כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ספטמבר 2018 - גיליון 255

ראשיה. "מאוד לא מצא חן בעיני כיצד העיתונות נראתה אז. רציתי לעשות עיתונות חדשה מסוג חדש". אבנרי מאמץ את הקונספט של השבועון האמריקאי "טיים מגזין", דהיינו מאמרים קצרים, ללא שמות כותבים ועםסגנון שפה ייחודי. "בשביל לחקות את הסגנון של "טיים מגזין" נאלצנו להמציא מילים חדשות שבהמשך אומצו על ידי האקדמיה".

שנה (עד ליום פטירתה בשנת 60- לרעייתו למשך קרוב ל ) ושותפתו לרעיונות השלום והצדק. אבנרי התוודה כי 2011 מעולם לא הצהיר בפניה כי הוא אוהב אותה. "בעיניי שלוש המילים 'אני אוהב אותך' הן חסרות תוכן. הקשר בינינו היה מאוד עמוק ללא צורך בהצהרות". לאחר אירוע שנאה 1953 יחסי הקרבה ביניהם החלו בשנת שחווה אבנרי על בשרו בעקבות עמדותיו הפוליטיות. לימים יחשוף אבנרי כי משה דיין היה יוזם התקיפה בעקבות מאמרים ביקורתיים של השבועון נגדו. "הכרתי את רחל באופן שטחי, והחלטנו שניפגש באחד הלילות קרוב לחצות בעת שאני מסיים את עבודתי במערכת. באותו לילה, בעת שרחל חיכתה אנשים עם ידיות טוריה 4 לבואי בבית קפה סמוך, התנפלו עליי ושברו את שתי ידיי. הועברתי מיד לבית החולים. רחל ראתה שאיני מגיע לפגישה ובאה לחפש אותי במערכת. אנשים שהיו בקרבת מקום סיפרו לה על התקרית והיא הגיעה מיד לבית החולים ולאחר מכן הסכימה לסעוד אותי במשך מספר ימים בהם לא יכולתי לעשות שימוש בידיי השבורות. הימים הפכו שנה פלוס שמבחינתי היו שנים של אושר גדול עם אישה 50- ל מאוד מאוד מיוחדת שהייתה מורה לכיתות א' ו-ב' בלבד, והפכה לאגדה בקרב הורי הזאטוטים שהיו תלמידיה". חשיפת שחיתויות "העולם הזה" הצטיין בשנות קיומו בחשיפת שחיתויות שהעיתונות המסורתית/ממסדית לא העזה לגעת בהם. אבנרי 'נכנס' במי שרק היה יכול מנציגי הממסד ובסמלי שלטון שדרכם סרה. זה החל נגד עיריית חיפה שהתגלו בה שחיתויות ולימים החשיפה נודעה בשם פרשת 'חושיסטאן', נגד עמוס בן גוריון שהיה סגן מפכ"ל המשטרה וניהל במסגרת תפקידו עסקים פרטיים, נגד אשר ידלין מבכירי תנועת העבודה, ונגד אברהם עופר. העיתון חושף את אירועי כפר קאסם, ומטיף בעד ביטול הממשל הצבאי בשטחים ובעד הפרדת הדת מהמדינה. אין לאיש ספק שהוא הקדים את זמנו בהרבה והיה פורץ דרך הן לתקשורת היום והן לתנועות השמאל. "הפרשה הכי קשה שלנו הייתה עם איש הכלכלה, יעקב לוינסון. למעשה הוא היה דיקטטור כלכלי במדינה, יותר חשוב משר האוצר. כשבדקתי חומר שקיבלתי והבנתי שהוא אמין, החלטנו לצאת בסדרת מאמרים על אי סדרים בכספים הציבוריים עליהם היה לוינסון אמון. לאחר הפרסום הראשון הפגישה אותי חנה זמר, עורכת "דבר", עם לוינסון בביתה. לא השתכנעתי מדבריו והפרסומים בשבועון המשיכו, לצערי. אני אומר לצערי כי בעקבות הפרסומים האיש שלח יד בנפשו. בדיעבד אני מתחרט על הפרסום. אילו הייתי יודע שזו תהיה התוצאה, לא הייתי מפרסם". אתיקה עיתונאית "העולם הזה" היה ממודר מוועדת העורכים של העיתונים הממסדיים. אבנרי מעולם לא הוזמן לשיחות רקע שלא לפרסום על ידי גורמים ממשלתיים. "העיקרון שלי היה

כך למשל חידש אבנרי מילים כגון: ח"כ, בליין, מחזמר, יומון, כאשר טיסה לחלל הייתה 1953 חללית, מילה שהגה בשנת עדיין בגדר מדע, וגם את המילה "כְּתַבְלָב",כינוי לעיתונאי לא- אובייקטיבי המתחנף לבעלי-כוח שלא תפסה כל כך. בהמשך מחליט אבנרי להילחם על טוהר מידות המדינה. "התחלנו לחשוף פרשיות שחיתות שאז עדיין לא היו במימדים של היום. היה יותר קשה להגיע למקורות שכן המוסר הפוליטי היה גבוה ודברים לא יצאו החוצה. המקורות שלנו היו עיתונאים ממערכות אחרות שהיה להם מידע ולא יכלו לפרסם אותו בעיתונם. מעולם לא שילמנו שקל עבור מידע. באופן הזה דרכנו על בהונות הרגלים של הרבה אנשים חזקים וחשובים. לא נרתענו להילחם בבן- גוריון שבוע אחר שבוע, שהדביק לנו את הכינוי 'השבועון המסוים'. ראש השב"כ דאז, איסר הראל, הצהיר פומבית כי '"העולם הזה" ואורי אבנרי הם האויב מספר אחד של המשטר'. הדבר החמיא לי מאוד. אך היה לזה מחיר כי התחילו להתפוצץ פצצות במערכת". געגועים לרחל

אבנרי, האיש והאגדה, שם את היסוד לעיתונות חוקרת כפי שהיא היום. הוא מרוצה מהיעלמות העיתונות המגויסת אך מודאג מעתידה הכלכלי של העיתונות הכתובה. הוא רהוט בדיבורו. המבטא היקי שלו עם העברית התקנית טבועים בו היטב ומשמשים כסמלו המסחרי מזה שנים. הוא נעזר בפתקים שהכין מראש על מנת שלא ייגרעו נושאים בהם בחר להתמקד. שמיעתו לוקה

אורי ורחל אבנרי (מתוך ארכיון אורי אבנרי)

והוא נעזר במכשיר שמיעה. למרות השיח הרציני בכינוס מול אנשי התקשורת ששותים בשקיקה את ה"אני מאמין" שלו, הוא מצליח לסחוט פרצי צחוק מהקהל. בערגה רבה הוא מתאר את תחילת יחסיו עם רחל שתהפוך

› 16 המשך בעמוד

13

09/2018 - 256 רעננה