עומר שדה

מאז ימי ילדותו התמודד עומר עם בעיה אורטופדית בכפות רגליו, כשבאחת מהן היה המצב מורכב במיוחד. במשך שנים סבל כאבים, מוגבלות בתנועה והגבלה בפעילות ספורטיבית. אבל לא נער תחרותי כמוהו ייכנע לתכתיבי הגוף. כיוון שכדורגל היה עבור הבנים כעין מבחן סמלי לגבריות, ועומר התקשה לרוץ ולנתר, בחר להיות שוער. הוא הסתער היטב על הכדור ועל אף המגבלות נחשב למצטיין. אחר כך בחר בענפי ספורט שאין צורך להריץ בהם את הרגליים, הדיפת כדור ברזל, שחייה, זריקת דיסקוס - ענף שהתחרה בו ואף זכה בתואר אלוף הארץ. ומי אמר שזורק דיסקוס לא יכול גם לשיר? עומר הצטרף למקהלת המוסד החינוכי, ואף נסע במסגרתה לכנס מקהלות ארצי. הגיע מועד הגיוס לצבא. בשל המגבלה הרפואית, עומר עבר טירונות בת חודש, גם אם תוך 1996 ב קשיים בשל מצבו הפיזי. כבר באותו שלב ידע שהוא מועמד לשרת בסיירת מטכ"ל, שהיתה שם נרדף למצוינות, תחכום ואומץ לב. אמנם לא הוסלל לתפקיד קרבי, אבל עדיין נפתחה בפניו אפשרות לתרום מכישוריו 31 כבעל פרופיל הפיקודיים ומתכונותיו האישיות באגף המבצעים של הסיירת. כחצי שנה לאחר גיוסו, כבר הכירו מפקדיו . אבל כאן התעוררה בכל זאת שאלת 1 ביכולותיו והחליטו לשלוח אותו לבית הספר לקצינים בה"ד המום ברגליו. הוא לא ויתר, והיה מוכן לעשות הכול כדי להתקבל לקורס. כשנדרש להביא מכתב מאורטופד המאשר את כשירותו, שאל את עצמו, איזה אורטופד יהיה מוכן לקבל על עצמו אחריות להמלצה שעלולה לסכן את מצבו הבריאותי של החייל? הצירוף אי אפשר לא היה מוכר במילון משפחת שדה, ועומר ידע שההורים לצידו והוא יוכל לסמוך על תושייתם לחלץ אותו ממצבים קשים. גם הפעם התגייסו ענת ובני. אותר אורטופד, ידיד משכבר, שהיה מוכן לקבל מרחוק את תיאור מצבו של עומר . כל זאת בתנאי 1 בצירוף אבחון כללי של הבעייה ברגליו, ולנסח עבורו מכתב מתאים למפקדי בה"ד שבהזדמנות הראשונה יפגוש את המועמד לשירות ויבדוק אותו מקרוב. המכתב עשה את שלו ועומר התקבל לקורס. במפגש עם האורטופד שהתקיים מאוחר יותר, הוא בדק, אבחן, הפעם מקרוב, ואמר לפציינט הנחוש: "קח את הכדורים האלה כשיכאב לך מאד". שלושה חודשים מאוחר יותר סיים עומר את הקורס וחזר ליחידה כקצין. לא מעט חברים רכש עומר במהלך השירות. חלקם קיבוצניקים כמוהו, שמיד דיברו בשפתם המשותפת ובאופן טבעי התיידדו. כשהגיעו העירוניים המחסום לא נשבר בקלות, אבל תוך ימים אחדים, כולם התאחדו למשפחה אחת. עם הזמן זרמה ההשפעה גם בכיוון ההפוך, כשהקיבוצניקים התוודעו לסגנון החיים העירוני וגילו את יתרונותיו: אפשרויות הבילוי, וגם חיבור חברתי לא רק עם כאלה שגדלו בבית הילדים. כור היתוך קראו לזה מנהיגי המדינה בראשית דרכה. תחילה מונה עומר לקצין מבצעים (קמב"ץ). מאחר שהסיירת פועלת כגוף לא היררכי, התייעצות תוך

28