כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - דצמבר 2017 - גיליון 246

אוֹחִילָה לָאֵ-ל דוד אשל מאת: 

מוטי צחי לאה קליין כתבה וצילמה: 

"אנשים טובים באמצע הדרך" - מילות השיר כאילו נכתבו עבור מוטי צחי. את מוטי הכרתי כשנזקקתי לעזרה דחופה. הייתי חסרת ידע לאן לפנות ומה לעשות. "פני למוטי", אמרה לי חברתי ילנה, עובדת סוציאלית ברווחה, "הוא אדם נפלא. עזר לי ויידע לעזור ולפתור את בעייתך".

"אוֹחִילָה לָאֵ-ל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן."

מַדּוּעַ גַּם זָנָב חוֹשֵׁב שֶׁהוּא רִאשׁוֹן? וּמַצְפּוּנוֹ שֶׁל הַגַּנָּב מְאַפְשֵׁר לוֹ גַּם לִישֹׁן? מַדּוּעַ הֶעָנָו נִרְאֶה כְּדִכָּאוֹן? וּמַדּוּעַ הֶחָגָב חוֹשֵׁב שֶׁהוּא דָּאוֹן? אֵיךְ "שָׁלוֹם עַכְשָׁו" לֹא חָשׁ שֶׁהוּא אָסוֹן? וְאֵיךְ יָמִין קִיצוֹן חָשַׁב שֶׁכָּל גִּבְעָה הִיא לְרָצוֹן? מַדּוּעַ בַּלֵּבַב חָשִׁים בְּעִצָּבוֹן? וּמַדּוּעַ כָּל שׁוֹבָב שִׂמְחָה הוּא וְשָׂשׂוֹן? מַדּוּעַ אֵין זָהָב נוֹפֵל לִידֵי דַּלְפוֹן? וּכְשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בַּמֻּצָּב שׁוֹבֵת הַטֶּלֶפוֹן? מַדּוּעַ יֵשׁ גַּם רַב הֶחָשׁ כִּסְגַן רִבּוֹן? וּמַדּוּעַ בְּכָל קְרָב שְׁלִילִי הוּא הַחֶשְׁבּוֹן? אֵיךְ בְּכָל עִנְיָן וּשָׁלָב קוֹבֵעַ הַפְּקִידוֹן? וְהוּא מַדּוּעַ נֶעֱלַב אִם לֹא תִּקְרָא אוֹתוֹ אָדוֹן? מַדּוּעַ לִפְעָמִים מוּטַב שִׁכְחָה עַל זִכָּרוֹן? וְלָמָּה כָּל סֶלֶבּ כּוֹכָב לֹא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ מִדְרוֹן?

סיפור תמונה

היה ערב. מצב רוחי היה ירוד, דמעות בעיניי, חסרת ביטחון ומיואשת, צלצלתי אליו ותוך פחות משעה היה בביתי. נכנס אליו כאילו הוא אורח קבוע שמכיר אותנו מימים ימימה. עזר, הרגיע ונשאר בביתי זמן רב. גם למחרת הגיע וכך מספר ימים עד שעזר לפתרון הבעיה. וכל זה ללא תמורה. "אפילו אם תרצי לתת לו הוא לא ייקח", אמר לי דני רביץ, אב קהילת "אנוש" כשסיפרתי לו. הזמנתי את מוטי לראיון לעיתוננו: אז מי אתה מוטי צחי? ילד. נולדתי ברחובות וגדלתי בבית חם. אבא התעסק בגמילות חסדים וכל חג + , נשוי 1954 "אני יליד התלוויתי אליו לעזור למשפחות מרובות ילדים. כשנישאתי פתחתי מינימרקט ולאחר זמן עברתי לעבוד בתור מטפל ב'משען'. העבודה שאבה אותי והבנתי שצריך לתת את הנשמה. וכך נשאבתי יותר ויותר פנימה. עברתי קורסים כי ידעתי מהרגע הראשון שכדי להצליח צריך להבין את נפש המטופל ונדרשת הקשבה מרובה. תביני... כשקורה משהו, משפחה שלמה סובלת". כמה שנים אתה עוסק בזה? שנים. אני משתדל לתת תמיכה בכל מצב, ביום, בליל, בחג ובשבת. וגם עכשיו כשישבתי 38- "התחלתי לפני כ 'שבעה' על אימי". זוהי עבודה קשה ושוחקת "לפעמים העבודה קשה, אבל זו העבודה. לוקחים אתנחתא וחוזרים. זה זורם בדמי". מה אומרת האישה? "לפעמים זה אינו מוצא חן בעיניה אבל היא אף פעם לא תגיד לי לא". ומאין הפרנסה? "אני עובד בחברה להעסקת עובדים זרים. החברות עובדות לפי סטנדרטים ושעות מסוימות אבל לי יש את הסטנדרטים שלי". בחברה יודעים על מסירותך? "הם יודעים ומעריכים ולעתים בחגים גם הם עוזרים בכספים לאנשים מעוטי יכולת". בילויים? "אין לי זמן לנשום". סיפרה לי אחת העובדות הזרות שאתה עוזר גם להם. "מאוד משתדל. אני עוזר במילוי טפסים ופגישות עם עורכי דין ושומר על זכויותיהם". ישנם מצבים מסוימים שאתה זוכר במיוחד? "היו מצבים של אנשים סופניים שאף אחד לא רצה לטפל בהם. טיפלתי בהם במסירות עד יום מותם. יום אחד, לפני שמונה שנים, באחת וחצי בלילה, מתקשרת לקוחה שטיפלתי בבעלה. 'בעלי נפל בשירותים', היא אומרת ו'אי אפשר לפתוח את הדלת'. פניתי למשטרה ולמכבי האש והם רצו לפרוץ את הדלת. לא הסכמתי. באתי, זחלתי דרך הבוידעם לשירותים כשאני רק בתחתונים, סובבתי אותו, גררתי אותו החוצה וקילחתי אותו". ויש עוד מקרים מיוחדים? "אינני רוצה להמשיך לספר על עצמי. בכלל אני לא אוהב פרסום". "ברגע של מצוקה אישית", מספרת דליה גזית, "פניתי לחברה שהיא עובדת סוציאלית ברווחה והיא הפנתה אותי למוטי. לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי מי נגד מי. הייתי חייבת דחוף כיסא גלגלים ועוד אביזרים שונים. היה זה ביום שישי בערב. מוטי כל כך מתמצא, עזר לי משמעותית ודאג לכל צרכיי. לא פשוט למצוא אנשים כאלה העושים זאת ללא תמורה". את איריס חצרוני פגשתי במקרה, וכשספרתי לה על מוטי אמרה: "עוד לא פגשתי אדם כזה עם טוב לב ונתינה, מסירות ואהבה לזולת. הוא עזר לחמותי ואפילו נסע מדי פעם לבקרה בבית-החולים. בפעם הראשונה שנזקקנו לסיעוד, לא ידענו למי לפנות. נזכרנו שפעםפגשנו אתמוטי שעובדבחברהלעובדים זרים ונוצר בינינו חיבורמתאים. מאז שחמותי נפטרה, כל שבת וחג, הוא לוקח את חמי לבית הכנסת ולאירועים שונים". שמעתי מפי רבים על עזרתך ללא תמורה. "העזרה היא תמורתי". Cleah1@walla.com

"אוֹחִילָה לָאֵ-ל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן."

מַדּוּעַ מִי שֶׁנֶּאֱהָב חָשׁ עֲטוּר שִׁרְיוֹן? וְדַוְקָא מִי שֶׁמְּאֻכְזָב זָקוּק לוֹ פִּי מִילְיוֹן? מַדּוּעַ סָבְתָא וְהַסָּב הֵם סוּג שֶׁל שִׁגָּעוֹן? וְתָמִיד הַזְּמַן נֶחְשַׁב כְּסוּג שֶׁל גֵּרָעוֹן? שָׁאַל פַּעַם הַקַּצָּב: מִי הָאַחֲרוֹן? מֵרָחוֹק עָנָה הַצָּב: הַאִם זֶה חִסָּרוֹן?

לִפְנֵי הַחֹרֶף בָּא הַסְּתָו וְהוּא כְּמִסְדְּרוֹן, אֲבָל מַדּוּעַ הַשָּׁרָב הוּא חֹם מֵעִיק כְּעִקָּרוֹן?

"אוֹחִילָה לָאֵ-ל אֲחַלֶּה פָנָיו אַבִּיעָהּ רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו."

Dbeshel13@gmail.com

3

12/2017 - 246 רעננה