פנינה רוזנטל

התמיכה של אימא בזמן נסיעתי הראשונה לחו"ל , נסעתי לטיול באירופה. 1958 במרץ 23 חודש לאחר שחרורי מהצבא, ב

בעתההיא, לאהייתה זו תופעהמקובלתלעשותטיולאחרי צבאבחו"ל. אחרי השירותהצבאי אנשים צעירים היו פונים ללימודים או לעבודה ולעתים קרובות כורכים זאת בנישואים לבני זוגם. נסיעה לחו"ל הייתה עניין יקר מאד והיו מגבלות חמורות על הוצאת מטבע זר לחו"ל, שעשו את השהות בחו"ל לתקופה של כמה שבועות, לבלתי אפשרית. הנוסעים לחו"ל יכלו דולר בלבד, אותם היו חייבים לרכוש דרך הבנק. אמנם את סידורי הנסיעה 10 לצאת עם והלינה אפשר היה לשלם כבר בארץ, אך עדיין היה צריך להסתייע בבני משפחה בחו"ל, כדי להסתדר עם מעט הכסף החוקי שמותר היה להוציא. רק מי שהיה לו קרוב בחו"ל, או מקור מימון בחו"ל, יכול היה להסתדר. אבא רכש עבורי תלושים של חברת צים ואני החלפתי אותם באנייה תמורת דולרים וכן סידר שאקבל בחו"ל, באמצעות קרובים, סכום כסף נוסף דולר. 50 של לאבא היה חשוב להרחיק אותי מעדינה, כדי שלא אגרר לנישואים מוקדמים לפני הלימודים ואזנח את תכניתי להיות אדריכל. התלהבתי מרעיון הנסיעה לחו"ל וגם עדינה ראתה בה הזדמנות לבחון מחדש את הקשר בינינו. התכנית הייתה שאפליג באנייה עד צרפת ומשם אמשיך ברכבות לבריטניה, בלגיה, איטליה ואולי גם לשוויץ, וחזור לצרפת, ומשם אפליג חזרה ארצה. דולר נוספים שהמתינו לי יענקל בצרפת. 50 דולר ואבא סידר לי 10 יצאתי מצויד ב אימא, אבא ועדינה ליוו אותי לנמל חיפה, לאנייה "ירושלים".

188