עומר שדה
הפעוטון של עומר
מוזיקה נשרה הק' והתחלפה בט', בורג היה לבואג וגדר לדדר. כך הפך גם עומר לעומ' – חסר ר'. עד היום יש הקוראים לו בקיבוץ עומ', כשם חיבה שזכור מילדותו. אם אחת המטפלות בפעוטון התקשתה להבין אותו, נהג לאחוז בה בשתי ידיו והפנה אותה לכיוונו כדי ללכוד את מבטה, חוזר על עצמו שוב ושוב, מתעקש על המילים השבורות, עד שהובן וזכה למענה. הסבלנות נדרשה אז לא רק מצד עומר כי אם גם מצד הסביבה. עזרה מקצועית הגיעה מצד קלינאית תקשורת ותיקה, שהדריכה את ההורים בטיפול בליקויי הדיבור. המפגשים עם הקלינאית, שהתקיימו כל כמה חודשים ברמת אביב, היו ימי חג לעומר. הוא התקדם יפה, זכה למחמאות וחיזוקים, ונהנה מביקור אצל הסבים האהובים בתוספת ארוחת צהריים ממיטב הבישולים של סבתא. במסגרת הטיפול בליקוי הדיבור, הכינה ענת כרטיסים עם תמונות של בעלי חיים, אביזרים, צעצועים, כשהמילה המתאימה מצורפת. תוך תרגול יום-יומי של פעולת הלשון והשפתיים, רכש עומר בהדרגה את העיצורים החסרים. הלקות התגלתה גם כיתרון, ובזכותה למד לקרוא בילדות המוקדמת. נורית, או ליתר דיוק "דודה נורית", חברתם הטובה של ענת ובני, בילתה עם עומר שעות רבות. כשנאלצו להעדר מסיבה כלשהי היתה זו נורית שטיפלה בו. בטיוליהם בקיבוץ בהיותו כבן שלוש-ארבע, קיבלה
6
Made with FlippingBook Digital Publishing Software