עומר שדה

לכל פקודה. זר לא יבין זאת, אבל מדובר בתרבות אחרת, עולם אנושי שלא היה מוכר לעומר. חלקם הגיעו לפלוגה מטעמי אגו, כדי להבליט את ייחודם כמה שנחשב לכוח אדם איכותי. אבל גם אז נשאר שנה מפקודיו, אסרטיבי ובשליטה. אם היה מקום לעימות, לא היסס 20 המפקד, שלעתים היה צעיר ב ועשה זאת בדרך בוגרת, ודאי לנוכח גילו הצעיר. עד מהרה למדו המילואימניקים מי הקצין שעומד מולם, והבינו שעליהם ליישר קו. חבר שאייש תפקיד דומה התפעל מיכולתו של עומר לקשור בקלות ובמהירות קשרים אישיים עמוקים, שגם סייעו במילוי המשימות. כזה היה הסגנון וכוחו הייחודי של עומר גם בשירותו הצבאי - מנהיגות שנבעה מביטחון עצמי ולא מאגו נפוח. "כשעומר שירת ביחידה, עבדתי כמורה ורכז חברתי בתיכון אזורי ברנר", מספר האח יעקב, "ובאחד הטיולים הנודדים שעשינו ברמת הגולן, עומר ביקש להצטרף ולהיות מלווה לטיול. התלמידים ובעיקר התלמידות והמורות היו כרוכים אחריו בחמשת ימי הטיול. כל ערב עשינו בצוות סיכום של היום ותכנון היום שלמחרת, ועומר – למרות שהיה בסך הכל מלווה ולא איש צוות מהמניין – היה מאוד פעיל בפגישות הצוות ושוב הפגין את יכולותיו. סבל עומר מכאבי גב בלתי נסבלים כתוצאה מפריצת דיסק. לעיתים החברים נאלצו לשאת 22 בגיל אותו על גבם, והיו מכניסים אותו לרכב במצב מאוזן. עומר התמודד בגבורה ולא ויתר על אף פעילות.

31