פנינה רוזנטל

אימא ואבא נסעו לשוויץ ונפגשו בציריך עם אורטנר ובן- ארי. 1963 באוגוסט אימא נסעה למלון חן בטבריה ושלחה לנו גלויה משם. 1965 בינואר אימא נסעה לבית הארחה בעין- גדי ושלחה לאבא גלויה. 1965 במרץ

אימא טסה לשבועיים למרחצאות בצ'כוסלובקיה, דבר לא פשוט באותם הימים, 1965 ביולי מכיוון שצ'כוסלובקיה הייתה באותן השנים תחת שלטון קומוניסטי והייתה די סגורה בפני תיירים מהמערב. מצ'כוסלובקיה טסה אימא לציריך והצטרפה לאבא שהיה בטיול שם. כמובן ששיגרה אלינו גלויה מצ'כוסלבקיה. נסעו אימא ואבא לנופש בצפת. בגלויה שכתבה לנו אימא, היא התלוננה על 1966 באפריל מזג האוויר ואמרה שזאת הייתה טעות לנפוש בצפת בעונה זו כי היה גשום וקר. בשלב מסוים, אימא החליטה ללמוד נהיגה. בתחילה למדה אצל מיקי, המורה לנהיגהשאבא ואני למדנו אצלו, אך היא לא הצליחה לעבור את מבחני הנהיגה. מאוחר יותר, החלטתי שאני אצליח במקום שמיקי המיתולוגי לא הצליח. התקנתי במכונית ה"לארק" שלי דוושת מעצור מול מושב הנוסע, כפי שדרשמשרד התחבורה, והתחלתי ללמדה. תרגול הנהיגה היה קשה לאימא ובשלב מסוים התחילה להתלונן על כך שהלחיצות על הגז והמעצור, גורמות לה לכאבי ברכיים. כך נסתם הגולל על הרפתקת הנהיגה של אימא. חלקתי עם אימא את הסודות הכמוסים שלי. הייתי מספר לה על הנשים האחרות שאיתן הייתי "מתפרפר". היא הייתה כועסת עלי ונוזפת בי, אך אני המשכתי לראות בה את אשת האמונים שלי.

אימא, במרכז, בשמחה של משפחת יערי

214