מיכה פרי

לעיתונות העולם

28.9.47 לובק, מחנה מאסר אל ידום מצפון העולם -

“ טרם הסתיים. 1947 הפשע ביהודי “אקזודוס זה שבוע שלישי נמצאים אנו מאחורי התייל במחנה הסגר בריטי על אדמתה הטמאה של גרמניה. אשר נמשך הקרב הבלתי-שווה ביננו יהודים חסרי כל, פליטי 12 - זה השבוע ה מלחמה ומחנות השמדה ובין הגדולה שבאמפריות. בקרב זה לא חסכה בריטניה הגדולה במאמצים כספיים, בגיוס כל שופרות התעמולה והטילה למערכה זאת צי גדול של אניות מלחמה וצבא רב. וכל זה על מנת לנתק אותנו מהארץ היחידה אשר יכולה לשמש לנו לבית ומולדת ועל מנת לשבור את תקותנו — תקות שרידים לשוב ולבנות את חיינו כשאר האדם. ועתה אנו כבר אחרי השלב המביש ביותר שהפשע הגדול הזה — אנו הושבנו בכח ובאמצעים ברוטליים לארץ ליבשה בה נשחטו נשרפו ונפלו הורינו אחיינו וילדינו. אולם גם בזה אין מסתפקת הפוליטיקה האנגלית. עתה רוצים האחראים לפוליטיקה בלתי אנושית זאת לכפות עלינו את רצונם ולאלץ אותנו לעבור למחנות בצרפת או להעבירנו לרשותה של ‘אחראי‘ ובשני הכיוונים המטרה היא לפרוק מאליהם את האחריות להחזקתנו וכלכלתנו ולמנוע מאתנו את אחרונת תקותנו לקבלת רשיונות העליה. ולהגשמתם של מטרות אלה הם נוקטים באמצעים שונים אשר הקו המשותף שבינהם הינו אי התחשבות מוחלטת בכל מניעה מוסרית או אנושית. לאחר חודשיים של טילטולים על הים בתנאים נוראים בכלכלה בלתי מספקת, החליטו הבריטים על קיצוצה של מנת המזון היומית הגרועה ביותר גם בלאו קלוריות ליום) וללא כל התחשבות 1500 ( הכי, והעמידוה רק על חצי הכמות הילדים והתינוקות 500 - במצב הבריאות הרופף, במספרן הגדול של הנשים ההרות ו שבתוכנו. איש בחדר 50 - תנאי השיכון במחנה הם למטה מכל ביקורת, הצפיפות מגיעה ל שמיכות דקות לאדם וללא כל סידור להסקה ולחימום. הסתיו 2 במיטות כפולות עם החל, והאנשים ללא לבוש מספיק, נידונים לשרביטו הקשה של הקור בצפונה של גרמניה. על כל פניותינו לסידורי עזרה מינימליים של הסקה, לבוש, כלכלה סיגריות, סבון וכו‘ נענינו בתשובות שליליות ובאיומים בלתי פוסקים על הרעה נוספת בתנאים עד שנסכים לעבור לצרפת. גם עזרתם הנדיבה של המוסדות היהודיים נתקלת בכניסתם למחנות בקושיים מכוונים. אנו מצידנו עושים מאמצים גדולם על מנת לא להשבית בכל הדרך את הילדים מתלמודם וכאן על אף כל בקשותינו לקבל ספסלים ואי אילו שולחנות ולוחות הושבה בקשתינו ריקם. כל הדברים האלה הינם רק חלק מהאמצאים הבלתי מבוררים בפעילותם השטנית של הבריטים. אולם למרות כל הנגישות הבלתי פוסקות אנו מלוכדים ברצוננו הבלתי נשבר, באמונתנו העמוקה ובידיעה הברורה שדרך אחרת עבורנו איננה, דרכנו רק לארץ ישראל. מפקד ההגנה במקום גד עמי-צור

25