מיכה פרי

אתמול נפרדנו מגד. בבית הקברות הקטן של קיבוץ יקום ליווינו אותו בדרכו האחרונה. מאות מידידיו ועמיתיו להגנה ולפלמ“ח, כמו גם לדרכו בחיים האזרחיים, כמהנדס ומנהל פרויקטים, באו לחלוק לו כבוד, לאיש הנחרץ והחם הזה. למפקד, ללוחם, לאיש העקרונות. למיכה פרי, שאימץ לעצמו את שם המחתרת “גד“, באותם ימים שבהם נאבק היישוב היהודי בארץ-ישראל על זכות העם למדינה. מיכה היה מהלוחמים הראשונים. בשנות ההעפלה היה מראשי הפלי“ם,

ובין היתר, היה סגן מפקד הספינה ה“בלתי-לגאלית“ המפורסמת מכולן, ה“אקסודוס“. עם קום המדינה הוא לחם בתפקידי פיקוד בחטיבת “הראל“ על שיחרור ירושלים ובחטיבת הנגב על כיבוש באר-שבע והנגב עד לאום-רשרש, היא אילת. מיכה נשאר איש פלמ“ח עד ליומו האחרון, כמייסד וכמתכנן של אתרי הנצחה, כמייסד ומנהל אגודת “דור הפלמ“ח“, כיוזם בית הפלמ“ח ברמת-אביב. אלא שמיכה לא יהיה נוכח בחנוכת האתר הזה. לבו בגד בו. הייה שלום, המפקד. נח קליגר

לזכר מיכה פרי, איש הפלמ”ח וההפעלה, מהנדס ומבוני “נתיב השלום“