מיכה פרי

בכל הארץ החל מבית הבראה “ארזה“, בתי הבראה על הכרמל ובית בוסל בצפת ובתי חולים “בלינסון“ עפולה, בית חולים “מאיר“ בכפר סבא, קפלן וכו‘. במשך כל השנים פעלתי במוסדות ציבוריים רבים או בתור יו“ר של ההנהלה או בתור חבר פעיל בהנהלה ובין המוסדות האלה אציין: בקרן תרבות אמריקה ישראל — הייתי יו“ר פעיל במשך שנה 18 שנים 10 בחברת “עמידר“ — הייתי מנהל כללי במשך שנים 10 ב“עם עובד“ מנהל כללי — במשך שנה 12 בועד למען החייל — יו“ר פעיל בהנהלה במשך במועצה העליונה לתרבות ואמנות — חבר הנהלה מיום 1970 היווסדה ועד במכון למוסיקה ישראלית — יזמתי הקמת המוסד הזה שנים. 10 והייתי יו“ר במשך אנסמבל קאמרי — השתתפתי בייסוד עם גארי ברתיני, שנים. 15 והייתי חבר הנהלתו במשך במועצת המנהלים של “דבר“ — מיום הוסדו של העיתון ואחרי מותו של ברל קצנלסון הייתי יו“ר מועצת המנהלים שנים רבות בתזמורת הפילהרמונית הישראלית — הייתי חבר הנהלה שנה, מיום שהתזמורת התארגנה בתור 20- במשך כ קואופרטיב עצמאי בהנהלת “הבימה“ — הייתי חבר הנהלה מיום בואה ארצה שנים ראשונות. 25 במשך במועדון העתונאים — הייתי יו“ר של החוג שתמך בקיומו של המועדון ויחד עם יוסף שפירא וחיים אריאב הקימונו את בית סוקולוב “ענבל“, להקת מחול — עזרתי לשרה לוי לייסד את “ענבל“ והייתי חבר הנהלה במשך שנים רבות. בחברה לפיתוח צפת — פעלתי בשנים הקשות ביותר לישוב העברי בצפת יחד עם יוסף שפרינצק ז“ל, אברהם הרצפלד, מ. זגגי, ויצחק עילם כאשר העיר הלכה והתרוקנה תושבים. 1500 - ונשארו בה כ במוזיאון תל-אביב ע“ש דיזנגוף — הייתי פעיל כחבר ההנהלה במשך שנים נוסף לכל השתתפתי בכמה קונגרסים ציוניים, בועד לאומי, במועצת הבריאות של הישוב, בכפר הישוב ועוד מוסדות שונים שאין באפשרותי לזכור את כולם. אני שמח ומאושר שהשמים נתנו לי אפשרות להיות בריא ולהמשיך לפעול גם היום. אליעזר פרי

אליעזר מצויד במחברת השחורה, עם יעקב רכטר בזמן בניית היכל התרבות.

הערה בכתב יד של מיכה: לרינה והבנים לתמי שאולי עודדי ונימי, סבא על הכיפ-כיפק!

בן גוריון אהב באליעזר פרי את יושרו, את תומו, את כוחו הארגוני, את הקפדתו על קטנות כגדולות

במשך שלושה חדשים בארה“ב על חשבונם לשם לימוד והשתלמות באדמיניסטרציה מוניציפאלית וארגון הרפואה עיריות חשובות בארה“ב ורכשתי 24- הציבורית. ביקרתי ב ידיעה מקיפה תיאורטית ומעשית באדמיניסטרציה מוניציפאלית בשיטות רב-גווניות המקובלות באמריקה. שנים לפעולתי הצבורית במוסדות רבים שאין לי 55 זה כל אפשרות להעלות את כולם בזכרוני והקדשתי זמן לא מועט בתוך פעולה זו להקמת בניינים צבוריים חשובים כמו: בנין היכל התרבות, בנין הבימה, בית סוקולוב, בית הסופר ע“ש טשרניחובסקי, בנין תיאטרון הקאמרי, בנין לאקדמיה למוסיקה, ביתן הלנה רובינשטיין, בית “דבר“ ולאחרונה בית החייל. וזה נוסף על בניינים רבים של קופת חולים בת“א החל ממרפאת זמנהוף, מרפאת מזא“ה, בית מרכז קופ“ח ברח‘ בילינסון וכו‘. באותו הזמן נתתי את ידי להקמת בניינים צבוריים שונים גם מחוץ לתל-אביב, כמו “בנין אקדמיה למוסיקה“ בירושלים, בית הבראה לסופרים בזכרון יעקב, אולם במכון וינגייט, כמה בניינים צבוריים בצפת, בנין בית העם בבאר-שבע, בתי-תרבות ע“ש סם רובין בישובי הדרום ונוסף לכל עשרות בניינים חשובים של קופ“ח

. אחרי פטירתו של דב הוז נבחרתי להיות סגן 1953 עד שנים. 10 - ראש העיריה ושימשתי בתפקיד זה כ בזמן שמר י. רוקח נאסר על ידי השלטון הבריטי ונשלח ללטרון מילאתי את מקומו כראש העיריה, בתקופה סוערת של התנפלויות הערבים על תל-אביב, ובימים הסוערים כאשר הבריטים תפסו והביאו לחיפה את אוניית “אקסודוס“. היות ונחשבתי כבעל נסיון בשטח של הבריאות ואדמיניסטרציה מילאתי בהנהלת העיריה בעיקר תפקידים בשטחים אלה. נקראתי עלי ידי ראש הממשליה דוד בן-גוריון 1948 - ב להיות מנהל הכללי של משרד הבטחון (אחרי לוי אשכול ולפני פנחס ספיר). אולם כעבור שנה ביקשתי את בן- גוריון לשחרר אותי מתפקיד זה כי לא יכולתי למלא שלושה תפקידים באותו הזמן (סגן ראש העיריה בת“א, מנהל משרד הבטחון, ויו“ר מרכז קופ“ח). נתמניתי ע“י הממשלה הזמנית כמפקח על מזונות 1948 - ב יחד עם ד“ר פרדר, וזוהי היתה תקופה קשה מאוד — כי האנגלים השאירו את הארץ בלי רזרבה במזונות, ורכישת המזונות מחו“ל היתה קשה מאוד הן מחוסר כספים והן מסיבות ההובלה. לבקר State Depar tment הוזמנתי ע“י ה- 1950 - ב

11