כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מרץ 2023 - גיליון 309

ּבָָאבִיב ּפְרָחִים יָפִים יָנֵּצּו  מאת: עודד מרום  לפרחים יש ערך תרפויטי, במיוחד נכון הדבר לגבי פרחי האביב. הם מסמלים התחדשות, שמחה ואהבה. כדי ללמוד ולהבין את פלאי הבריאה נשאו אותי רגליי אל המשתלה, שם

פגשתי את אהוד מיכליס, מדען, חוקר ומרצה באקדמיה, וגנן שבא מאהבה לפרחים.

רציתי והצלחתי לחיות בהשקפת עולמי: להיות דתי. אני שומר כשרות ושומר שבת, שומר מצוות ההלכה אבל חף מכל עיסוק פוליטי, ומקפיד על הפרדה גמורה בין דת לפוליטיקה". אתה אומר שאתה מוצא בטבע אושר רב. באיזה אופן? "התחלתי לאהוב צמחים בילדותי. הקשר הזה הולך ומתהדק מאז הייתי בן שלוש או ארבע שנים. אימי נהגה לקחת אותי לגן הילדים בדרכה למקום עבודתה, ומדי בוקר לימדה אותי שמו של צמח חדש שפגשנו בדרכנו. בשנים ההן לא כל הדרכים היו סלולות והדרך עברה גם בשדות ובשטחי בור. אני זוכר עד היום את הצמח הראשון בו פגשתי: העולש. כל יום למדתי על צמח אחר: חרצית, סביון, נזמית ואחרים. עושר הפריחה בארץ הוא אדיר. בכל קילומטר רבוע בישראל יש יותר מינים של צמחי בר פורחים מאשר בכל קילומטר רבוע בשטחן של צרפת, אנגליה, איטליה והולנד גם יחד", ניכר בו באהוד שהדיבור על הטבע עדיין מעורר בו התרגשות, "כיום אני מיישם באושר צרוף את מה שלמדתי בכל שנותיי. אני בן , צמחוני עד טבעוני, חוקר, מתכנן, מלמד, עוסק בגינון 60 באהבה ופעיל בתחום איכות הסביבה". כיצד אתה תופש את המושג איכות הסביבה? "לא אתייחס למושג איכות הסביבה במימד העולמי. אני אזרח מודאג בכל הנוגע לסביבת המגורים שלנו בארץ: בתחום שבין אדם לחברו, אני שונא כפייה דתית, למרות שאני אדם דתי. מבחינת מקצוענות ואמינות של כל אחד בתפקידו, בכל העולם חובה על גנן להיות בעל הסמכה מקצועית, ואצלנו יכול כל אחד להיות גנן בלי ידע בסיסי על צרכים כמו קרקע ומים. שלא לדבר על צורך בהכשרה: איזה צמח מתאים למקום, שיטות השקיה, שימוש נכון בכלים. גננות היא מקצוע. כמו למשל חשמלאי, שרברב, או כל בעל מקצוע אחר שצריך רישיון כדי ליצור עבודה נכונה ובטוחה. מבחינת מזג אוויר - הלך הרוח וההתנהגות הממוצעת בישראל בכל הקשור למדיניות נטיעת עצים, לוקים בחסר. אנחנו גרים במקום חם. מדינה חמה צריכה צל. יש אפשרות להקל על הולכי רגל מעומס החום בעזרת נטיעת עצי צל לאורך המדרכות. לא בכל מקום מבינים זאת. אפשר לראות ברחבי הארץ נטועים במדרכות דקלים ועצים פורחים עונתיים: סיגלון, כליל החורש, אזדרכת ואחרים. הם מרהיבים בפריחתם, אולם מלכלכים את שטחי הציבור. זהו בזבוז כסף גדול, שבא במקום לטעת עצים ירוקי עד, כמו פיקוס, אלון ואחרים".

צילום: עודד מרום

אהוד מיכליס במשתלה

איפה הכול התחיל? "נולדתי בבלפאסט אשר באירלנד. הוריי הם ישראלים שהיו אז בשליחות, מורים לעברית ומנהלי בית ספר. חזרנו לארץ בהיותי תינוק. גרנו בכפר אברהם, הכפר הדתי הראשון, שם גרו גם סבתי וסבי, הורי אבי, שהיו בין מייסדיו בשנת . סבי היה חקלאי וסבתי הייתה ממייסדי בית החולים 1932 לבני-ברק". 1934 'השרון'. סביי מצד אימי עלו לארץ בשנת ונשארתם בכפר אברהם? הייתי שוב ארבע שנים עם הוריי בשליחות 15 עד 11 "בגיל במלבורן שבאוסטרליה. כשחזרנו לארץ, למדתי בתיכון והתגייסתי לחיל האוויר. הייתי איש מודיעין בבסיסים שונים. לאחר השחרור למדתי תכנון גנים ונוף. כיום אני עוסק בתכנון במגזר הציבורי. אני בעל תואר במדעי המדינה ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. עדיין ממשיך ללמוד לתואר שני בשימור ושיקום אתרים ותכנון אורבני באותה אוניברסיטה. אינני אוהב לשבת במשרד או בבית, לכן בחרתי לבלות בחברת אהוביי הפרחים ולעבוד גם במשתלה ברעננה". ובני המשפחה? "אשתי רונית היא עורכת לשונית ולומדת לתואר שני במגדר , אביתר 28 והיסטוריה יהודית. יש לנו שני בנים תאומים בני וניצן. שניהם סטודנטים; אביתר מסיים לימודי מחשב וביולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית ועובד בהייטק, וניצן מסיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב". העיסוק בטבע היה לך חלום ילדות? "במידה רבה כן. רציתי להיות חקלאי, לעסוק במה שאני אוהב ובמקצוע קרוב לטבע. "אני אוהב את האדמה, את בעלי החיים, את הצמחים, אוהב ללכת, לקרוא, לצייר, אני ער ומעורב בנושאי איכות הסביבה. אני מוצא בכל אלה אושר רב. במקביל

8

03/2023 - 309 רעננה