כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוגוסט 2025 - גיליון 338

ליז נרדי

לאה קליין מאת: 

כשפגשתי את ליז לראשונה, כשנכנסה לגור ב'מגדלים', סיפרה לי: "כשהחלטתי לעבור לדיור מוגן, סיירתי בבתים מוגנים שונים, ולבסוף בחרתי במקום הזה' כי ברגע שנכנסתי למקום ראיתי תלוי על הקיר ציור של אחי, אורי רייזמן, שהיה צייר". חייכתי, וסיפרתי לה שהיה לי חבר ילדות שהיינו בקשר מהגנון ועד מותו, וקראו לו באותו שם – רייזמן. הוא ה ִִרבה לספר לי על אחיך, חברו הצייר, וניסה לשכנע אותי לבוא לראות את ציוריו". "ואני גם הכרתי את חברך ואשתו", אמרה לי, וכך מהרגע הראשון קלחה השיחה והפכה לראיון. ליז אלמנה, לה בת אחת, ארבעה נכדים וארבעה נינים.

סיפור תמונה

היכן נולדת? ."1935 "נולדתי בת"א בשנת

מאין הגיעו הורייך? "הם הגיעו מקייב, והיו מראשוני ומייסדי קיבוץ תל יוסף ועין חרוד. בקייב השתתפו בחוגים ציוניים, בהם למדו עברית, ובביתנו היה אסור לדבר שפה אחרת. "דבר עברית" – זו הייתה אז סיסמה בכל מקום. אחי נולד בקיבוץ. הוא מבוגר ממני בשלוש עשרה שנה. הוריי עזבו את הקיבוץ לאחר כמה שנים, כי אבי נסע לפריז ללמוד הנדסה, ואימא ואחי עברו לגור בת"א, אצל אחות אימו. כעבור זמן אימי ואחי הצטרפו לאבי בפריז, וגרו שם עד שחזרו ארצה. ופה אני נולדתי".

היכן היית בגן הילדים? "הייתי בגן הילדים בת"א ואינני זוכרת חוויות משם, רק שהייתה גננת מאוד מאוד שמנה".

בית ספר? "למדתי בבית ספר תל נורדאו. הייתי אז בתנועת נוער מחנות העולים, שהתאחדה עם גורדוניה והפכה לתנועה המאוחדת. במסגרת התנועה טיפלנו בילדים טעוני טיפוח וחסרי משפחה. התנועה לקחה אותם תחת חסותה. כל שבוע היה לנו מפגש עם מדריכים ומדריכות שהכינו אותנו, ועבדנו לפי נושאים שנקבעו מראש. כשסיימתי תיכון למדתי בבית ספר למסחר, בית ספר ברמה גבוהה".

צבא? והיכן הכרת את בעלך? "לא הייתי. נישאתי צעירה והייתי אימא צעירה. את בעלי הכרתי בתנועת הנוער. הוא היה המדריך שלי".

היכן נישאתם? "על אחת הגבעות בהרצליה, והמשכנו לגור כל השנים בהרצליה. בעלי נפטר צעיר, כשבתי הייתה בת תשע. הוריי עזרו לי רבות".

עבדת? "עברתי קורס דיילות והייתי דיילת אוויר ב"אל על" כשש שנים. ואז יכולתי לטייל הרבה בעולם בחופשות שקיבלתי מהם. לאל על היה בסיס בניירובי, ששם שהה הצוות שהביא את המטוס מהארץ, והטיס אותו לדרום אפריקה, וחזר לניירובי. הייתה תקופה ששהינו בניירובי תקופה ארוכה, ואז לקחתי את בתי לטיול וטיילנו בכל הסביבה. עד היום אנחנו נזכרות בכל החוויות". ואחרי תקופת הדיילות? "שימשתי כמזכירה בבית רופאים, והייתי מזכירתו של פרופ' קרסו. וכשסיימתי את עבודתי שם, העברתי חוגים בעבודות יד לקבוצות שונות. תמיד הייתי מאוד יצירתית, ואהבתי את מלאכת היד ובמיוחד קווילטינג (עבודת טלאים - ל.ק.). באותה תקופה גרתי ברמת השרון, והייתי ב'בית מלינוב' – מועדון גמלאים. ושם, בפעילויות רבות דיברו על בתים מוגנים, והחלטתי שאולי זה מתאים גם לי. וכך הגעתי הנה". את מרוצה? "ברגע שאני רוצה משהו, אני רואה את הטוב שבדבר, ולא מחפשת חסרונות. אני מאוד מרוצה שעשיתי את הצעד הזה. יש לי מכרים רבים, והעיקר – אני לא מרגישה בדידות". Cleah1@walla.com

3

08/2025 - 338 רעננה

Bring them Home now