מיכה פרי

עידוד למעפילים. על החיים באוניית הגירוש סיפר מיכה: הייתה זו שנת חמסינים. לאמיתו של דבר זה היה גיהינום צף. האנשים היו עירומים, האונייה — שלד של ברזל. מתחת מכסה ברזל, עם פתח קטן של ארבע-על-ארבע בסך הכול לאוויר הפתוח כלפי מעלה; לוהט ביום ולוהט בלילה. שמיכות, סדינים — לא היה כמעט שום ציוד אישי. מזון מתחת לכל ביקורת. מים — ממש במשורה. בתנאים אלה האנשים עמדו... נוח לפעמים לזקוף את ההישג הזה לנו, אנשי ההגנה... כי נתנו בנו אמון... אבל בראש וראשונה חייבת להיאמר האמת, שזו הרגשת הגורל שהייתה לאנשים. הם הכירו שהם עומדים במרכז מערכה של העם היהודי, וכל אחד תרגם לו את זה באופן אישי לגמרי... זה לא היה עניין של סמכות. כל אחד, מהילדים — והיו הרבה ילדים באונייה — ועד לזקנים, הבין שהוא ממלא תפקיד בשירות העם... כשהאונייה עגנה מחוץ לפורט דה-בוק בהמתנה לפקודת הגירוש שלח מיכה דיווח יומי לנציגי המוסד לעלייה בחוף וצירף לו בקשה להשלמת פריטים החסרים לניהול תקין של כתב מיכה: 1947 באוגוסט 19 - החיים על האונייה. ב

כשהיו על אחת הסירות שלושה מלחים אנגלים, הצלחתי עם עוד מישהו להגיע אליהם תחת אש שהם ירו עלינו, ולנתק אותה, והפלנו אותה על סיפון משחתת, שבאותו זמן נגחה בנו והייתה למעשה מתחתינו. כך שגם אלה שעלו על האונייה נזרקו ממנה בחלקם, וגם פגענו במספר חיילים שהיו על המשחתת. ביולי גררו הבריטים את הספינה לנמל חיפה והחלו להעביר את המעפילים 18- ב לשלוש ספינות גירוש שאליהן הסתננו אנשי ההגנה לפקד על המאבק: “אושן ויגור“, “ראנימד פארק“, ו“אמפייר רייול“. על האחרונה פיקד מיכה, בכינויו גד. גם הפעם התנגדו המעפילים לגירוש. להפתעת הכול לא הפליגו אוניות הגירוש לקפריסין, אלא שבו לצרפת. בדרך זו ביקשה ממשלת בריטניה להרתיע מעפילים נוספים מלצאת לארץ ישראל. כשראינו שכיוון האונייה הוא לא לקפריסין, התחלנו לחשוש מפני מה שעלול לקרות... אצלי באונייה הצליחו להתקין מכשיר קליטה, והתחלנו לקבל ידיעות מהנעשה בעולם... , כשבכל אחת מהן אלף חמש-מאות Liber ty Ship אוניות הגירוש היו אוניות מכלאה איש. כל אלף חמש-מאות האנשים נמצאים בשני מחסנים גדולים מתחת לסיפון. בכל מחסן שבע-מאות — שמונה-מאות איש, עם מדרגות צרות ליציאה ממנו לחדרי השירות, שניים-שלושה לכל אלף חמש מאות איש, שעליהם שמרו מלחי הצי... והכול מגודר בתיל גבוה... המרק הובא לתאים בסירים עצומים... לא היו מיטות. הסידורים הסניטאריים היו מתחת לכל ביקורת. הופיעו מחלות... פתחו איזה בית חולים זמני בירכתי האונייה. הבנו שאנחנו מוחזרים לאירופה, ולא לקפריסין. קשר עם הארץ או עם כל גוף אחר לא היה לנו... ארגנו ועד ויצרנו מסגרת ארגונית עם משטר של משמעת פנימית. ניסיתי למצוא קשר לאוניות האחרות, והיה ברור לי שההוראה שאני מוציא, היא ההוראה הנכונה — לא לרדת בשום מקום באירופה, לא בכוח ולא לא-בכוח. ההוראה הגיעה לאוניות האחרות באמצעות אדם שקפץ למים*, נמשה בידי הבריטים והועבר לאוניה אחרת. ממנה הגיעה לשלישית, והפיקוד של ההגנה התבסס. ההוראה הייתה ברורה. איש אינו יורד מהאוניה בלי אישור. מרדכי רוזמן איש השומר הצעיר היה באונייה השלישית. “בלי שהצלחנו להידבר, הייתה רוח אחידה בשלוש האוניות, לא לרדת, להישמע להוראות ולחכות למגע ולקשר שייווצר עם האנשים שלנו בחוף, ולאן שנגיע — נגיע. הנחנו שלוקחים אותנו לגרמניה.“ שלוש הספינות הגיעו לנמל פורט דה-בוק שבדרום צרפת, והבריטים תבעו מן המעפילים לרדת, אך המעפילים עמדו על דעתם שיֵרדו רק בארץ ישראל. הבריטים לחצו על העולים ואף ניסו לפתותם להמיר את השהייה בכלובי הספינות הדחוסים בחיי חופש בצרפת, אולם המעפילים הוסיפו להתעקש: רק ארץ ישראל! לעזרתם באו צוותי “יציאת אירופה“ וקבוצה נוספת של אנשי ההגנה, שעלו לספינות הגירוש במסווה של רופאים וחובשים. סירות של ההגנה שייטו סביב שלוש ספינות הגירוש ושידרו ברמקולים קריאות

לאֵבִּי** שלום, . כאן אין חדש. הכינונו את האנשים לעמידה ממושכת, היות והתאריך המשוער להפלגה, 1 כפי שהודעתי לאנשים, תלוי במועד הדיונים בכינוס הכללי של האו“מ בספטמבר. מחברות ומספר בלוקים גדולים וקטנים, מעטפות ובולים. 500 - . אבקש לשלוח לי עוד כ 2

כן אבקש עפרונות ומספר עפרונות צבעוניים. וכן מספר גדול של מעטפות. .13 . היום נערכת תחרות גדולה של שחמט. בראש צועד ילד קטן כבן 3 . אבקש לשלוח לנו את הספרים הבאים לצורכי חוגים שונים ללימודים: 4 . ספרי ברליץ לצרפתית ואנגלית למתחילים 1

. זרמים בפסיכולוגיה — טורוב 2 . כלכלה מדינית — אברמוביץ 3 . דברי ימי עם עולם — וולס 4 . תולדות הסוציליזם 5 . דברי ימי אירופה — פישר 6 . ספרי קריאה בעברית ובאידיש 7

.ברצוני להודיעכם שאתמול התקיימו אסיפות אזכרה של שלושת הקורבנות (יום 5 השלושים) וכן, שמחר יוצא העיתון השלישי ואתם תקבלו כרגיל, טופס אחד. . כן אני מצרף שלושה מכתבים: אחד עבור ליאון בלום, אחד עבור טורז ואחד עבורכם 6 (העתק מכתב שהפצתי בין החיילים על סיפון האונייה). 100 - . לעניין משלוח החפצים: השתדלו לשלוח תחתונים לגברים. אבקשכם לשלוח כ 7 מכונות גילוח. כן שילחו מכנסיים קצרים למבוגרים ועוד משלוח לילדים. ובדרך כלל, אל חתיכות והסיבה ידועה — אין שום אפשרות לחלוקה. 500 - תשלחו שום דבר בפחות מ . אבקש לשלוח לי חמישה אולרים טובים, כן — אם אפשר — שילחו פעם אחת כמות 8 גדולה של סיגריות אמריקאיות. גד

**איש “המוסד“ על החוף, חבר קיבוץ דפנה

* נח קליגר

דוס ו ס ק א 26