גושפרתה - גיליון 949

אחד משלנו

| עודד לוין |

אביה קדרי “גוש עציון הוא מקום סופר <<<“ ”התפקיד שלנו הוא לעזור לאנשים לגלות את הכוחות שלהם בואו להכיר מקרוב את אגף השירותים <<<“ “מייסדי היישובים צריכים מענים רחבים נוספים <<<“ הטרוגני החברתיים בניצוחו של אביה קדרי.

( הוא תושב נס הרים, נשוי לליבי 44) אביה קדרי ואב לחמישה. הוא עובד סוציאלי בהכשרתו, שימש בעבר כעו"ס באגף לשירותים חברתיים, ולפני כשבע שנים התמנה למנהל האגף במועצה האזורית גוש עציון. בחליפה האגף לשירותים חברתיים: ”האגף שלנו מחולק לשתי יחידות גדולות, ונתחיל בראשונה - ’פרט ומשפחה'. תפקיד היחידה הוא לתת שירות לפרטים ולמשפחות שזקוקים לעזרה – בהקשר של צרכים מיוחדים, זקנה, משברים משפחתיים, משברים כלכליים ועוד. הפעילות היא ”תוכנית התערבות", כלומר, אחרי שבחרנו יחד עם המשפחה את העתיד הרצוי שהיא מבקשת, אנחנו בוחנים את המתודות הנכונות ליישום: מתודות טיפוליות, כלכליות ועוד. לצורך כך יש לנו עובד סוציאלי בכל יישוב שתפקידו לתת מענה פרטני לכל הדרוש באזורו. היחידה השנייה היא יחידת ’עבודה קהילתית', שם המוקד הוא לא אדם פרטי, אלא היישובים עצמם או הקהילות השונות. לפני ארבעה חודשים, למשל, ערכנו כנס לדרג הנבחר ביישובים שמטרתו להראות ולהדגים את החשיבות של ”שיתוף ציבור": למשל, כאשר יש תוכנית בנייה של שכונה חדשה, הראנו שלא כדאי להסתפק בהודעה לתושבים על התוכנית, דבר שיכול להקפיץ כל תושב לחשוב ”איך זה פוגע בי", אלא רצוי לשתף את התושבים בתוכניות עצמן - להשתמש ב"חכמת ההמונים" של התושבים שלנו עוד בשלבי התכנון. ככה גם הם מרגישים חלק מן העניין. בעקבות הכנס יש כבר ארבעה יישובים שהחלו לעבוד במתכונת הזו. הדבר השלישי שאנחנו עושים קשור בפעילויות מניעה שוטפות: סיירת הורים, סדנאות מוגנות, ”גוש עציון הוא מקום מגניב לעבוד בו. המועצה מאוד הטרוגנית, על אף מה שנוטים לחשוב מבחוץ. זה דורש מאיתנו הרבה יותר מקצועיות והופך את העבודה ליותר מעניינת ומאתגרת. גילינו שלכל יישוב יש שפה משלו – יש יישובים חרדיים יותר או חילוניים יותר, יש דתיים, קיבוצים, יישובים רוחניים ויישובים בורגניים. אם אתה רוצה לתת שירות לתושב, אתה צריך צוותי צח"י )צוות חירום וחוסן יישובי(. שירותים חברתיים בגוש עציון:

מסר לקוראים: ”יש בגוש עציון שירות ציבורי ברמה גבוהה מאוד. מי שצריך – שלא יהסס או יתבייש לבוא ולבקש עזרה. כל אדם נמצא גם בצד העוזר וגם בצד הנעזר. יש אחלה שירות, הרבה יותר מגוון ממה שהצלחנו להעמיד בעבר, אני מזמין אתכם להשתמש בו ולצרוך אותו." בג'ינס תפילה, כפיפות בטן ושכיבות סמיכה. על הבוקר: אחר-כך סנדוויצ'ים לילדים, ואז אני מגיע למשרד וצולל ישר לעבודה וללו"ז עמוס. ליבי, אשתי, מטפלת בתנועה. הכרנו החצי השני: כבר בכיתה ז', והיינו יחד בצופים הדתיים. משם המשכנו כזוג. אנחנו זוג טיפולי, יש לנו הרבה דיבורי עבודה ושיתוף, אולי יותר מדי, ואנחנו מנסים לשים לזה גבול. זוג חברים שאתנו עוד מתקופת חבר קרוב: ישיבת ההסדר. הם ה"ועדת התרבות" שלנו, אלה שגורמים לנו לצאת קצת החוצה. יש לי ”פטיש" לסודה, שותה אותה תחביבים: במקום מים. מנגן בחליל צד. לאחרונה חזרתי לעשות כושר באופן קבוע: שיעור ספינינג, שלוש פעמים ריצה בשבוע - אולי בדרך למרתון ירושלים. )נאיבי, אמרנו?( ”לא רציונלי ולא במקרה" של הספר ליד המיטה: ' ירושלים מלחמה" על 67” דן אריאלי, יחד עם מלחמת ששת הימים. אני קורא המון על כלכלה התנהגותית, על היסטוריה והיסטוריה צבאית, אבל הבריחה האולטימטיבית שלי היא בספרי מתח שאני קורא בפלאפון. אל תנסה לדבר איתי כשאני עושה את זה, אני פשוט לא אשמע אותך. חד גדיא: טרק באלפים. טרק באלפים או מוזיאון ישראל: ללא ספק. לפני שנתיים טסתי יחד עם שני בני הגדולים ועם חמותי אל הרי הפירנאים בין צרפת וספרד, בעקבות מסלול הבריחה של חמי במלחמת העולם השנייה, שעבר שם. היה מאד מרגש ויפה ברמות. חורף. שונא קיץ. נולדתי בחורף קיץ או חורף: ואני איש של חורף. סטייק סטייק והמבורגר או פיצה ופסטה: והמבורגר. ספר. אני גם רואה סרטים. אולי גם סרט או ספר: וגם? – לא, ספר.

אביה קדרי. עו"ס עם נשמה.

להיות באיזושהי צורה מחובר לאנשים, ולהתנהל באופן מותאם. קידום תוכנית ’מוגנות' ביישוב חרדי זה עולם שונה לגמרי מקידום תוכנית כזו ביישוב דתי, על אחת כמה מקידום כזה ביישוב חילוני. אנשים מבחוץ, או כאלו שחיים רק את מה שקורה ביישוב שלהם, לא רואים את זה. עניין חשוב נוסף שמעסיק אותנו מאד הוא הזדקנות האוכלוסייה. דור המייסדים הפך לצרכן של שירותים שונים הקשורים בפנאי וברווחה. לא מדובר רק באתגר של שירותי רווחה, אלא באתגר של כל אגפי המועצה. הרבה פעמים הנהגות היישובים עסוקות בשאלות של חינוך וילדים, וותיקי היישוב לא מקבלים את המקום הראוי להם. בהקשר הזה, המועצה החליטה תהיה השנה שבה היא תגבש 2020 ששנת לעצמה תוכנית אסטרטגית מעשית לאתגרי הגיל השלישי." ה'אני מאמין' שלך: ”התפקיד שלנו כעובדים סוציאליים הוא לעזור לאנשים לעשות שינוי בחיים. להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. המיומנות הבסיסית שאני מצפה לה ממני ומהעובדים שלי היא לשבת עם אדם ולנסח כמו שצריך את מצבו, להצליח לנסח גם מה לא טוב לו, ומתוך כך - לאן הוא רוצה להגיע. זה נשמע פשוט, אבל יכול להיות שיש דברים שצריך בשבילם שנות ניסיון רבות כדי לטפל בהם נכון. בשורה התחתונה אנחנו נמצאים כאן בשביל הלקוחות שלנו )כן, הם לקוחות שלנו(, ובשביל לעזור להם לעשות את השינוי שהם רוצים. כאנשי מקצוע תפקידנו לכוון לאדם את הדרך ולעזור לו לגלות את הכוחות שיש בו."

|

14

פרתה גוש מבית