כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוגוסט 2024 - גיליון 326

שאפשר להטותן לצדדים שונים. מנורה אחת דולקת מיום שישי עד מוצ"ש ומשמשת את ענת לקריאה, ושתי מנורות אחרות שיוסי מדליק אותן במהלך השבת לצרכיו שלו. אני נפרדת מבני הזוג ובמכונית עדיין מהדהדות מילותיה של ענת: "אם רוצים לחיות בשלום ביחד, אז אתה מוצא דרכים יצירתיות. אתה חי עם אדם שיש לך רגש אליו. אתה מקבל את זכותו לחיות באורח חיים שנוח לו. גם זוהי דמוקרטיה״. "האם אפשר להעביר זאת למחוזות אחרים? אני שואלת ענת עונה: "חד משמעית כן!" נישואין מעורבים אינם תופעה חדשה בחברה הישראלית, והם נוגעים במעגל של אלפי אנשים. לא מדובר רק בזוגות עצמם, אלא בילדים בהורים באחים ובחברים. בדורות האחרונים תופעה זו התרחבה לנוכח תהליכים שעוברות משפחות שאחד מבני הזוג עובר תהליך של חזרה בתשובה/ שאלה. בד"כ מבקש כל אחד מבני הזוג למזג בתא המשפחתי החדש את המסורות והציפיות שהביא ממשפחת המוצא שלו. מטלה זו קשה במיוחד כשמדובר בבני זוג שאחד מהם הוא דתי והשני אינו כזה. מעבר להבדלים העקרוניים או הפילוסופים, זוגות מעורבים מתמודדים בעניינים משמעותיים הקשורים בהתנהלות המשפחה בחיי יום יום כמו שבתות, חגים, חינוך הילדים ועוד.

שאני רואה אותה, והן בעתיד יחליטו לאן הן הולכות. נתתי להן חינוך דתי: הן חיו בבית כשר באווירה דתית, עם קידוש, ובשבת לא נסעו. זה החזיק מעמד עד כיתה ג' ד'. התחילו מסיבות כיתה ואז שחררתי אותן". הבנות, היום כבר נשים בוגרות, שתיים מהן מנהלות אורח חיים חילוני, ואילו השלישית חזרה בתשובה. לדברי ענת הבת יותר דתייה ממנה. האם הייתה ציפייה שבן/בת הזוג ישתנה? ענת מהרהרת: "אולי הייתה ציפייה סמויה. אני נגד מיסיונריות. כמו שאני לא ארצה שתטיף לי לעשות משהו מסוים שהוא בניגוד לדעתי אז גם אני לא אטיף לך". יוסי יותר חד משמעי: "אף פעם לא היה ניסיון כזה כי היה ברור שאין סיכוי". במהלך השיח הפתוח עם בני הזוג ענת תוהה בקול: "אני מרחמת עליך. זה שאני חושבת שלאלוהים אכפת ממני אז אם אני נמצאת במשבר, יש לי אל מי לפנות, ולך אין כלום. האם במלחמת יום הכיפורים כשהיית בתעלה בסכנת חיים תחת אש כבדה, לא היה לך רגע שאמרת ׳אלוהים תשמור עלי?"׳, ועל כך משיב יוסי: "אני לא יכול לשקר לעצמי. אני לא יכול לבקש משהו ממישהו שאני יודע שהוא לא מקשיב לי". את סוד ההצלחה של הזוגיות רבת השנים זוקפים השניים לתפיסת עולם המשותפת: חייה ותן לחיות, לגבולות הברורים שהסכימו עליהם מלכתחילה, להבנה, להכלה ולכבוד הדדי, או במילותיו של יוסי: "אני מכבד את הדת. אני מכבד אנשים דתיים. אני אף פעם לא אנסה לשכנע אנשים דתיים להיות חילונים. זו האמונה שלך, אתה חי עם זה טוב, מי אני שאפריע לך". מה הייתם אומרים לזוגות מעורבים שמתלבטים אם למסד את הקשר? "שמראש ידעו מהן המגבלות .שייקחו בחשבון שזה לא ישתנה, ושכל אחד ישאל את עצמו האם הוא יכול לחיות עם זה. מהניסיון האישי שלי", אומר יוסי, "זה לא קשה ויש גם יתרונות". מה הרווחת יוסי? "אני הרווחתי חגים. בבית הוריי לא הרגשתי מה זה חג. לא ישבתי אף פעם בסוכה, למשל, ובפסח לא אכלנו מצות. מאז שהתחתנתי אני יודע להבדיל בין חג לשבת מבחינת מנהגים, מסורת, משמעויות, ואפילו היסטוריה. בכל זאת זו המסורת היהודית ובזכות המסורת הזו התקיימנו עד היום. אני בעד שמירת המסורת. זה עוזר לי להסביר לילדות שלי מי אנחנו. זה תורם לתחושת המהות היהודית שלי. אני חילוני שמעריך ומכיר טוב יותר את הדת היהודית". ענת מרגישה שהרוויחה בית יותר מתון. "אני לא אוהבת פנאטיות. המתינות שלנו מדברת אליי". שניהם מציינים שיש גם גורמים חיצוניים שמסייעים כמו העובדה שהם גרים בשכונה חילונית בעיר סובלנית ומתונה כמו כפר סבא. הם גם מעלים על נס את הטכנולוגיה שעוזרת לפתור בעיות כמו הטיימר של שבת והמיקרוגל שמאפשר לחמם ארוחה מבלי להדליק אש, וגם החנות "איקאה" סיפקה להם פתרונות. הם מצאו שם עמוד תאורה עם שלוש מנורות

עמותת "התקשרות" הוקמה לפני כעשרים שנה. באתר הבית תחת הכותרת: "תנו לאהבה לנצח, להתגבר על הפערים ולבנות בית מאושר ויציב" מציגה העמותה את

תוכנית "התקשרות זוגית". זוהי תוכנית מקיפה וייחודית לגישור בין זוגות עם פערים בהשקפה הדתית. התוכנית כוללת ליווי פרטני וסדנאות וכלים פרקטיים. מייסדי העמותה הם עמי ואביטל ברעם שהתחתנו כחילונים וחוו משבר עקב חזרתו של עמי בתשובה.

עמי ואביטל ברעם

ע"פ דו"ח העמותה, עד היום השתתפו בתוכנית מעל לאלף זוגות דתילונים (דתיים חילונים) עקב האתגרים של זוגיות משפחתית מעורבת, והצליחו להפריך את החשש שינסו לשנות אותם ולהחזיר אותם בתשובה או בשאלה. appel@eng.tau.ac.il

5

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now