מיכה פרי

העד פרי במשפט שפיגל:

על יושרו ודבקותו בעקרונות מעידה יותר מכול הפרשה שנודעה ברבים כ“פרשת תל גיבורים“: פעילותו הציבורית של מיכה במסגרת ארגוני המהנדסים והאדריכלים לדורותיהם הייתה לשם דבר בגין יושרתו ומסירותו שאינה יודעת גבול, אמר זלמן עינב. ממשרד הבריאות פנו אל המשרד רכטר-זרחי-פרי בהצעה לבנות את מה שיהיה לימים בית החולים וולפסון בתל גיבורים. בתמורה לקבלת העבודה נרמז ש‘כדאי‘ להם שיתרמו כסף למפד“ל, מפלגתו של שר הבריאות יצחק רפאל. כאשר דנו עם מביא ההצעה החליפו יעקב ומיכה מבטים ומיכה אמר “לא!“ הם התלבטו כיצד לנהוג. מיכה התקשר לעמוס בן-גוריון, אז מפכ“ל המשטרה, ודיווח לו על הצעת השוחד. עמוס הורה למיכה להוציא כסף מזומן ולתת לסחטן. הוא עצמו הוציא את שטרות הכסף מבנק דיסקונט, את השטרות שטחו במזוודת ג‘יימס בונד שנקנתה במיוחד לצורך זה, ופיזרו עליהם זרחן. מיכה בא עם המזוודה לבית הקפה, כפי שנקבע מראש, מסר את מזוודת השוחד, ואז באו השוטרים ועצרו את האיש. בסופו של דבר לא קיבלו מיכה ומשה ויעקב את העבודה, ואפילו לא ניגשו לתחרות, אף על פי שרבים ניסו לשכנעם ששוחד הוא דבר מקובל בעסקים האלה. מיכה סירב לקבל עבודה שדבק בה ריח השוחד. בעקבות הפרשה הגיע השר רפאל לסוף דרכו הפוליטית ועוזריו נשפטו ונדונו למאסר. עזריאל עינב סבור כי “חלקו המכריע של מיכה בפרשה זו זעזע את אמות הסִפּים של המדינה הצעירה. הצעירים מבין המהנדסים והאדריכלים אינם זוכרים פרשה זו, שהכתה בשלטון במלוא עוזה בזמנו, אך אני משוכנע שמאבקו של מיכה בשחיתות שלטונית זו מנעה בשנים שלאחר מכן הידרדרות מוסרית ומקצועית חסרת מעצורים.“

“המשט רה התק י נ ה ח ו ט י ם “ . . . . . . .

הסניגוריה מתריעה על אי-הצגת מוצגים המהנדס מיכאל פרי, שסיים ביום ו‘ את עדותו במשפט תל גיבורים, המתנהל שבוע לפני שופט השלום הראשי בתל אביב, מר יעקב סגל, סיפק לפני רדתו מדוכן העדים את החוליה אלף ל“י, שנמסרה לנאשם יראוני בפגישה 30 המקשרת בויכוח על בעלות ‘התרומה‘ בסך הגורלית בקפה וורה. ביום ו‘ החל להעיד גם עד התביעה המרכזי, האדריכל משה זרחי. במהלך המשפט עשתה הסניגוריה מאמצים רבים כדי לערער את גירסת עדי התביעה, ה”ה רכטר ופרי, לפיה הכסף שניתן כ‘תרומה‘ הוא כספו של משרד האדריכלים, בחקירה הנגדים של שני העדים התכוונה אלף ל“י ניתן למשרד האדריכלים על ידי המשטרה, לשם העברתו 30 להוכיח כי הסכום של לנאשם יראוני. פרי נחקר בכיון זה נחקר ארוכות המהנדס פרי על ידי פרקליטו של הנאשם שלמה גור, עו“ד יצחק אדרת, שביקש למצוא סתירות בעדותו של המהנדס בענין זה, בנסותו להעזר בפנקס הצ‘קים של משרד האדריכלים “רכטר זרחי ופרי“ פנקס המשמש אף הוא כמוצג משפטי. גירסתו של בינואר פנה משרד האדכיכלים לסניף 15- העד פרי בדבר תהליך העברת התרומה היתה כי ב אלף ל“י. בקופת 30 בנק דיסקונט בכיכר מלכי ישראל כדי להוציא כנגד צ‘ק את הסכום של הסניף לא נמצא באותו יום הסכום הדרוש. העד הופנה אל הסניף המרכזי של הבנק ברחוב יהודה הלוי, שם פדה את הצ‘ק. בו ביום הובא הכסף על ידי העד לשם סימון לראש הענף הפלילי של משטרת מחוז תל אביב, ניצב משנה מ. אידלוביץ, והעד קיבל מהקצין קבלה על מסירת הכסף לידי המשטרה. משהוחזר הכסף על ידי המשטרה לידי העד ונמסר לנאשם יראוני בקפה וורה נתנה המשטרה לאדריכלים ערבות להבטחת הכסף, שהוחרם לאחר מכן בינואר במשרדו של עו“ד ירקוני. 16- ב פרשת הערבות בעת חקירתו של ידי עו“ד אדרת ביום ו‘ גילה העד פרי כי הערבות המשטרתית להבטחת אלף 30 הכסף הוחזרה בינתיים על ידי משרד האדריכלים לידי המשטרה, היות והסכום של ל“י, המונח עתה בתור מוצג משפטי בפני השופט סגל, “הוחזר בינתיים על ידי המשטרה למשרד האדריכלים“. בתשובה לשאלות עו“ד אדרת הסביר המהנדס פרי, כי שבועיים לאחר מסירת הכסף בקפה וורה הוא טילפן לניצב-משנה אידלוביץ ואמר לו כי משרדו זקוק לכסף, ולכן הוא מבקש את החזרתו. לדברי העד, ביקש ממנו הקצין להמתין יום-יומיים, ולאחר אלף ל“י. שכן המשטרה מעוניינת להשאיר בינתיים בידיה את 30 מכן יקבל צ‘ק על סכום השטרות המקוריים, שנתפסו במשרד של עו“ד ירקוני. העתק קבלה — מהכיס העד אישר כי משרדו אמנם קיבל מידי המשטרה את הצ‘ק על הסכום הדרוש, והכסף הוכנס כבר למחזור המשרד. לביסוס דבריו הוציא המהנדס פרי מכיסו העתק של הקבלה על החזרת הכסף, שנמסרה על ידי האדריכלים למשטרה. הודעתו זו של העד עוררה את תגובתו הנמרצת של הסניגור, שטען כי דבר קיומה של הקבלה נתגלה רק באורח מקרי, תוך כדי חקירתו הנגדית של העד. הוא הטעים, כי הסניגוריה תעמוד בתוקף על העמדת הקבלה המקורית לרשותה על ידי התביעה. “כרגע נודע לנו גם מדפי העתונות, כי החשב הכללי

, מיכה וטוטי, חנה ויעקב רכטר 1962 אוגוסט עם חנה אורלוב

ורים ב י ל ג ת 38