כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - פברואר 2019 - גיליון 260

תּוֹדָה עֲנָקִית

שולמית מרגליות לאה קליין מאת: 

דוד אשל מאת: 

"את סיפור חיי" אומרת שולה מרגליות (ליברמן לשעבר) "אני חייבת להתחיל . נישאתי 1932 מסביב לסבתי. אך קודם אומר לך שנולדתי ברעננה בשנת לשלמה מרגליות. לנו שני בנים, שמונה נכדים ושלוש נינות". מי היה סבך? סבי, אהרון, היה רב בברלין. בית הכנסת שבו כיהן היה שייך לקהילה פרטית של אנשים בעלי רמה כלכלית גבוהה. מספרים שאפילו אלברט איינשטיין, כשרצה לפעמים להגיע לבית כנסת, הגיע לשם.

יש הממהרים לגדף ולחלל / אני מבקש להודות ולהלל. תּוֹדָה עֲנָקִית בַּאֲסֻפַּת מִלִּים קְטַנּוֹת מִלִּים מְפַרְגְּנוֹת, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹדוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַנָּאֶה בְּ"בֵּילִינְסוֹן", מַחְלָקָה פְּנִימִית- ה. אֲנִי מוֹדֶה עַל הָרוּחַ הַנִּפְלָאָה שֶׁנּוֹשֶׁבֶת אֵצֶל כָּל נוֹשְׂאֵי הָעֹל שֶׁבַּצֶּוֶת, הָחֵל מֵרֹאשׁ הַמַּחְלָקָה שֶׁבַּצַּמֶּרֶת וְעַד לְאַחֲרוֹן הָעוֹבְדִים שֶׁבַּמִּשְׁמֶרֶת, הָרוֹפְאִים וְהָרוֹפְאוֹת, הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת עוֹבְדֵי הַנִּקָּיוֹן וּמַגִּישׁוֹת הַמָּזוֹן הָאַחְרָאִיּוֹת, חוֹבְקִים הֵם כֻּלָּם אֶת רֹךְ הַיְּקוּם וְנוֹתְנִים לַחוֹלִים אֶת הַכּוֹחַ לָקוּם, וְאַף בְּעֵת שֶׁשָּׁלְפוּ מִוְּרִידַי אֶת דָּמִי רָאִיתִי בִּפְנֵיהֶם, אֶת הַדְּאָגָה לִשְׁלוֹמִי. בִּתְרֵיסָר יְמֵי אִשְׁפּוּזִי שָׁם רָאִיתִי הִלַּת אוֹר נִשְׂגֶּבֶת עַל רֹאשָׁם, רְצִינוּת וְאַהֲבָה שִׁדְּרוּ הָעֵינַיִם וְכָל מִלָּה נִשְׁקְלָה בַּמֹּאזְנַיִם, מִלִּים שֶׁשִּׁדְּרוּ מְצִיאוּת וֶאֱמוּנָה מִלִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּהִתְחַשְּׁבוּת וּבִתְבוּנָה.

סיפור תמונה

סבא היה ציר בקונגרס הציוני השני בבזל מטעם "מזרחי". נוסף להיותו רב היה גם דוקטור לשפותשמיות וכשנודע לו שאין בארץ בית-ספר למורותדתיות, הגיעארצה וייסד את בית-הספר למורות 'מזרחי' בירושלים שכיום הפך למשהו ענק, 'מכללת אפרתה'. סבא היה דמות מוכרת, הוזמן לטקסים רבים ויש לנו תמונה שלו עם הנציב העליון הרברט סמואל". היכן נולד בנו – אביך? "אבי מנפרד נולד בברלין, וכשסבי וסבתי השתכנו בירושלים, שלחו אותו ללמוד חקלאות בבית-הספר החקלאי 'מקווה ישראל'. הוא גמר בהצטיינות. בעזרת המשפחה קנה חלקת אדמה על שפת הירקון ונטע בה פרדס ומטע בננות וכך החל לעבוד בפרדסנות. לאחר שנישא לאמי פניה, קנה חלקת אדמה ברעננה בכפר-בתיה וגם עליה נטע פרדס. הם עברו להתגורר ברעננה 'בין שני הפרדסים' לדבריו". היכן גרתם ברעננה? "גרנו ברחוב-אחד העם שהיו בו רק בתים אחדים. כביש לא היה. כל אנשי הרחוב היינו כמשפחה אחת גדולה. היתה אווירה מיוחדת. כשבאו אורחים לאיזו משפחה, השאילו כלים וכיסאות – אחד מהשני. הילדים בכל הגילאים שיחקו יחדיו. סבא היה קונה לי משחקים חינוכיים וילדי הרחוב באו לשחק בביתנו. אני זוכרת ששיחקתי הרבה במשחק 'ריכוז' עם מאיר קצין. בפסח, התאספו כל אנשי הרחוב בחצרם של משפחת ברוידא להגעלת הכלים". באיזה גן היית? "הייתי בגן מלכה ולאחר שגמרתי את לימודיי, הייתי תקופה מסוימת גננת בגן זה". בית-הספר? "למדתי בבית-הספר 'מגד' וגמרתי במחזור י"ג. למדו אתנו תלמידים מרמות השבים שהיו באים לבית-הספר בעגלה רתומה לחמור וקושרים את החמורים לגדר בית-הספר. אני הייתי מאוד נמוכה והיה לי כלב גבוה, כמעט בגובה שלי, שהיה מלווה אותי יום יום לבית-הספר. כשהיינו יורדים לשיעור התעמלות, הכלב היה יושב במקומי ומחכה לי. כל פעם כשהמורה ברטוב נכנס לכיתה, היה מצוה עליי להוציאו כנראה שפחד ממנו.." עוד זיכרונות? "כל יום שישי תרמנו גרוש לקופסת הקרן הקיימת. התורן היה עובר בין השולחנות ובפינו שירה. חגיגות והצגות היו בבית העם. אני זוכרת שבאחת מחגיגות חג השבועות הייתה תהלוכה גדולה ברחוב אחוזה ואותי, הקטנה, הכניסו בתוך קופסת קרן קיימת עשויה מקרטון שצעדה בראש התהלוכה. מכיתתנו יצאו הרבה תלמידים מוכשרים, רופאים ופרופסורים". אבא עבד בעצמו בפרדסים? "הוא עבד בשני הפרדסים, אליהם נסע על עגלה רתומה לחמור. ויום יום, בדרך לרמתיים, היה עוצר בקפה וילהלם, -הקיים עד היום, שותה קפה ואוכל עוגה. בתוך הבית ברחוב אחד העם היה לנו אינקובטור שבו הדגרנו ביצי אווזים. בהמשך היה לנו משק אווזים גדול. באחת הפעמים נולד לנו ברווז בלי מקור. קראנו לו 'פומפי' ונתנו לו לאכול במזלף. לכל מקום שהלכנו, הלך אחרינו יחד עם הכלב". התראיתם הרבה עם סבא וסבתא? "כשסבא התאלמן, הוא עבר לגור בביתנו ונתן עם המורה מגד שיעורים בפרשת השבוע. כמו כן ייסד את בית-הכנסת של היקים ברחוב ביאליק שקיים עד היום, ממש מול ביתך". היכן הכרת את שלמה בעלך? "בפנסיון קורנמל הייתה ישיבה תיכונית של רעננה. נבחרת הכדורגל התאמנה שם. גם בריכת שחייה הייתה. שלמה הגיע לשם ושם הכרנו". "אני רק רציתי אישה טובה" מצטרף שלמה לשיחה "לא ידעתי על הרכוש הרב, על הפרדסים ועל קולנוע 'צוק אור' שבבעלותם". ועדיין לא דיברנו על קולנוע 'צוק אור'. "לסבא היה אח באמריקה שניהל את חברת 'פרמונט'. הוא היה מאוד עשיר ובעזרתו, כשסבא נפטר, ייסדנו בשנת את קולנוע 'צוק אור'. אימא ואבא ניהלו את בית הקולנוע שהיה ברחוב מכבי ללא גג ובימי הגשמים נהגו 1950 לכסותו בבד מיוחד. הילדים היו מנצלים את העובדה שאין גג, ובשעת הסרט היו עולים על הקיר ורואים סרטים". מדוע נסגר הקולנוע? "הייתה תחרות גדולה בין כפר סבא ורעננה מי יקבל ראשון את הסרטים. כשהתחילה תקופת הטלוויזיה, אנשים הלכו פחות לסרטים והיו עוד קשיים והקולנוע נסגר". גידלתם משפחה לתפארת ומה מעשיכם עכשיו? "אנו גרים בבית מוגן ב'מגדלי הים התיכון', מארחים את הילדים הבאים מכפר-סבא ברגל להתפלל אתנו פה בבית הכנסת, נהנים עם הנכדים והנינים ומשתדלים לשמור על הבריאות". Cleah1@walla.com

בְּכָל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה רָאִיתִי, מַחְלָקָה נְקִיָּה,

רָאִיתִי רוֹפְאִים וְעוֹבְדִים עֲיֵפִים וְרָאִיתִי כַּמָּה שֶׁהֵם, יָפוֹת וְיָפִים.

אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי אוּכַל לְהַשְׁקִיט בְּהַפְנוֹתִי אֲלֵיכֶם, תּוֹדָה עֲנָקִית !

Dbeshel13@gmail.com

3

02/2019 - 260 רעננה