עומר שדה
שיגרת היום-יום בקיבוץ שובל בצפון הנגב, , חייבה את העובדים בחקלאות 1977 בשנת להשכים קום. בשש בבוקר הצטרפו אלה שעבדו במפעל לעיבוד שבבי, בענפי השירות ובטיפול בילדים. בשמונה התאספו החברים בחדר האוכל לארוחת הבוקר, מקובצים על פי מקומות העבודה. איש-איש בצלחתו, חותך עגבנייה ומלפפון לסלט, כשעל השולחן גבינות, ביצים קשות ורכות, דייסת סולת וריבה. בתום יום העבודה מיהרו הקיבוצניקים הצעירים למקלחת ואז לאיסוף ילדיהם מבית הילדים, מביטים בקנאה במבוגרים, שכבר פטורים מהעול ופנויים למנוחה ולכוס קפה של אחר הצהריים. בין החברים, בני וענת שדה - הוא יליד חיפה והיא ילידת פולין שעלתה בגיל שבע עם הוריה ניצולי השואה וגדלה בתל אביב. על אף שבגרו
בעיר, לא ראו בה את עתידם. ערכים של הגשמה בחיי קיבוץ הובילו אותם לבחור בגרעין נח"ל של 6 השומר הצעיר ובמסגרתו נפגשו, תחילה בקיבוץ בית ניר ומשם עברו לקיבוץ שובל. בנם עומר נולד ב- . אח לשירה, הבוגרת ממנו בארבע שנים, שהתרגשה לקראת הולדת האח הקטן. מכיוון שאי 1977 ביולי אפשר היה אז לדעת מראש את מין היילוד, ההורים גם לא חשבו על שם. כיוון ששירה נשאלה שוב ושוב לשם שנבחר לאחיה, מיהרו בני וענת להעניק לו שם - עומר. כיוון שעומר היה בוגר בקבוצת התינוקות, ונוצר צורך לחכות עד שהקבוצה תתמלא, שהה התינוק בבית ההורים עד גיל שמונה חודשים. אחר כך עבר לבית התינוקות המטופח, שבו בכל חדר אמבטיה הבנויה למידותיהם וגם גבוהה מספיק כדי שהמבוגרים יוכלו לעמוד בנוחות בזמן הרחצה. בית התינוקות היה ממוקם במרכז הקיבוץ, קרוב לחדר האוכל, והתנועה אליו וממנו רבה. כל ארבע שעות האימהות היו קוטעות את עבודתן ובאות להאכיל את תינוקם, להחליף חיתול לרחוץ, ולשחק איתו. בשאר הזמן הופקדו התינוקות בידי מטפלות מיומנות. אמא ענת עבדה אז בגן הנוי והתניידה ברחבי הקבוץ בטוסטוס עם מכשיר קשר, בעזרתו הזעיקו אותה להניק. משגדל, החל עומר לשוטט בשבילי הקיבוץ, בין חדרי ההורים לבתי הילדים. בדרכו אהב לבקר ברפת
4
Made with FlippingBook Digital Publishing Software