כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - פברואר 2019 - גיליון 260

המבוגרים הצעירים תוחלת החיים ההולכת וגדלה, או אם תרצו הזדקנות האוכלוסייה מהווה אתגר חברתי וכלכלי הדורש דרכי התמודדות יצירתיים בעולם כולו ובכללו בישראל. ד"ר יהודית אברהמי- עינת, סוציולוגית המשתייכת ל'מגזר המבוגר', מנסה לעשות מעט סדר בנושא, ומעלה תובנות לתופעה שהולכת ומתרחבת של 'מבוגרים צעירים'. מאיר חוטקובסקי מאת:  זקנה מופלגת

השאלה לגבי התייחסותה של החברה לזקנים, ועונים כי לחלקים מהאוכלוסייה התארכות החיים היא ברכה, ולאחרים היא נטל. ד"ר אברהמי-עינת: "אוכלוסיית המבוגרים מהווה מטרד לביטוח הלאומי וכן נטל על הרשויות האמונות על נושא הסיעוד". ואכן ,על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, מספר הקשישים הסיעודיים יכפיל עצמו ויותר בעשר השנים .2030 בשנת 400,000- היום ל 200,000- הקרובות, מכ "מאידך", מוסיפה אברהמי עינת, "לקפיטליסטים שלמדו שזאת קבוצה עם כספים שאפשר להפיק ממנה הרבה, וזה בכלל לא דבר שלילי, זה דבר מבורך. ניתן לייצר שירותים ובילויים עבור הגיל המבוגר, אפשר לבנות בתים בשבילם, להציע להם טיולים ועוד". ריקנות הפרישה אחת הבעיות עם התארכות החיים היא הפרישה ממקום שנים ויותר של 20- על פי חוק. לפורש נותרו כ 67 העבודה בגיל חיים שלמים שעליו למלאם. רבים חווים מעין ריקנות, חוסר תועלת וחוסר ערך עצמי. ד"ר אברהמי-עינת: "אני סבורה שהתחושה של ריקנות קשורה להתנתקות מהמסגרת. מסגרת נותנת שייכות, הרבה פעמים גם חיי חברה וכן אפשרות להגיע לידי ביטוי עצמי. לא תמיד אנשים אהבו את מקום עבודתם. הרבה מהם היו רוצים לעזוב את מקום עבודתם הרבה שנים קודם לגיל הפרישה, אך המסגרת היא זו שהחזיקה אותם. כי עבודה, גם כשהיא לא מהנה אותנו, נותנת לנו משמעות. היא גם בדרך כלל נותנת לנו איזשהו ייחוס. הרבה פעמים אנשים נצמדים לתארים הקודמים, נצמדים לשיוך, נצמדים לחבר'ה שהיו אתם בעבודה. הריקנות היא באמת התנתקות ממשהו שהחזיק אותם". פרופ' יצחק בריק, מומחה בינלאומי בתחום הזקנה ומשמש היום כיו"ר האגודה לגרונטולוגיה, זיהה כבר לפני שנים את הבעייתיות של גיל הפרישה והיה מבין התומכים הנלהבים להעלאת גיל הפרישה או אפילו לביטולו. בראיון למגזין זה בהיותו עדיין מנכ"ל "אשל", יצא פרופ' בריק 2004 בשנת בחריפות נגד ההוצאה של עובדים לגמלאות נגד רצונם. "מבחינה ערכית למה לקטוע את חיי העבודה של אדם כשהוא במלוא כוחו ולהביא אותו למצב של אי עשייה, ולפעמים לבטלה, לבדידות ודיכאון, ולא לדעת מה הוא עושה כשהוא קם בבוקר?"

על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה 1.66- ל 940,000- אוכלוסיית הקשישים בישראל לגדול מ . שיעור האנשים באוכלוסייה מעל 2035 מיליון איש עד שנת .13.7%- כיום ל 11%- צפוי לגדול מכ 65 גיל "אני לא משתמשת במושג 'הגיל השלישי'. זוהי תפיסה מיושנת", אומרת לי ד"ר יהודית אברהמי-עינת בשיחתנו המתקיימת בדירתה המעוטרת חפצי אומנות מעשה ידיה, ומוסיפה: "אני משתמשת באופן כללי במושג 'הגיל המבוגר' ואילך". ד"ר 60 תוך התייחסות לשונות שבין העשורים מגיל אברהמי-עינת, ילידת אנגליה ותושבת רעננה מעל לארבעה עשורים, היא סוציולוגית ופמיניסטית, ובמהלך הקריירה שלה שימשה כמרצה במכללה האקדמית להנדסה 'אורט בראודה' בכרמיאל. היא מומחית בתחום ההזדקנות ומעבירה סדנאות בתחום. לדבריה, המצב של זקנה מופלגת הוא 'תוצאת לוואי' של פיתוחים טכנולוגיים, התפתחות הרפואה והמדע, תנאי המחייה ושינויים באורחות החיים. המלחין הצרפתי דניאל , הטמיע 89 והגיע לגיל המופלג 18- אובר שנולד בסוף המאה ה אימרה רלוונטית היום כמו אז: "הזדקנות היא כנראה הדרך היחידה שנותרה כדי לזכות בחיים ארוכים". התייחסות החברה

לחיים ארוכים יש צדדים לכאן ולכאן. פרופ' רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל, ובעלה גדעון בן- ישראל ז"ל שכיהן כח"כ וכיו"ר הסתדרות הגמלאים שנה 15 הוציאו כבר לפני ספר בשם "מי מפחד מהגיל השלישי" בו הם דנים במגוון התופעות, הדילמות והשאלות לגבי הזקנים בחברה. דומה כי מלבד המספרים ההולכים וגדלים שום דבר לא השתנה. בין השאר הם מעלים את

4

02/2019 - 260 רעננה