גושפרתה - גיליון 949

מסע גו היישוב שלי

ישוב מוקם עם חליפה וכובע

קוצים בתגובה לעלייה היהודית הגדולה, תוך כדי שהשייחים הערביים מפיצים עלילה שלפיה היהודים מתכוונים להשתלט על המקומות הקדושים בירושלים. המקום שבו נפגעו יהודים בצורה הקשה ביותר היה יהודים. 67 חברון, שם נרצחו ביום שישי, י"ז אב תרפ"ט, החלו להגיע שמועות על עימותים בין ערבים ליהודים בירושלים. נהגים ערבים יעצו לתושבי מגדל עדר לברוח, אבל התושבים המעטים שנשארו סרבו לעזוב את המקום, והעדיפו להישאר ולקבל את השבת ביישובם. בליל שבת עברו התושבים למנזר הרוסי שנמצא מעל למגדל עדר, ורק אחת הנשים, הגברת ריין, לא הסכימה לזוז מביתה כיוון שחשבה שבתור אזרחית אמריקאית הפורעים לא ייגעו בה לרעה. איש מתושבי 25 בזמן ששהו אנשי המושבה במנזר הרוסי, הגיעו אליהם בית אומר והציעו להם למצוא מחסה בכפרם. יעקב רוזנבלום סירב לעזוב בלי גברת ריין, והערבים נכנסו לביתה שבמגדל עדר ולקחו אותה יחד עם שאר תושבי מגדל עדר לכפר - שם הם שהו ביומיים הבאים. בכפר החלה תסיסה כנגד החזקת היהודים, וביום שני, יומיים לאחר נטישת מגדל עדר, הבריטים העבירו את אנשי המושבה לבית רומנו שבחברון - שם שהו ניצולי הקהילה היהודית. משם הם הועברו לירושלים. זה היה סופה של מגדל עדר. לסוף הזה היו שלושה המשכים: ראשית, את קרקעות מגדל עדר רכשה (1977) אגודת ’אל ההר', שעליה נדבר בגיליון הבא; שנית, בשנת תשל"ז קם ממזרח לצומת הגוש קיבוץ בשם מגדל עוז, המזכיר בשמו את שם היישוב החלוץ- מגדל עדר; ושלישית- בצומת גוש עציון, על קרקעות מגדל עדר, קמה בשנות האינתיפאדה השנייה ה'פינה החמה' של נשות גוש עציון לחיילים. הפינה קמה לזכרם של ד"ר שמואל גיליס וצחי ששון הי"ד, שנרצחו בראשית האינתיפאדה השנייה. בתוך מתחם הפינה החמה יש קיר הנצחה ליישוב מגדל עדר- ראש וראשון ליישובי גוש עציון. פרק זה מעובד מתוך חוברת העוסקת בהיסטוריה של הגוש בהוצאת בית ספר אורות עציון. המעוניינים לרכוש את החוברת המלאה - מומלץ למוסדות חינוך ולרוצים להעמיק בהיסטוריה של הגוש - יפנו לשוקי .sharir18@gmail.com.m שריר:

|

22

פרתה גוש מבית