כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ספטמבר 2018 - גיליון 255

ריח של כביסה נקייה

מלכה מהולל מאת: 

אז ספר שלם על כביסה? "לפני כשנתיים שאלו אותי אנשים, כאלה שמכירים את הצורך הבלתי נלאה שלי בפרויקטים, אם אני מתכננת מיזם למדינה. לקח לי שבריר 70- כלשהו לכבוד יום העצמאות ה שנייה לענות: 'בטח, אנתולוגיה על כביסה ישראלית'. זה לא שחשבתי על זה רק באותו רגע, אבל באותו רגע פתאום התחוור לי שהאהבה והמשיכה שלי לכביסה בכל רחבי העולם עומדת ללבוש צורה של ספר, ולהתרכז בישראל בלבד. היה לי ברור שלא אכתוב את הספר, אלא אאסוף חומרים מכמה שיותר יוצרים. לחלקם היו חומרים מן המוכן, חלקם כתבו או צילמו במיוחד לספר. גם אליך הרי פניתי בבקשה לקבל תמונה והיא מופיעה בספר". "במכבסה הקטנה שלי אני פוגש אינספור טיפוסים ומפתח אתם שיחות נפש. הם מספרים לי סיפורים ומעשיות, שחלקם צריך לתלות וחלקם צריך לכבס..." (עובד לוגשי, בעלים של מכבסה)

הכביסה בשיח הישראלי תופסת מקום של כבוד. החל מ"מכבסת, תולה, מכבסת תולה" האלמותי של מתי כספי, עבור דרך המצווה הבלתי כתובה: "לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ" וכלה בעצות לעקרת הבית: איך ממיינים כביסה, מתי מוסיפים חומץ למכונה, איך תולים, איך עושים כביסה ריחנית ובאיזו תכנית בוחרים כדי שהכביסה לא תתכווץ. אבל מכאן ועד לערוך אנתולוגיה שלמה על כביסה ישראלית? את השאלות אני מפנה לד"ר מירי (קריצלר) דבי, ההוגה, המפיקה ועורכת הספר "בשדה כובס – כביסה ישראלית על חבל".

מירי דבי

ספר שלם על כביסה? מירי דבי ואני מסבות לקפה בבית הקפה של עדנה בבני דרור. הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה לפני כעשר שנים בסיום קורס שנתי בכתיבת סיפורי חיים באוניברסיטה הפתוחה. היא הייתה כבר אז עם רקורד עשיר של כתיבה שהחל, איך לא, עם כתיבת סיפורי החיים של משפחתה ומשפחת בעלה. היום יש לה הוצאה לאור משלה "דבי אופקים", והיא מעסיקה על פי הצורך מראיינים, עורכים ספרותיים ומעצבים ומוציאה לאור ספרים מסוגות שונים, שירה, עיון, מסע, צילום, ביוגרפיות משפחתיות, ילדים ועוד. מירי דבי, תושבת נתניה, נשואה לאפרים ("אני אשר על המילים, הוא אשר על המספרים"), באה מתחום החינוך שם שימשה בתפקידים שונים ובהם סגנית מנהלת מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה). במסגרת תפקידיה היא כתבה שורה ארוכה של חומרי למידה, תכניות לימודים ומחקרים, ואף הנחתה מורים בתהליכי הוראה-למידה. לדבי שלושה ילדים ושמונה נכדים וזהו ספרה השמיני. "ברך אותי, אלוהי בפשוט ביותר./בבוקר חדש, בשגרת יום, בדברי הבל,/ בכביסה ריחנית שאתלה על חבל". (עדי אביטל-רוזין)

כביסה בנחלאות בירושלים (מתוך הספר) 2013 , צילום: מלכה מהולל

וזהו, פשוט אוספים חומרים ומחברים אותם לספר? "פשוט זה כמובן לא. מדובר בשנתיים של עבודה במהלכה ליקטתי שירים, סיפורים, צילומים, ואפילו טיפים מבעלים של מכבסה – וכולם עוסקים בכביסה. הייתי צריכה להחליט מה ייכנס ומה יישאר בחוץ, זוהי מלאכה קשה ביותר, שכן כל המילים שנכתבו היו ראויות להיכלל באנתולוגיה. אחרי התלבטות החלטתי לסדר את החומרים בסדר אקלקטי, כמו שתולים כביסה: גרב ליד חזייה ליד חולצה. המשוררת שלומית כהן אסיף סייעה לי רבות במלאכה זו, ותרמה שני )5 שירים נפלאים משלה". (ראה עמוד

10

09/2018 - 256 רעננה