עומר שדה
מרובת הפרות, ולסככת הטרקטורים. מעל ראשו הטילו צל העצים עבותי הצמרת, וסביבו גינות הנוי המטופחות. באופק תחמו שדות הפלחה והשלחין את תבנית נוף ילדותו. ילד רך, נעים, כזה שאי אפשר לכעוס עליו, היה עומר בשנותיו הראשונות. יעקב, הבן המאומץ של ענת שנים, זוכר ילד שמנמן ומדושן עונג, "שאהב לשבת על ברכי הוריו או על ברכי 14 ובני, המבוגר מעומר ב להתלטף להתחבק ולספוג קרבה וחום. זה היה לי כיף". עומר גדל כשהוא מוקף אהבה ותמיכה גם מבני משפחתו וגם מבני גילו בבית הילדים. הלילות היו סיפור אחר. כילד בפעוטון הרבה להתעורר משנתו וההורים, שחיפשו דרך להקל עליו ועליהם, החליטו לעבור לישון לצידו. בתחילה חשבו שאחרי כמה לילות תיפתר הבעיה, ולא טרחו להתארגן לשינה ממושכת, והסתפקו במזרון ששימש את הילדים למשחק, אליו צורפה כרית בצורת היפופוטם. כשהקושי נמשך, פנו לייעוץ מקצועי שהציע לסכם עם עומר שמפסיקים לישון על ידו, אבל באים אליו במשך הלילה, בהתחלה כל שעה, ומעירים אותו, כך שיראה שאכן באים אליו. תוך מספר שבועות ירד מספר הפעמים בלילה עד שהגיע לפעם אחת. כך נרגע עומר וישן שנת לילה ללא הפרעה, וגם הוריו. עומר התחיל לדבר מאוחר יחסית, תוך השמטת עיצורים רבים, כמו ר' ו-מ' בתחילת מילה. מהמילה
5
Made with FlippingBook Digital Publishing Software