עומר שדה
גם על סביבתו גם בזמן עימותים עם המפקדים. על אף המחויבות לערכים והאחריות האישית שאפיינו את עומר, הוא ידע גם לעגל פינות כשצריך, והבדיל היטב בין עיקר לטפל. "במגורים ביחידה לא היו מזגנים והיה חם מאד בלילה, נזכר עומר קריגר, "במשרדים, שדווקא היו ממוזגים, נאסר עלינו לישון. ביוזמתו של עומר נהגנו לישון דרך קבע במשרד, למרות שכקצינים היינו מחויבים בדוגמה אישית. בבוקר גילגלנו את המזרנים והחבאנו אותם, לפני שהגיעו שאר הקצינים. באחד הבקרים נתפסנו עם מברשות השיניים ביד על ידי קצין שהשכים קום. עומר לא נכנס ללחץ, בקלילות הצליח להכניס את המצב המביך לפרופורציה סבירה". חגי פינברג, שלימים פיקד על היחידה, היה בוגר מעומר ושירת איתו, מספר, שלמרות שלא עבדו יחד מצאו שפה משותפת, עם מידה סבירה של ציניות וביקורתיות בהסתכלות על המערכת. השניים נהגו להיפגש מדי פעם לארוחות צהריים בבסיס להחלפת דעות. בתקופת השרות התאפשר לעומר לצאת לטיול קצר ביוון יחד עם יואבי. הם הרבו לטייל ברגל ונהנו יחד.
עם יואב ביוון
בתפקידו השני ביחידה, במשך כשמונה חודשים, היה עומר קצין אג"ם של פלוגת המילואים. הוא היה אחראי להכנת תוכנית לפעילות המילואים כדי לסייע ללוחמים, תוך תכלול התנועות השונות. בגדוד המילואים משרתים אנשים בגילאים מגוונים, כבר לא חיילים צעירים בשירות חובה שנכונים אוטומטית
30
Made with FlippingBook Digital Publishing Software