כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יוני 2019 - גיליון 264

תשחץ טריוויה

תשחץ מאת שי אלקובי. לתשחצים נוספים הורידו את אפליקציית "התשחץ שלי" בנייד

איזו מין רצועה היא זו - עזה

ירון מהולל מאת:  הביטוי "רצועת עזה" נהיה כה שגור עד שכבר איננו שואלים את עצמנו למקור התופעה והשם. העיר עזה עצמה הינה אחת הערים העתיקות שנה. העיר עזה נזכרת עוד בספר בראשית, ובמקומות רבים 3500 ביותר במזרח התיכון, והמומחים אומדים כי במקום קיים ישוב מזה נוספים בתנ"ך, וגם במקורות מצריים קדומים. בעולם העתיק נודעה לה חשיבות אסטרטגית, הן כעיר נמל והן כתחנה חשובה על דרך החוף. אך מה מקור ה"רצועה" הלזו? בערבית שם האזור הוא בכלל "קטאע ע'זה" כשהמילה 'קטאע' משמעה נפה או חבל גיאוגרפי. באנגלית בדומה לעברית. strip אומץ הכינוי התצורה המיוחדת של הרצועה ככזו נוצרה במלחמת השחרור: עם הכרזת העצמאות פלשו צבאות מצריים לנגב הישראלי וכבשו שטחים ק"מ מהים. אזור זה נותר בשליטה 3- גדולים. כוחות צה"ל הצליחו להדפם מערבה וצפונה, אך בצפון נבלם צה"ל בקו שנמתח במרחק של כ מצרית ובשל צורתו כונה "רצועה". פליטים ערבית רבים שברחו מהאזורים שכבש צה"ל, מצאו מחסה ברצועת עזה ושוכנו במחנות פליטים מיליון איש לערך. 2 תושבים, ואילו כיום מספרם גדל כדי 300,000- שהוקמו שם עבורם. לאחר מלחמת השחרור ישבו ברצועת עזה כ , היתה הרצועה בשלטון מצרי, אך גם מצרים לא ששה לראות בה חלק אינטגראלי ממנה, והנהיגה בה 1967 עד לכיבושה בידי צה"ל ביוני משטר צבאי שמעולם לא הוסר. גם לאחר כיבוש הרצועה בידי ישראל, לא העלתה מצרים דרישות טריטוריאליות לגבי האיזור. בתחילה הקפידה ישראל שלא לפרוש כוחות בתוך הרצועה ממש אלא רק בפאתיה, והניחה לתושבים לנהל את חייהם בעצמם. עד אשר בשנות השבעים המוקדמות התגברו מעשי הטרור שיצאו מהרצועה עד למאד, וישראל הכניסה כוחות לרצועה והגבירה את שליטתה בנעשה בה. יושמה "תכנית ההתנתקות" של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, ואזרחי ישראל כמו גם חיילי צה"ל, 2005 בחודשים אוגוסט-ספטמבר יצאו עד האחרון שבהם מהרצועה. עד מהרה השתלט ארגון חמאס על הרצועה, ונקט קו טרוריסטי כלפי ישראל, ומאז ועד היום קיימת עויינות רבה בין עזה לישראל, המתבטאת במעשי אלימות רבים ברמות משתנות. קמ"ר בסך הכל, וצפיפות האוכלוסין בה היא מהגבוהות בעולם. ישראל ומצרים כאחת מטילות עליה 363 – שטחה של הרצועה קטן הוא סגר כמעט מלא, וכתוצאה מכך המצב הכלכלי ברצועה הינו בכי רע מזה שנים רבות – שיעורי האבטלה מרקיעי שחקים, אין אספקה של די דלק וחשמל, והכלכלה אינה מתרחבת כלל. לטובת תושבי הרצועה יש לקוות שהדיונים אודות "הסדרה", הנמשכים מזה זמן רב בין ישראל, מצרים וחמאס, יולידו שיפור בתנאים קשים אלה.

15

06/2019 - 264 רעננה