כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - מרץ 2019 - גיליון 261

החיים שלי כאומן יעקב מרים - נילי אפלבוים מאת:  , משורטטות תלאות חייו אבל כשהוא 86- איש מרשים יעקב מרים. בתווי פניו, בנות ה מדבר על ציוריו מתעוררות עיניו לחיים והוא נמלא התלהבות. סיפורו של איש שהאומנות היא תמצית חייו.

הכול, המלחמה נגמרה אבל השנאה ממשיכה". נכדים. הוא ציוני. מסלול 7- בנות ו 3- , אלמן אב ל 86 יעקב בן חייו הוא מעגלי התחיל בארץ המשיך בגולה וחזר לארץ. אביו נולד בראשפינה. שםמשפחתו במקור היהסגל. משפחתסגל הייתה מאוד ענייה וחיה על כספי ה"חלוקה". אם המשפחה נסעה לעיירהבצ'כוסלובקיה ושםהפקידהאתבנההצעיר, אביו של יעקב, בביתיתומיםנוצרי. הבן לאידעאתשםמשפחתו, רקזכרששםאמו מרים. מכאן והלאה מרים הפך להיותשם משפחתו ושם משפחתם של בני דור ההמשך. כשבגר האב, הוא התחתן ועבר לאוסטרליה לחפש פרנסה, כשהוא משאיר את אשתו וילדיו בצ'כוסלובקיה. שנים הצטרפה המשפחה לאב באוסטרליה. 5 , כשמלאו לבן, יעקב מאוחר יותר הוא התייתםמאמו שחלתה בשחפת. על החיים באוסטרליה מספר יעקב: "היו לי ימים קשים בילדותי. הייתי ילד קטן והייתי טרף קל לילדים שחיפשו קורבן להציק לו. נתקלתי בהרבה מאוד אנטישמיות. מגיל צעיר הגעתי למסקנה יצאתי למחנה 16 שהמקוםשלי צריך להיותבין יהודים. ואכן בגיל קיץשלתנועת"בית"ר". שםבתנועההכרתי אתאשתי רוזטשכבר מהמפגש הראשון במועדון סימנה אותי כבן זוג לחיים. ההחלטה לעלות ארצה התעכבה כי רציתי קודם להתבסס כלכלית. בחרתי במקצוע המכונאות וזכיתי לביקורת קשה מחבריי היהודים שטענו שיהודי צריך לעסוק במקצועות כמו עריכת דין, רפואה או מוסיקה, ולא במקצוע שמלכלכים בו את הידיים". שנה גרו באפקה ואח"כ 20 עלתההמשפחה לארץ. במשך 1974- ב עברו לרעננה לרחוב ההגנה. החדר האהוב עליו הייתה עליית הגג. "בזמן מלחמת המפרץ", נזכר יעקב, "הייתי עולה לשם עם מסיכה וטרנזיסטור ומצייר וכל העולם מבחינתי יכול היה להתהפך". ממתי התחלת לצייר? "הסיפור שלי כאומן מתחיל בגיל תשע או עשר. גיליתי את ספרי הקומיקס. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. ציירתי ללא הדרכה והכשרה מקצועית. אהבתי אומנות וידעתי: לא משנה מה יקרה אומנות היא החלוםשלי, אבל החלומות נאלצו לחכות. כשעליתי לישראל ומצאתי עבודה, התפניתי לחפשמורה ולשמחתי הגעתי למורה הנכון, האומן שמעון קפלן ממושב רישפון. אצלו למדתי לצייר בסגנון קלאסי ישן ולהשתמש בצבעים". בתל אביב וב- 1990- יעקב הציג תמונותיו בשתי תערוכות ב ברמת גן. ויש גם דור המשך. הבת מישל פדר מציירת אף 1998 היא וסגנונה דומה לזה של אבא. לקראת סיום הריאיון יעקב מספר שהוא עומד לנסוע לאוסטרליה. תהיתי למה. אני מביעה פליאתי לנוכח הגיל וקושי הנסיעה אך ליעקב יש מטרה והוא חייב לממש אותה. "במבט אינטרוספקטיבי היו לי בחיים הרבה מצבים קשים ויצאתי מהם בזכות חברים. אני נוסע להגיד תודה לחברים". appel@eng.tau.ac.il

צילום: מוטי בן-ארויה

. כולם, 10 קבעתי להיפגש עם יעקב לראיון במרכז היום בשעה חוץ מיעקב, יושבים בלובי שותים ומתפנקים על עוד פרוסת עוגה. אני מוצאת אותו, כצפוי, בחדר האומנות רכון על ציור. הוא מוסיף קו ועוד קו לפני שהוא מנגב ידיו ומתפנה לראיון. העבודה בתחילתה אבל אפשר לראות את המגמה: פורטרט של ילדה שמקרין יופי ותום. שנה הפסקתי לצייר. הידיים 17 "קרה לי נס" אומר יעקב, "לפני חודשים התחלתי לבקר 7 רעדו לי, וגם היה לי קטרקט. לפני במרכז היום. כאן נוכחתי לראות שאפילו כשהיד רועדת יש לי שליטה עליה ואני יכול לצייר. ומאז אני לא מפסיק". יעקב מציין כי החזרה לציור החזירה לו את הרצון "להיות" ו"לחיות" כלשונו. לפני למעלה משנה נפטרה רוזט, אשתו שנה. בעקבות פטירתה הוא 60 האהובה, בת זוגו לחיים מזה נכנס לדיכאון עמוק, התנתקמחברים ואיבד את הרצון "להיות". הוא גם חלה פיזית ועבר ניתוח לב. בתו מישל גילתה תושייה וסידרה אותו במרכז היום ומאז הוא חזר לציור ולחיים. ציוריו של יעקב מרים תלויים על קירות המועדון ולאחרונה My Life כונסו לתערוכה במקום. יעקב גם הקים אתר שנקרא תמונות שצייר וברקע הוא 550 בו הוא קיבץ As an Artist מספר את סיפור חייו ותפיסת עולמו. הצפייה בתמונות היא מסע מרתק. כל ציור הוא סיפור נפרד על יופי נשי, חום אימהי, זוגיות, תום ילדי, חיבורים משפחתיים מסורת יהודית, פסיפס פולקלורי של אנשים מכל העולם ועוד. ויש גם ציורים שמבטאים ביקורת ומחאה. יעקב מפנה את "- "ועידת Peace Conferene" תשומת ליבי לציור שנקרא השלום" והואמסביר: "לקחתי דיוקנאותשלשחקניםמפורסמים כמו לורנס אוליביה, צ'ארלס לוטון ואחרים והושבתי אותם יחד סביבשולחן. המסר הואשהם ישבו ודיברו ודיברו ולאעשו כלום". שוטטות באתר מביאה אותי לציור שנקרא "קילצ'ה". נושא הציור הם הפוגרומים שנעשו ביהודים כשחזרו לעיירה בשנת . "זה המחיש לי מציאות עגומה", הוא אומר "שלמרות 1946

13

03/2019 - 261 רעננה