פנינה רוזנטל

פנינה – חופשות ומיחושים היא נסעה לנופש בצפת. התגעגעתי 12 אימא הייתה נוסעת מדי פעם לנופש. כשהייתי בן אליה ונסעתי לבדי באוטובוס לבקרה. ידעתי שהיא שכרה חדר בביתה של משפחת נגר וכאשר ירדתי מהאוטובוס שאלתי עוברים ושבים היכן הבית של משפחת נגר. אף אחד לא הכיר את השם הזה, עד שאחד מהאנשים אמר: "אהה, אתה מתכוון לנג'ר" והוא הסביר לי איך להגיע לבית. אימא לקחה אותי לטייל בהר כנען ואני טיפסתי שם על מגדל המים וראיתי פרוסים לרגלי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שחזיתי בשני 38 את הכינרת ואת אגם החולה מאגרי המים הגדולים האלה של המדינה ונפעמתי מהמראה המרהיב. באותו היום, התפוצץ צינור המים בבית נג'ר ולא היו מים זורמים. לחצתי על אימא לחזור הביתה כי אי אפשר היה להתרחץ. נסענו חזרה באוטובוס דרך ראש פינה ומשם לטבריה (כי רציתי לראות את הכינרת מקרוב) ומטבריה לעפולה. בתחנה המרכזית של עפולה, כאשר חכינו לאוטובוס לתל אביב, אימא ראתה לפתע חברה, שהיא חשבה שנפטרה. הסתבר שהשמועה על מותה נבעה מכך שהייתה בחורה אחרת עם שם זהה. . ביום השלישי לנסיעתה כתבתי לה 14 פעם נוספת אימא נסעה לנופש בצפת כשהייתי בן מכתב געגועים בו אני מתאונן על "חבטה הגונה" שקיבלתי בחזה בעת משחק ב"חמור ארוך" בבית הספר. החבטה השאירה אותי ליום בבית ואבא לא היה מרוצה מכך. בהמשך המכתב כתבתי כי אינני יודע איך אסתדר בלעדיה עד שתחזור (אימא נסעה לשבועיים). אימאסבלה ממיחושיםשונים. רופא צ'כי שהתגורר ברחוב דיזנגוף היה מטפל בה וגםבי ובאבא. פנינה הייתה מזמינה מדי פעם מסז'יסטית. הטיפול היה נעשה על שולחן האוכל בסלון. היו מורידיםאתכיסוי הזכוכיתשכיסהאתהשולחן ומניחיםעליו כיסוי בד עבה. אימאהייתה נשכבת ומקבלת טיפול. אימא סבלה מדלקת פרקים שיגרונית (ראומטיזם) והייתה נוהגת לנסוע לטיפולים במי מעיינות תרמיים שיש להם סגולות ריפוי או לפחות הקלה על כאביה. לפני קום המדינה היא נסעה למעיינות חמה ואחרי קום המדינה היא נסעה לעתים לחמי טבריה או למעיינות בצ'כוסלובקיה. ) כתבה לי גלויה והתלוננה שאינני כותב לה, 1951 כאשר אימא נסעה לחופשה בטבריה (מרץ כפי שהבטחתי. היא דאגה ורצתה לשמוע מה שלומי ומה שלום אבא ואיך אנחנו מסתדרים. מכל מקום בו נפשה הייתה נוהגת לשלוח גלוית שלומות.

. אני הצלחתי לראות את אגם החולה לפני ייבושו. 1958 והושלם ב 1951 . ייבוש החולה החל רק ב 38

162