עומר שדה
באמצעות טיסה לניו יורק, בשילוב עם ביקור אצל שירה בקנדה. אחד הביקורים האלה היה בתקופה שעומר עבד ב-ג'י פי מורגן. התפקיד גזל שעות עבודה רבות, והזמן לפגישות היה מוגבל. כדי להרחיב את חלון המפגשים, התאכסנו ההורים במלון שהיה צמוד לבניין המשרדים של הבנק. עם הגיעם למלון, בעודם צועדים עם המזוודות לקבלה, הרגישה ענת שהמזוודה שלה נעצרת. היה זה עומר שעמד מולה, רשמי, מעונב, לבוש בחליפת עסקים. זה היה רגע מרגש ומשמח במיוחד. כמה ימים מאוחר יותר, כשהסתיים הביקור וההורים עזבו את המלון מוקדם בבוקר, השאירו את עומר ישן בחדרם, מנצל את החדר לעוד כמה שעות שנותרו, אחרי עוד לילה לבן בעבודה. לאחר שבע שנות זוגיות, החליטו נילי ועומר להיפרד. פרידה לאחר פרק זמן ארוך ומעצב היא מן הסתם חוויה מורכבת. עומר כבר עבר ימים של קושי והתמודדות, גם ידע בדידות בעבר, ובכל זאת, נראה שהפרידה מבת זוג קרובה לא דמתה למה שהכיר. הוא המשיך בשגרת היום, קם לעבודה מדי בוקר, יצא מדי פעם לבלות עם החברים, אבל העצב היה נוכח. ההחלטה לסיים את העבודה בבנק ולהתכונן לחזרה לארץ למשפחה, לחברים הטובים בסביבה המוגנת - היתה כמעט מתבקשת. לאחר שהשלים כשנה וחצי של עבודה ב-ג'י פי מורגן, היה עומר בשל ומוכן לחזרה לארץ, לא לפני שקיבל, על פי כללי הבנק, את הבונוס השנתי. היה מי שהעיד שעומר זכה תמיד בבונוס הגבוה ביותר ובהערכות יוצאות דופן על עבודתו.
71
Made with FlippingBook Digital Publishing Software