כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2025 - גיליון 334

מיוחדת. במסגרת שיעורי המוזיקה לתלמידים הצלחתי גם לארגן מקהלה, למרות שזה לא נכלל בתוכנית הלימודים. הופענו בהצלחה בטקס סיום השנה. עם תחילתה של שנת הלימודים החדשה, פנתה אלי המנהלת ובישרה לי בשמחה שהמקהלה נבחרה להופיע בטקס חלוקת פרס החינוך למורים ולמוסדות. מדובר היה בטקס שהתקיים אחת לשנה בבית נשיא המדינה דאז יצחק נבון. זה היה אירוע מרגש. מאז נטלנו חלק בכנסים של מקהלות מכל הארץ ואף זכינו בתעודת הצטיינות. אגב, זו לא הייתה הופעתי היחידה בבית הנשיא. עם להקת "שרונים", צמד שהקמתי לאחר השיחרור מהצבא, השתתפנו במופע לחנוכה בבית הנשיא דאז חיים הרצוג. הוא נערך לכבודם של התורמים לקרן הקיימת מכל העולם". מורה דרך בפינת החדר ניצבת כוננית ספרים נוספת. גם היא עמוסה בספרים ובחוברות על גיאוגרפיה של א"י, היסטוריה, מדריכי טיולים ומפות. יוסי מסביר "אני גם מורה דרך. לאחר יציאתי לגימלאות החלטתי לממש חלום ילדות. למדתי שנתיים בביה"ס של החברה להגנת הטבע בשיתוף עם מכון וינגייט. בסיום קיבלתי ממשרד התיירות תעודה של מורה דרך מוסמך. התמחיתי ב"טיול מזמר". זהו טיול המשלב בתוכו ביקור באתרים שונים עם סיפורים ושירים הקשורים בהם. זכור לי טיול להרי ירושלים שארגנתי "בעקבות לוחמי הפלמ"ח". סיפרתי למשתתפים על חיים חפר והשירים שכתב, ובהם השיר "רותי" המוכר יותר כ-"לי כל גל נושא מזכרת". כשסיימנו לשיר קמה אחת המשתתפות ואמרה ששמה רותי ושהיא זאת עליה נכתב השיר. לא רציתי כמובן לעדכן אותה שמאז שנכתב השיר הצהירו עוד כמה וכמה נשים שהן אלו שאליהן כיוון המשורר". השתתף בסרט "הורה 2013 יוסי עשה גם גיחה לקולנוע. ב- ." 79 הוא משחק שם, באופן ל א מפתיע, את גיל האקורדיוניסט שמתוסכל כל הזמן כיון שבלהקה לא נזקקים לשירותיו ומשתמשים במחשב לצורך השמעת המוזיקה. ?7.10 ומאז "לאחר פרוץ המלחמה הצטרפתי לקבוצה של תושבי רעננה שתורמים בתחומים שונים. הם סייעו לי בהסעות למלונות ברחבי הארץ שבהם שהו מפונים. הגעתי גם לבתי חולים לשמח חיילים פצועים. לא מזמן, באחת ההופעות, חייל פצוע התלהב כשניגנתי והביע משאלה ללמוד לנגן בגיטרה. התנדבתי ללמדו ותורם אחר הבטיח לרכוש עבורו את הגיטרה. זה יהיה אתגר לא פשוט כי החייל נפצע קשה גם בידו. אני מאמין שבכוחות משותפים נצליח ועוד נזכה לשמוע אותו מנגן".

את פגישתנו קוטע צלצול טלפון. יוסי עונה ולאחר שיחה קצרה משיב לפונה "מצטער, אני כבר לא שם". לי הוא מסביר: "זה היה מאזין נאמן שאהב להאזין לשידוריי ברדיו 'ארגון הרוקדים'. מדובר בתחנת רדיו אינטרנטית המשדרת שירים של ריקודי עם ומוזיקה ישראלית בהנחיית שדרים מתנדבים המשדרים מביתם. שידרתי שם שמונה שנים". אנו עוברים מהסלון לחדר אחר משם הוא היה משדר. זהו מעין אולפן הקלטות ביתי הכולל את כל הציוד האלקטרוני הדרוש. אי אפשר כמעט לזוז בו כי הוא עמוס גם בכל הכלים המשמשים את יוסי בהופעותיו. ציוד הגברה, שתי מקלדות. האחת מחקה עוגב כנסייה והשנייה כזו שמחזיקה תזמורת שלמה. יוסי מצביע על שני מגברי קול גדולים שבפינה "אלה סייעו מאד בתקופת הקורונה כאשר היינו כלואים בבתים. רציתי לעשות קצת שמח לתושבי הרחוב. ביום העצמאות הוצאתי את הרמקולים למרפסת והשמעתי לכל השכונה שירים ומנגינות להעלאת המורל". בנוסף לכלי הנגינה הממלאים את החדר גם הקירות אינם "פנויים". תלויים עליהם ציורים פרי מכחולו של יוסי. מושך את עיניי במיוחד אחד המתאר בצבעים עזים כיצד מתקרבות לשונות אש אדומות גדולות אל בית המקדש. "אבי היה צייר ואני ירשתי כנראה את הכישרון ממנו".

צילום: עוזי מנור

סלון מוסיקלי

המורה למוזיקה "לאחר השחרור מהצבא למדתי מדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטה תל אביב. במשך כל התקופה לא זנחתי את המוסיקה. השתתפתי בתזמורת חתונות, לימדתי ריקודי עם והופעתי בשירה ובנגינה בצמדים במקומות רבים כולל הפסטיבלים של כליזמר בצפת. את הלימודים הפורמליים במדרשה למורים 1980-1977 במוזיקה השלמתי בשנים 1980 למוזיקה – תלפיות וסיימתי כמורה מוסמך. מ- כאשר יצאתי לפנסיה, עבדתי כמורה למוזיקה 2005 ועד במשרד החינוך בבתי ספר שונים ברעננה ובהרצליה. בביה"ס רמב"ם בנווה עמל בהרצליה זכיתי לחוויה

Manor_um@hotmail.com

11

04/2025 - 334 רעננה

Bring them Home now