מיכה פרי

מיכה החל ללמוד בבית ספר דתי סמוך, אך עד מהרה עבר לבית החינוך לילדי עובדים. שינוי שעתיד להשפיע על עתידו, לאורך כל הדרך. כאשר עברה משפחת פרלסון מירושלים לתל-אביב, כבר נודע ראש המשפחה בכישרון הארגוני שלו. מחדר חולים נידח ובו אחות או שתיים, התפתחה קופת חולים בהנהגתו חברים כאשר פרש מניהולה. אף על פי כן מצא גם פנאי 9,500 לארגון ענקי שמנה לילדיו. לטייל איתם, לשוחח עמם על עניינים העומדים ברומו של עולם ולשעשע אותם במעשי ליצנות. ואולם לאחר שבגרו מעט, הם נאלצו לקבוע איתו פגישה שנרשמה ביומן. . דירה פינתית בקומה 65 כעבור זמן-מה, שוב בית חדש. מעונות עובדים א‘, רחוב מזא“ה שנייה. בין דיונות החול וגבעות הכורכר הוקם שיכון סוציאליסטי של שני בתי קומתיים, בכל בית שתי כניסות. במעונות עובדים א‘ הייתה משפחת פרי בתוך שלה. גרו שם גם יצחק יציב, עורך “דבר לילדים“, ובן-דור, איש “דבר“, קיציס מההסתדרות, מיכאלי מאל-על, ושנקר מבנק הפועלים. לימים התרחבה השכונה ונוספו לה מעונות עובדים ב‘ ו-ג‘, שם גרה משפחת גורפינקל-גורי עם הבן חיים. בית חדש, חברים חדשים. חיים גורי: “באותו שיכון התגוררו, בקרב בכירי המשק ההסתדרותי, גם אנשים כברל כצנלסון המורה הנערץ ומשה ביילינסון, אחד מגדולי אנשי הרוח והמסאים שקמו לתנועת העבודה הארצישראלית... אליעזר פרלסון היה אדם שהתמזגו בו חומר ורוח. לימים יהיה איש הארגון והכלכלה המובהק לסגן ראש עיריית תל-אביב מטעם מפא“י, למנכ“ל משרד הביטחון, למנכ“ל עמידר ולאחר מכן למנהלה של הוצאת הספרים עם עובד. לכל מקום שנדרשו בו שכל ישר וכישרון ארגוני העבירו אליו את אליעזר פרי.“ בחצר שבין הבתים טיפחו הדיירים גינה משותפת ובה ירקות, פרחים ועצים, והבולט שבהם עץ הג‘קרנדה סגול הפרחים. פאתי השכונה נשקו לגדר הפרדס של הטמפלרים משרונה, שרוב עציו נעקרו, אבל עדיין נותרו בו בריכת המים, תעלות השקיה, משאבה ‘מתקתקת‘ ופועלים ערבים. זרות ואימה נשבו מהפרדס אל השכונה המבודדת. התנועה הסוציאליסטית הטביעה את חותמה בכול, לא רק בהתיישבות העובדת. אף העירונים, חברי תנועת העבודה, שמרו על אורח חיים צנוע ולא ראוותני וניהלו חיי קהילה. שיכון עובדים לא היה רק מקום מגורים, אלא אורח חיים שנוצר בו הווי של חברת ילדים מגובשת ומלוכדת בהנהגת חיים גורי וחיים בן-דור. הרצינות שרתה בכול ואפילו המבוגרים לא הקלו ראש בהחלטות שהחליטה החבורה באורח דמוקרטי. השטח העירוני לבש פנים של כפר. הילדים גידלו שם ירקות, ועל הגג גידלו אפרוחים, ממש כמו בפינת החי בקיבוץ. בימי שישי חילקו הילדים פרחים לדיירי השכונה, ואת הוורדים המעטים נתנו בכל פעם למשפחה אחרת. חבורת הילדים אהבה את השכונה כמות שהיא, וכשהגיעה הקִדמה והחלו לסלול שם כביש, יצאו הילדים בלילות לחבל ב“פולשים“, סילקו את האבנים והניחו לוחות עץ במקומם.

לזר, עתה אליעזר, היה אדם מכור לעבודתו. הוא ניהל מפעלים של הסתדרות העובדים ואת שאר זמנו הוציא על פעילות בהתנדבות במוסדות ציבור. את ביתם הראשון בתל-אביב קבעה המשפחה בצריף ששכרה ממשפחת קנב, ברחוב בר-כוכבא. עם משפחת קנב עברו לדירה מרווחת יותר בת שני חדרים .65 ברחוב אחד העם

ם י ש ר ו ש