כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מרץ 2025 - גיליון 333
חליסה
מלכה מהולל מאת: במאית ותסריטאית: סופי ארטוס שחקנים: נועה קולר, דנה ברקוביץ', אנטולי בליי "חיפה פשוטה. אין בה קדושה, אבל יש בה יומיום ערבי־יהודי משותף באמת." כשקראתי ) הבנתי 6.2.25(" את הציטוט הזה מפיה של הבמאית סופי ארטוס בגיליון גלריה של עיתון "הארץ מיד על מה היא מדברת. כמי שגדלה והתחנכה בחיפה היה הדו קיום לחם חוקנו. זה לא הרגיש משהו מיוחד שלומדים איתנו תלמידים ערבים בכיתה כמו שלא הרגיש מיוחד שהרופא היה ערבי כמו גם
קולנוע
הירקן או המטפלת או האח בבית החולים. שכונת חליסה, עם זאת, הייתה קצת מחוץ לתחום עבורנו, תושבי הכרמל. בשכונה שתושבים רבים ברחו ממנה במלחמת העצמאות גרים עד היום בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך: יהודים וערבים כאחד, עולים חדשים מאתיופיה ומחבר המדינות וכאלה שלא הצליחו להיחלץ מהעוני. לזכותה של עיריית חיפה ייאמר שמועלות במקום תוכניות יפות של מעורבות חברתית. זה הרקע של הסרט, שמתרחש בעיקר בסניף טיפת חלב המקומי, אבל נקרא חליסה, כי הוא גם מספר את סיפורה של השכונה. נועה קולר היא גם שחקנית מוכשרת וגם אישה אינטליגנטית ורגישה, ולא צריך להכיר אותה כדי לזהות את זה. האופן בו היא ממלאת תפקיד של אחות טיפת חלב הוא כל כך אותנטי שלפעמים נדמה שזהו מקצועה בחיים האמיתיים. קולר (שרה הגרושה בסרט) ממלאת את תפקידה במסירות ובאהבה, תפקיד הכולל גם ביקורי בית לא פשוטים, אף שהיא עצמה אינה מצליחה להביא ילדים לעולם. הגבולות בין עולם העבודה לעולם האישי שלה מיטשטשים לעתים משום שהמעורבות הרגשית שלה הולכת וגוברת ככל שמדובר בסיפורים קשים שמעורבת בהם אלימות ופשע. במקביל לעבודתה מחליטה שרה לשפץ את דירתה ולהוסיף לה חדר, אולי מתוך תקווה שיהיה לה בסוף ילד משלה שיגור שם. לחיים, כמו לחיים, תוכניות משלהם והיא מוצאת את עצמה מקבלת החלטה לא פשוטה. השיפוצניק הנהדר (אנטולי בליי העולה חדש שאינו יודע מילה בעברית אך למד את התפקיד) משמש לה עזר כנגד וביחד הם עוברים תהליך שהוא חיצוני וגם פנימי. מדובר בסרט על אימהות על גווניה השונים, אבל גם סרט על מרקם עדין של אוכלוסייה בשכונה קשה, ויש בו גם נגיעות עדינות של חברות אמיצה וגם של אהבה. malcamehulal@gmail.com
/ הילה ארוון אי התפוחים יהודית הלפר מאת:
. מאדאם דופון מנהלת בית בושת ידוע בלונדון שלקוחותיו נמנים על השמנא 1884 לונדון והסלתא של בירת הממלכה. המדאם היא בעצם רות הופשטיין, צעירה יהודייה שאיבדה את הוריה, בעלה ובנה הקטן בפוגרום בקייב, ובנוסף גם נאנסה וגופה חולל פעמים רבות. היא ברחה ללונדון שם קיבלו אותה בני משפחה, משפחת אלישביץ, שהיו עניים מרודים.
ספר
בתם יחידתם מגי עבדה עם אימה בניקיון ובתפירה ואילו האב עבד כמצחצח נעליים.
שלוש שנים אחרי המפגש הראשון בין הילדה מגי לרות, שבינתיים הפכה לזונה ובעלת בית בושת, הגיעה מגי בת השש עשרה לקרובת משפחתה אחרי שהתייתמה מהוריה. היא קיוותה שזו תעזור לה למצוא עבודה בניקיון. רות נתנה לה כתובת של שכונה עשירה בה תוכל למצוא עבודה במטבח או בניקיון. מגי יצאה בשמלתה הדקה אל הרחוב הקר. היא הכירה רק את בית המלון הקטן של משפחת ראסל, שם עבדה בעבר עם אימה. אשתו טובת הלב של בעל המלון הכניסה אותה ודאגה לה לחדר חם למשך הלילה. למחרת נטפל למגי בדרכה בלש פרטי שטען שהיא בתו של יהושוע אליוט, הבן האובד של משפחת אליוט. מגי חשה ברע וכמעט נדרסה על ידי כרכרה בה ישבו אנתוני אליוט ואחותו מייגן. זו התעקשה להביא את מגי לביתם וכל בני הבית (להוציא אנתוני, ויש לו סיבה טובה לחשוד) האמינו שהיא בת משפחתם. מכאן התגלגלה העלילה לתיאור חייה של מגי בבית משפחת אליוט העשירה. מגי חולמת להיות אישה עצמאית ולעבוד כמעצבת אופנה, בניגוד למקובל בקרב בני המעמד הגבוה, הדוגלים באמונה שתפקידה של אישה הוא למצוא בעל טוב ולהיות פעילה בחברה. האם תגשים מגי את חלומה? האם תוכל לברוח מעברה ולבנות עתיד חדש? האם תצליח למצוא אהבה ואולי גם שקט לנפשה? הספר מרתק ורצוף הפתעות. לצורך כתיבתו ערכה הסופרת מחקר מעמיק על התקופה הוויקטוריאנית שבה התרחשה העלילה. בין ספריה האחרים: כחותם על לבך, הדרך הביתה, זר של קוצים, נשיקות של שונא ועוד. את ספריה היא מוציאה לאור בהוצאה עצמית. Yehudit_helfer@walla.co.il
13
03/2025 - 333 רעננה
Bring them Home now
Made with FlippingBook Digital Publishing Software