כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2025 - גיליון 334

חופשי והפנמת ערכי המוסר, הצדק, השיוויון, היא תנאי הכרחי כמו גם ההבנה שלאנשים או מגזרים שונים יש רצונות וצרכים שונים שיש לכבדם. הכרה באסון שעוד יתרחש אם לא נשכיל לפעול כאן ועכשיו, חריש חינוכי עמוק, הסברה, הקמת פורומים בנושא (כמו הפורום המבורך של עיריית רעננה 'אסיפת אזרחים'), הם רק חלק מהדרכים. כל רעיון נוסף מבורך, אבל דבר אחד ברור. אם לא נשכיל לקום ולפעול לצאת מהבור העמוק שנפלנו אליו אולי עוד נשוב להיות עבדים במצרים. אפשר וחובה להחזיר עטרה ליושנה, או אולי ואפילו עדיף, לבנות משהו קצת אחר. כזה שמשמר את הטוב ומתקן את הפחות טוב. במשהו הטוב הזה תהיה חירות ולא תהיה בו כפייה. חג פסח שמח, והלוואי שיחזרו כל חטופינו. malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  ׁב ֶֶיה ָָ” �ְׁ ּא ָָר ֶֶץ ל ְְכ ָָל-יֹֹש �ָּ ר ּוֹֹר ב �ְּ “וּּק ְְר ָָאת ֶֶם ד חירות מול כפייה

אין מתאים מחג הפסח לדון במושגים כמו חירות מול כפייה. לחירות הגדרות שונות התלויות במקום ובזמן בו הוגדרו. החירות התנ"כית מדברת על שחרור מהשעבוד של פרעה ׂרָָאֵֵל עֲֲבָָדִִים, �ְׂ ּי לִִי ְבְֵנֵי יִִש �ִּ ומעבר לדרך אמונה ועבודת האל: “כ ׁר הוֹֹצֵֵאת ִִי אוֹֹת ָָם מ ֵֵא ֶֶרֶֶץ מ ִִצְְָרָיִִם, א ֲֲנִִי ה’ א ֱֱלֹֹהֵֵיכֶֶם” �ֶׁ עֲֲבָָדַַי הֵֵם א ֲֲש (ויקרא כ”ה, נה). בפן הכלכלי/חברתי יש גם התייחסות למושג החירות בהקשר לשנת היובל: מדי חמישים שנה משתחררים כל העבדים, והאדמות חוזרות לבעליהן. בעולם המודרני נהוג לדבר יותר על חירות הפרט וזכויות האדם באשר הוא. כבר במגילת זכויות האדם המגנה כרטה, הוגבלו סמכויות 1215 שכתב בעל כורחו המלך ג'ון האנגלי ב השלטון, אז המלוכה, וניתנו זכויות יסוד לאזרח ובכך נסללה הדרך לדמוקרטיה. בהמשך היו אלה הצהרת העצמאות ) והצהרת זכויות האדם והאזרח הצרפתית 1776 האמריקאית ( ), זכויות שהתמצו בסיסמה 1789 אחרי המהפיכה הצרפתית ( בת שלוש המילים: חירות, שיוויון, אחווה – כולם החדירו בהדרגה את הרעיון המהפכני שלאדם הפשוט מגיעות זכויות כמו למורמים מעם. העניין הוא, והיה תמיד, תרגום העקרונות האלה הלכה למעשה. מצד אחד חירות חייבת להיות עם גבולות, שהרי אי אפשר לעבור על החוק בחסות חופש הביטוי. מאידך, כפייה פוגעת בעקרון החירות והבחירה החופשית ומהווה הפרה של זכויות יסוד. מדינות דמוקרטיות שואפות למצוא את האיזון הנכון, איזון שפעמים רבות הוא שברירי, בין הגנה על זכויות הפרט, חירותו וכבודו לבין ביטחון המדינה. איך עושים את זה? חוקי מדינה מנסים, לפחות במדינות הדמוקרטיות, לצמצם מצבי כפייה ולהבטיח הגנה לאזרחים. זה לא תמיד קל, בעיקר כי כפייה עלולה להיות חמקמקה. לעיתים היא אינה נראית לעין, ודי באיום מרומז מצד בעלי הכוח כדי להרתיע את הפרט מנקיטת צעדים לתיקון עוולות. במדינות עם חוקה המצב טוב ביותר מאשר במדינות שאין להן חוקה, אם כי אנחנו עדים לצעדים קיצוניים שנוקט לאחרונה נשיא ארה"ב שיש ספק אם הם עולים בקנה אחד עם החוקה. במספר, אותם קשה לשנות אלא 13 אצלנו ישנם חוקי יסוד, ברוב מיוחד. כך למשל חוק כבוד האדם וחירותו מביע הכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין. במילים אחרות ערכי המדינה, כפי שנוסחו במגילת העצמאות, משקפים את רעיון השוויון והחירות של הפרט באשר הוא פרט. אלא שלא די בחוקים, וגם לא במתן סיוע לכאלה שנפגעו מהשלכות הכפייה ושלילת החירות בלא עילה. העניין החברתי יכול וצריך לעשות את העבודה. ההכרה בקרב אזרחים כי חברה המתנהלת על בסיס כבוד הדדי, על דיאלוג

"עתיד ותיק" – המיזם שיחבר בין צעירים לאזרחים וותיקים מאיר חוטקובסקי מאת: 

המשרד לשיוויון חברתי והתאחדות הסטודנטים הארצית ) את פרויקט "עתיד 2025 השיקו בחודש שעבר (מרץ ותיק" – יוזמה שמטרתה להפיג בדידות ולחזק את קהילת האזרחים הוותיקים. במסגרת הפרויקט, סטודנטים ישתתפו בפעילויות עם קשישים בתמורה למלגה. , מסרה: "הפרויקט ח"כ מאי גולן השרה לשוויון חברתי, הוא נדבך נוסף במאמץ להבטיח חיים איכותיים ומלאי משמעות לוותיקי ישראל. באמצעות חיבור בין-דורי, נוכל לחזק את החוסן הקהילתי של כולנו". רשויות מקומיות ויכלול יוזמות 204 הפרויקט יופעל ב כגון "שכן ותיק", מועצות חכמים וסדנאות אורח חיים בריא. מטרתו היא לא רק להפיג בדידות אלא גם לקדם השתלבות פעילה של קשישים בחברה. meirch@gmail.com

חעדובשור ותשהגבמלאים

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

334

מלכה מהולל ערותכ שארית: לאה הראל ע רותכ ל ושנית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, ח רבי המע רתכ: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. מוטי בן-ארויה צלם המע רתכ: 09-7729320 , פקס: 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כותתב המע רתכ:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 אסתר טאירי: מ דוע תו לפרסום: דפוס החלוץ, רעננה דהפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפי הק: www.amutaraanana.co.il והתויק: ארת העמ והת למען אהזרח קי שרו למדף הספרים של גיליונ תו "כי וון ח שד": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

בותו ל כבתתו בעי ותן ניתן לשלוח לכל אחד מח רבי המע רתכ. תג כהבתתו. רהא כותתב מייל תבחתית תמונת שהער: כמו ציפ רו תא חופשייה (ז בא נחמה) צילום: מל הכ מ והלל

2

04/2025 - 334 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו