כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ספטמבר 2018 - גיליון 255

/דן פיינר "המסעדה של ז'ניה" יהודית הלפר מאת: 

ספר

"הדברים הכי טובים קורים כשאתה לא מצפה להם" (מיוחס לסופר גבריאל גרסייה מרקס). בפסקה זו פותח פיינר את ספרו: "המסעדה של ז'ניה". הספר רצוף אירועים "מקריים" השזורים בתוכו כחוט השני ומשפיעים על התפתחות העלילה. הגיבור צבינג'י, עובד בנק אפור, מקבל יום אחד שיחת טלפון, בטעות, ממיסטיקנית בשם מריומה, שיחה שהובילה לרצף האירועים, רצוף ההפתעות. תוך כדי התפתחות העלילה עוזב הגיבור את משרתו ומתחיל לצייר. מריומה, אתה הוא נשאר בקשר, מעודדת אותו לכתוב יומן שעל דפיו ישטח את רגשותיו.

הכתיבה מסייעת לו להתחבר אל עצמו ומעוררת בו תובנות חדשות. שאלת ה"מקריות" צצה ועולה בספר לעיתים תכופות, וצבינג'י מתחיל להאמין שאין מקריות ושיש איזשהו כוח עליון שמסובב את הדברים. גם גיסו וחברו, גידי הציניקן, מתחיל להאמין בכך אחרי שהוא חווה פגישה "מקרית" מרגשת שתשפיע על המשך חייו. הסופר משלב בספרו סיפור יוצא דופן מהשואה, המתחבר לימינו שלנו, וקושר בין הדמויות. העלילה, הנעה בין הווה ועבר, מתקדמת אל עתיד לא ידוע, במתח רב, אך אט אט מתבהרת התמונה כאשר ההפתעות מתגלות לקורא, כמו פקעת בצל הנפתחת, שכבה אחרי שכבה, עד הסוף המרגש, שהוא שיא ההפתעות. סיפור השואה נשמע אמיתי לגמרי, אך הסופר מכחיש זאת בכל מכל. כל הסיפורים בספר הם פרי ,1939 דמיונו העשיר. זהו סיפור אופטימי על אנשים שהלכו בעקבות ה"רמזים" וסימני הדרך ונתנו הזדמנות שנייה לאהבה. פיינר, יליד נולד בתל אביב, יקיר רעננה, ומתגורר בעיר. הוא נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לשישה. פעל רבות למען התושבים בעיר ובפרט למען תושבי השכונות במסגרת תפקידיו במועצת הפועלים. התחיל לכתוב עם פרישתו לגמלאות. כתב סיפורים קצרים, וזהו הרומן הראשון שלו. מאז כתב עוד שניים: "מאומצת" ו"סימני דרך". את ספריו הוא מוציא לאור בהוצאה עצמית וניתן להשיגם בספרייה העירונית. Yehudit_helfer@walla.co.il

"שרוכים"

במאי: ינקול גולדווסר תסריטאי: חיים מרין שחקנים: דובל'ה גליקמן, נבו תמיר

מלכה מהולל מאת: 

סרט

כשהסתיימה הקרנת הטרום בכורה של הסרט "שרוכים" עלה לבמה הבמאי הוותיק ינקול גולדווסר והדהים את הקהל. הוא סיפר שהתסריט שנכתב על ידי חיים מרין קיבל השראה מסיפור אמיתי, ואחר כך הוסיף שהוא עצמו מכיר באופן אישי וכואב את ההתמודדות של ועם גר בכפר הטיפול כישורית 38 - ילד עם צרכים מיוחדים. בפתיחות לב סיפר גולדווסר שבנו בן ה שבצפון, וכי הוא סובל מבעיה נדירה של גידולים שתוקפים איברים פנימיים ובמיוחד את המוח וזה מה ניתוחים עבר הבן, אחד מהם פגע פגיעה בלתי הפיכה בזיכרון הקצר 12 . שהפך אותו לבעל צרכים מיוחדים ממה שאומר הבחור הוא פנטזיה מוחלטת. 95%- שלו, כך ש

שנים רבות של התלבטות חלפו עד שגולדווסר הרגיש מוכן לעשות את הסרט הזה. לא מדובר בסרט ביוגראפי, אבל כן מדובר, כפי שהוא אומר בסרט, "על חוכמת הלב". חוכמת הלב של האנשים שהגורל האיר להם פחות פנים הוא מה שכובש בהם. חוכמת הלב היא היכולת לאהוב ללא תנאים, ללא דרישות, ללא ציפיות, וגם היכולת להרגיש את האדם שמולם. "הורים לצעירים בעלי צרכים מיוחדים", אומר גולדווסר, "אינם כואבים את ההחמצה על מה שקרה לילדיהם אלא על מה שיכלו להיות". וזה הסיפור של הסרט המרגש, הנוגע, והמזעזע את הקרביים. גדי (נבו תמיר) איבד את אימו בתאונת דרכים בתחילת הסרט. אימו היא מי שגידלה אותו באהבה ובמסירות גם לאחר שהאב ראובן (דובל'ה גליקמן) נטש אותם בשל אי יכולתו להתמודד עם המצב הקשה שנכפה עליהם. הוא מנהל מוסך בשכונת תלפיות שבירושלים, שאמנם אינו מרוויח, אבל ניכר בו בראובן כי הוא מומחה גדול לאבחון חוליים של מכוניות. די לו להקשיב לרעד המנוע כדי לקבוע דיאגנוזה מדויקת. באין לו אפוטרופוס אחר נמסר גדי לראובן על ידי העובדת הסוציאלית. לשניהם אין מושג איך ממשיכים מכאן, אבל אט אט נקשרים החוטים המחברים בין האב לבנו. אי אפשר שלא להתאהב בדמותו של גדי, אבל גם אי אפשר לכעוס על ראובן. נדמה כאילו אף דמות אינה מושלמת בסרט, לכל אחת יש נכות רגשית או פיסית משלה, מה שהופך את הסרט לאמין וכל כך נוגע ללב. העלילה מגיעה לשיאה כאשר מתברר שראובן זקוק להשתלת כליה. אז מתעוררות סוגיות פילוסופיות, אתיות, אנושיות ובעיקר פרסי 8- אמוציונאליות. ההתמודדות של כל אחת מהדמויות אמינה ומעוררת אמפטיה וגם מזילה כמה וכמה דמעות. הסרט מועמד ל "אופיר" ולא בכדי. Mehulal2@netvision.net.il

19

09/2018 - 256 רעננה