כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ספטמבר 2016 - גיליון 231

סימה הרר לאה קליין מאת: 

סָבְתָא וְסָבְתוּשׁ

דוד אשל מאת: 

"אני חושבת שנולדתי עם מספריים ביד", אומרת לי סימה הרר במבטא צרפתי. , היא בעלת המספרה הותיקה ביותר 1943 סימה, ילידת ברעננה. לפגישתנו הגיעה כשהיא מצוידת בשקית עמוסה באלבומי תמונות, יומן חיים, תעודותשל סיוםקורסים וקטעי עיתונות. היא פורשת אותם על השולחן תוך שהיא מספרת: "אני אלמנת צה"ל. יש לי שני בנים, בת אחת ושלושה נכדים". עיניי שכותרתה 'סימה: פסיכולוגיה במספרה'. 1979 נתקלות בכתבה משנת "כן, מספרה היא עניין של פסיכולוגיה". פסיכולוגיה במספרה?

כְּשֶׁסָּבָתִי בַּת שִׁבְעִים הָיְתָה זְקֵנָה הִיא נִרְאֲתָה, וּבַת הַשִּׁבְעִים שֶׁל הַיּוֹם נִרְאֵית כְּמוֹ בּוֹן... בּוֹן.

סיפור תמונה

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָעַיִן הָיְתָה נִפְקַחַת נִרְאֲתָה כְּבָר סָבָתִי עִם חוּט וּמַחַט.

בַּת הַשִּׁבְעִים שֶׁל הַיּוֹם נִרְאֵית בַּבְּרֵכָה לְאַחַר שֶׁכְּבָר יָרְדָה מִמַּכְשִׁיר הַהֲלִיכָה, וּמִיָּד אח"כ, מִקְלַחַת וּפֶן וְאָז מִתְיַשֶּׁבֶת וּמַתְחִילָה לְטַלְפֵּן.

"הגעתי עם משפחתי: הורים, אחים ואחיות כפסיכולוגית, ספרי לי עלסימההספרית. . המשפחה סירבה להישאר שם וחזרנו לחיפה, מקום 11 ממרוקו הישר לכפר כיסלון. הייתי בת עגינת האוניה שבה הגענו. ישנו כל הלילה בחדר מדרגות של אחד הבתים הגבוהים. לאחר שכנוע הסוכנות היהודית חזרנו לכפר כיסלון ולאחר כחצי שנה עברנו לכפר-סבא. למדתי פתחתי מספרה 16 התחלתי ללמוד ספרות וכבר בהיותי בת 13 שנתיים בכפר-בתיה ובגיל בכפר סבא." "כן, עשית חשבון נכון. זו הייתה מספרה שהפכה לשם דבר – מקום תוסס שנה? 60 לפני ושמח, מקום מפגש חברתי של בנות הדור הצעיר, כלות וחתיכות. הרכילויות פרחו ועצות עפו לכל עבר. אני יכולתי להתרשם מהלקוחות כבר בכניסתן הראשונה לפי צורת אמירת השלום, הדיבור והחיוך. באותו זמן היו לי מחזרים רבים, אך אהבתי מאוד בחור בשם ג'קי, בחור יפה תואר שהוריי התנגדו שאמשיך לצאת אתו ואף שלחו אותי לאירופה להתרחק ממנו. כשחזרתי, נפגשנו אך לא יכולתי לעמוד בהתנגדות הוריי. הייתי מתוסכלת. באחד הלילות חלמתי שחתול לבן עובר ליד רגלי. חתול לבן, בניגוד לחתולים שחורים שמהם פחדתי. בבוקר, נכנסה קרובת משפחה בשם לבנה, ואמרה שהיא רוצה להכיר לי קרוב משפחה: 'אני רק רוצה מישהו שיקראו לו ג'קי' עם עיניים ירוקות'. 'זה בדיוק מה שיש לי', אמרה לבנה. 25 אמרתי ללבנה, 'ושיהיה צרפתי בן "נפגשתי אתו. כל כך התרגשתי ואמרתי בלבי: ' ג'קי האמיתי הגיע.....' תמיד ידעתי ואז? שתהיה לי מספרה, שיהיה לי בעל ג'קי או בן ג'קי. החלום התגשם. נישאנו. הייתה אהבה גדולה, בילינו המון, נהנינו. קנינו בית ליד הים בנתניה. לאחר זמן עברנו לרעננה, מקום עבודתו של בעלי ופתחתי מספרה ששגשגה כמו הראשונה. היינו בשיא האושר. נולד בן אחד ולאחר תקופה נכנסתי שוב להריון. כשהייתי בחודשהשמיני, פרצה מלחמת יום הכיפורים, ג'קי נקרא למילואים ושוב חלמתי חלום נורא שהתגשם: ג'קי נהרג. דבר הכי קשה שיכול לקרות לבן- אדם..... הייתי במצב נורא....." "הוריי עברו לגור אתי. המספרה נסגרה וכעבור חודש מי עזר לך בתקופה כל כך קשה? נולד הילד שקראתי לו ג'קי – ילד שלא הכיר את אביו. לא יצאתי מהבית שנה שלמה. חברים יצאו ונכנסו כל השנה כמו ב'שבעה'. לא הכירו אותי. ממש השתניתי. לאחר שנה, באחד הביקורים הגיעה מרים שפילמן – הבת של מרגוט קלאוזנר - שהתנדבה לעזור לאלמנות. היא אימצה אותי כבת והתחלתי לצאת מהבית רק אתה. כך עברה שנה שנייה. בשנה השלישית התחברתי לקבוצת אלמנות צה"ל ובאותה תקופה הכרתי את דני – בעלי השני. פתחתי שנית מספרה, נולדה לנו בת. לאחר מספר שנים, ועקב התנהגותו הלא ראויה של דני שגרמה לי לסבל רב, התגרשנו." "העיפי התחלת לעבוד בגיל כל כך צעיר. חשבת אי פעם על המשך לימודים? מבט על כל התעודות הפרושות על השולחן. בגיל מאוחר התחלתי ללמוד בקורסים שונים באוניברסיטת תל-אביב כתלמידה שלא מן המניין: פסיכולוגיה, תקשורת, היסטוריה של למדתי אנגלית ונגינה על פסנתר. ובאותו זמן גם עבדתי במספרה." 56 אנשים בעלי שם. בגיל איך האווירה כיום במספרה? פגשתי לקוחות ותיקות שלך שאמרו שיש לך "כיום באות למספרה רק נשים מבוגרות. כל הלקוחות הותיקות ממשיכות להגיע. ידי זהב. אני קוראת למספרה 'בית אבות – סימה'", היא צוחקת. אני יודעת מה מתאים לכל אחת. אני אוהבת אותן והן אוהבות אותי." "אני עובדת כיום רק שלוש פעמים בשבוע, אוהבת איך אתמעבירהאתשעותהפנאי? ויודעת לבשל, מנגנת על פסנתר, שרה במקהלה, מציירת, מתעמלת ונהנית עם הילדים והנכדים." "הלב פעם שמח – ומדי פעם לא שמח. אבל אני מרוצה...." ומצב הרוח? " מסיפורי המבוגרות במספרה אני למדה שאנו באים לעולם עם ירידות ועליות, אבל אם יודעים להתגבר על המכשולים, רואים כי טוב". Cleah1@walla.com

סָבְתָא שֶׁלִּי הָיְתָה חֲרוּצָה וּקְשָׁיֶיהָ תָּרְמוּ שֶׁתִּהְיֶה מְרֻצָּה. הִיא לֹא מָצְאָה לָהּ מְנוּחָה אִם מִפִּיהָ... לֹא יָצְאָה אֲנָחָה,

אֲבָל זוֹ שֶׁל הַיּוֹם, בְּלִי לְהִתְלַבֵּט מְטַלְפֶּנֶת לְאַנְשֵׁי קֶשֶׁר, לְפִי אָלֶף בֵּית, לְאַחַת הִיא קוֹרֵאת "נְשָׁמָה" וְאַחֶרֶת הִיא שׁוֹאֶלֶת סְתָם "מָה נִשְׁמַע"? עוֹד אַחַת הִיא חוֹקֶרֶת: "מָה אָמַר הָרוֹפֵא"? וְלִרְבִיעִית הִיא אוֹמֶרֶת: "בּוֹאִי נִפָּגֵשׁ לְקָפֶה." תּוֹךְ שְׁעָתַיִם הִיא יוֹדַעַת הַכֹּל עַל כֻּלָּן גַּם עַל אַהֲבָתָן וְגַם עַל סִבְלָן. מְעַנְיֵן, שֶׁסָּבְתָא שֶׁלִּי שָׁלְטָה בִּרְכִילוּת מִבְּלִי שֶׁעַל טֶלֶפוֹן נַיָּד הָיְתָה לָהּ בַּעֲלוּת, וּפָנֶיהָ נִרְאוּ זוֹרְחוֹת מִנַּחַת כְּשֶׁעַל יְדִיעָה חֲדָשָׁה הָיְתָה מְדַוַּחַת. לְבַת שִׁבְעִים שֶׁל הַיּוֹם, אִם לֹא תִּלְחַשׁ לָהּ מִלּוֹת אַהֲבָה תִּשְׁכַּח מִמִּשְׂחַק אָדָם וְחַוָּה. אֵצֶל סָבָתִי אַהֲבָה לֹא נִלְחֲשָׁה אַף בְּדִמְיוֹן ׁוּתְרֵיסַר פְּעָמִים נִכְנְסָה לְפִרְיוֹן. "סָבְתָא" הַיּוֹם, הוּא כִּנּוּי קְצָת נָטוּש כִּי הַסָּבְתָא שֶׁל הַיּוֹם מְכֻנָּה הִיא, ׁ"סָבְתוּשׁ", גַּם אָז גַּם הַיּוֹם לַנְּכָדִים יֵשׁ הַחוּש שֶׁאִם סָבְתָא קַיֶּמֶת, לָהֶם יֵשׁ רְכוּשׁ.

Dbeshel13@gmail.com

3

09/2016 - 231 רעננה