע של תצפיות דורסים סביב מצפה רמון
עם סבתא פולה (מימין) ואמא 6 יום הולדת
10
Made with FlippingBook Digital Publishing Software