כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ספטמבר 2018 - גיליון 255

קטן, ואני שיניתי את המבנה לחלוקה מסודרת של מדורים, מחלקות ובהמשך גם אגפים. עד אז היה כל עניין מגיע לפתחו של המזכיר. בהדרגה החלו דרגי הביניים לטפל בעניינים". לא היו גרעונות? "הבעיה הכי גדולה בכל הרשויות המקומיותהיא כוח האדם. זהו עקב אכילסשל כל עירייה כי בכל תחילת חודש חייבים לשלם משכורות. אם

אחד ולאף אחד לא קרא 'אחי', כנהוג היום, אבל כולם העריכו אותו. את חוש ההומור הנדיר שלו הרשה יוסי להפגין רק לאחר פרישתו כשהקמנו את פרלמנט פורשי העירייה". אבי רחף, מי ששימש מנהל אגף המשק והאחזקה, אינו חוסך תשבחות. "ליוסי יש כריזמה טבעית. הוא לא צריך לדבר הרבה. אתה מיד מבין מה הוא רוצה. היה לו ויש לו עדיין חזון. אני הגעתי מהתעשייה האווירית והבאתי משם ידע וניסיון להקים מחסן ממוחשב. יוסי נתן לי את כל מהשצריך ואמר לי: 'תמריא'. אתה מרגיש שאתה נמצא ליד איש עם שיעור קומה, אמין, ישר, רציני וגם חבר טוב". חנניה אלקבץ, שהיה מנהל הרכש לפני רחף, מסכים עם גת ורחף. כמו את חבריו, גם אותו קיבל רביד לעבודה, וגם הוא כמותם רוחש לו כבוד רב: "הוא המזכיר הטוב ביותר שפגשתי. התחברתי אליו כבר מהיום הראשון ועבדנו יחד בהרמוניה שנים רבות. גם כשפרשנו המשכנו להיפגש מדי שבוע, ואני שנה בבריאות מלאה". 30 מאחל לו עוד יש לך עצה לראש העיר הבא של רעננה שייבחר בסוף השנה? "רעננה בנויה לתת את השירותים הטובים ביותר לאוכלוסייה תושבים. מעבר לכך, ייווצרו קשיים 100,000 שמונה עד בתשתיות הכוללים פקקי תנועה, בעיות חנייה וגם קושי באספקת שירותים מיטביים לכלל התושבים. הייתי מציע להתרכז במאמץ מתמשך להיטיב את השירותים לכל סוגי האוכלוסייה, ולזנוח את התכניות להגדלה משמעותית של מספר התושבים. בניינים גבוהי קומות, כמו שנבנו בערים שכנות – לא יעשו טוב לעיר". ומבחינת הגמלאים? "היצע השירותים הניתנים היום לגמלאים ברעננה בהחלט מניח את הדעת, אבל הייתי שמח לראות הגדלה והעשרה של שירותים אלה. מאוד הצטערתי כשהתכנית לבנות בית גדול לרווחת הגמלאים במקום בית מועצת הפועלים בפינת אחוזה אליעזר יפה – נגנזה. זו תהיה בכייה לדורות, לדעתי". אתה משתעמם? "גם כשפרשתי מהעירייה שימשתי במשך ארבע שנים עוזרו האישי של שר הקליטה דאז, הרב יצחק פרץ. אלה היו ימי קליטת העלייה הגדולה מרוסיה ומאתיופיה. אחר כך התחלתי בפעילות ההתנדבותית שלי: הקמתי בביה"ח 'מאיר' את העמותות למחלקה הקרדיולוגית ולאחר מכן למחלקה האורולוגית ואני פעיל בהן גם כיום. בנוסף, אני ממשיך בפעולות התנדבות ברעננה, ביניהן בהנהלת העמותה למען האזרח הוותיק, בארגון ותיקי 'ההגנה' ואני עומד לרשות ארכיון רעננה. חברי 'ההגנה', אגב, זוכים לכבוד רב ברעננה מצד כל ראשי העיר. גם יש חלקה מיוחדת לאנשי הארגון בבית- העלמין הישן בקלאוזנר, גם נבנה שם קיר זיכרון וגם נחנכה כיכר יפה ברחוב קרן היסוד פינת ההגנה כהוקרה לארגון 'ההגנה'. בין לבין אני משתדל לעשות הרבה ספורט ולהשתתף בהרבה אירועים. את כל זה אני עושה בלוויית בת הזוג שלי, יהודית רז. אז בתשובה לשאלתך: לא, אני לא משתעמם". Mehulal2@netvision.net.il

לא מקפידים על היקף כוח האדם, בקלות אפשר ליפול לבור של גירעון תקציבי. העיקרון שלי היה שתמיד יחסר כוח-אדם. ככה יכולתי להיות בטוח שכולם עובדים. לעומת נושא כוח-האדם, בכל תכנון אחר אפשר לעכב או לדחות את בנייתו. זאת הסיבה שלקח לנו שמונה שנים לבנות את "יד לבנים". לא התפשרנו על איכותו, אבל לא הסכמנו ליפול לגירעון גדול. לכן לרעננה היו מאז ומעולם יחסיםשל אמינות ואמון עםמשרד הפנים. בכלל בנושאאיכות, אני רוצהלומרשאיכותחיי התושבים ורווחתם הייתה לנגד עיניי בכל שנות עבודתי". ובילסקי? "עם בילסקי עבדתי רק שנה אחת. מסיבות בריאותיות הרגשתי צורך לפרוש, אבל ליוויתי אותו בשנתו הראשונה. הוא באמת עשה מרעננה מודל לחיקוי בין כל הרשויות בארץ". והמנכ"לים אחריך? "אני זוכר שראיינתי לתפקיד, לבקשתו של בילסקי, מישהו שהגיע מעמדה בכירה בצבא. הואשאל אותי איך זה להיות מנכ"ל העירייה. אמרתי לו: "זהו תפקיד יוצאמן הכלל. כל יוםאתה רואה מה עשית, מהאפשר לשפר ומה לתקן. מצדשני, אתה גםמתעסק כל יום באשפה ובביוב". הוא לא נשאר, אבל אני שמחשמי שהגיע אחריו, אורי קידר, עשה עבודה יוצאת מן הכלל בניהול העיר. רעננה הרוויחה בגדול משיתוף הפעולה בין בילסקי לקידר". אתה עצמך לא רצית אף פעם לרוץ לראשות העירייה? "תתפלאי לשמוע, אבל הייתי מועמד לראשות העיר לפני הקדנציה הרביעית של וולפוביץ', אף שהרגשתי שאני לא באמת רוצה בזה וגם גבי, שהייתהאישה צנועה, התנגדה. בסוף הייתה זו מלחמת לבנון שהכריעה. הבחירות נדחו בשנה, ובסופה הצעתי לוולפוביץ' לרוץ שוב – וכך היה, לשמחתי הגדולה". אריה גת, מי שכיהן שנים ארוכות כמהנדס העיר מספר: "יוסי קיבל אותי לעבודה. הוא ניהל את מנגנון העירייה ביד רמה, וביצע את החלטות מועצת העיר וראש העירייה עד הפרט האחרון. הוא איש חריף, ישר כסרגל, קשוח אם כי רגיש לצורכי התושבים. אי אפשר היה לעבוד עליו. אני זוכר יום אחד שנכנסתי לחדרו וראיתי אותו מתלבט מול נייר לבן כשעיפרון בידיו. שאלתי אותו במה העניין והוא ענה: 'אני מתלבט למי מעובדי העירייה הבכירים להקצות מאוורר'. כל החלטה קיבל על פי קריטריונים מקצועיים טהורים. הוא לא התחבק עם אף

8

09/2018 - 256 רעננה