כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2022 - גיליון 296

ביתהספרשלסדנאות 'גילה' פועלבאופן קבועבמתנ"סבמרכז נשים המגיעות מכל 150- הקהילתי בצהלה ומשתתפות בו כ הארץ, וישנה גם שלוחה בחיפה . הסדנאות בנויות מקורסים שנתייםשנפתחיםפעםבשנהאחרי החגיםלמצטרפותחדשות. העזיבה כמעט ולא קורית. יש נשים שרוקדות שבע ושמונה שנים. ליס העלתה כבר ארבעה מופעי מחול שונים, אחד מהם, , הועלה לציון עשור לפעילותה של ליס. GO ( נולדה בקיבוץ החותרים וגדלה בקיבוץ בית 55) גלית ליס העמק. בכיתה ט' נסעה עם משפחתה לשליחות בפרו למשך שלוש שנים. היא למדה ריקוד אצל יהודית ארנון )יוזמת הלהקה הבין-קיבוצית( והמשיכה ללימודים באקדמיה היא לימדה 40 למוסיקה ומחול לתואר ראשון ושני. עד גיל שנה עובדת עם 15 ויצרה במסגרות סטודנטיאליות. מזה הגיל המבוגר. לדבריה "אמנות יכולה לעשות תנועה בעולם. תמיד היו לעשייה האמנותית שלי היבטים שקשורים לחברה, לאדם. כשישות אמנותית וחברתית מתחברות, שם אני מרגישה הכי טוב". היא מאמינה שכל אחד ואחת יכולים לרקוד והיא מאמינה שאין מגבלה לא של גוף ולא של גיל. "בכל פעם כשאני יוצאת משיעור, בא לי לצעוק לכל מי שחושב שבזיקנה לא מתפתחים ולא משתנים: 'בואו תראו מה קורה פה, איזו חדווה'. זהו מפעל חיים שלא מפסיק לרתק, לסקרן ולשמח אותי. אני כל הזמן אומרת 'תודה'".

"אני אוהבת לרקוד. כילדה רקדתי עד גיל עשר. בסדנאות "גילה" למדתי שהגוף שלי עדיין יכול ללמוד, ויכול להוציא תנועות שלא דמיינתי לעצמי. אני קמה כל בוקר עם כאבים ראומטיים בכל הגוף וזה מאוד מפתה לא לקום. אבל אני קמה ונכנסת לסטודיו, ואחרי השיעור אני יוצאת משוחררת, מאושרת ומלאת אנרגיה, מוכנה לצאת לטיול סביב העולם. היום, אחרי עשר שנים ב'גילה' גיליתי שיש דרך אחרת להזדקן. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי זה.

צילום : אורנה קלגרד "GO" מתוך המופע

81 בני משפחתה מאוד גאים ושמחים שיש להם סבתא בת שרוקדת ואפילו מופיעה בארץ ובפסטיבלים בחו"ל. יש לה חלום להלינה: "הייתי רוצה להגיע ליום שלראות גוף מבוגר על הבמה ייראה טבעי ותהיה התייחסות לא לגיל אלא לאמנות שהוא מביא אתו. כמו שזה קיים בעולם הציור. ציירים מציירים אנשים מבוגרים וזה נראה טבעי". פתחה את עבודתה למחקר והיא חברה לחוקרת גלית ליס , פסיכולוגית קלינית מומחית ד"ר דניאלה איזנברג-שפרן המתמחה במבוגרים, היא ראש התכנית לפסיכולוגיה של הבגרות והזקנה במרכז האקדמי רופין. הסתבר שהייתה להן היכרות מוקדמת. דר' איזנברג למדה בילדותה מחול בביה"ס, ומורתה הייתה גלית ליס. ד"ר איזנברג מדברת על הזדקנות בריאה. היא מציגה רשימה - פעילות גופנית אירובית של פרמטרים החיוניים לכך: פעילות מעלה את הדופק וגם משמרת יכולות קוגנטיביות, - כל דברשאני מתחייבאליו במסגרתלימודיתמפתח מוחית - כל פעילות פעילות חברתית את המוח ומעכב הזדקנות, מוחית או גופנית שנעשית בשילוב פעילות חברתית יש לה - שייכות לקהילה, מגבירה את תחושת מורשת ערך מוסף. המשמעות. ככל שחווית המורשת גבוהה יותר, יורדת חרדת - האופן שאני תופס את משמעות הזיקנה קבלה המוות. ישפיע על האופן בו אזדקן. אם ראיתי בעבר את הזיקנה כמשהו שלילי כשאזדקן אראה את עצמי באופן שלילי. המחקר שד"ר איזנברג עורכת טרם הסתיים, אך כבר ניתן לקבוע שאלה שרקדו מעל שנה היה שיפור במצבן וכי בתקופת הקורונה, כשתסמינים דיכאוניים הופיעו אצל מרבית האוכלוסייה הבוגרת אצלן זה לא קרה. ההשתתפות בקבוצות הריקוד מהווה, מן הסתם, גורם חוסן גם במצב של מגפה עולמית. יעלה באולם "סוזן דלל" בתל אביב המופע 10-11.03.22- ב appel@eng.tau.ac.il "כחולות".

מתוך המופע 'כחולות'

( מגני תקוה מופיעה ב"כחולות" והיא 68) סמדר אלעד מספרת לי מה הריקוד עושה לה: "בצעירותי מעולם לא צורפתי לחבורות הרוקדות, מן הסתם משום שלא הייתי טובה מספיק". לפני חמש שנים ראיתי פרסום של סדנאות "גילה". נרשמתי ונדלקתי. הרגשתי שמצאתי בית. עולם חדש נפתח בפני. העבודה על הגוף הביאה לתחושתמסוגלות הרבה יותר גבוהה, חדוות יצירה, שמחת חיים ואפילו הפחתה ברמות הסוכר בדם. הריקוד מאפשר לי התמודדות אחרת עם הגיל שנחשב כרונולוגית מבוגר, אבל תנועה לא שייכת רק לצעירים, היא הולכת אתנו עד המוות". סמדר היא פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית ממוקדת גוף. "בשנתיים הראשונות שהייתי אצל גלית לא סיפרתי שאני הולכת לסדנא. זה נראה לי לא ראוי. היום כששואלים אותי מה אני עושה התשובה היא אני רוקדת ואחרי זה אני אומרת שאני פסיכותרפיסטית". "GO" ( מרמת השרון הופיעה ב 81) הלינה שמשינס ומופיעה ב"כחולות" והיא אולי הרקדנית הוותיקה ב'גילה':

µ

02/2022 - 296 רעננה