כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2025 - גיליון 339

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2025 ספטמבר אלול תשפ"ה

339

שנה טובה ! 11-10 מחזה מצרי 9-8 קוראת אותך בכתב ידך 7-6 כשההון הוא לב גדול 15-14 צריך לעשות כדי להשפיע 13-12 לא זוכרים אבל מרגישים 21-20 מתנדבים בחינוך 19-18 רואה אותך בעיניים בישולאה - מבזקים - עברית - תשחץ - סרט - ספר - תיאטרון - תשבץ היגיון - פלוס - תערוכה מדורים קבועים:

לעולם, האם לגור במרכז העיר או לעבור למושב, האם להגר לארץ אחרת, האם לעבור לדיור מוגן - הבחירות האלה יש בהן כדי להשפיע על הסיפוק והשמחה שאנחנו מוצאים בחיינו, על המשמעות והאושר האישי לטווח ארוך, והדבר נכון לכל גיל ולכל מצב בחיים. הבחירות שאנחנו עומדים בפניהן בתקופה הרת גורל כמו שלנו והתהליכים שאנחנו עוברים כדי לקבל את ההחלטות הנבונות מבחינתנו - אלה הם נושא למחקרים חברתיים. מחקרים שכבר נעשו בנושא מצביעים על כך שהבחירות שלנו אינן בהכרח תוצאה של ניתוח רציונלי המגובה בניסיון שלנו ושל אחרים. הבחירות במקרים רבים הן אינטואיטיביות, תוצאה של הרגלים, מושפעות מסביבה חברתית, מגדרית, גילאית, תעסוקתית, דתית וקהילתית. רבים מאיתנו נבחר להתנדב ולתרום כי כך עושים כולם בגילנו, נבחר לצאת או לא לצאת להפגין כי כך עושים סביבנו, בין השאר כדי לחיות בתחושה שאנחנו עושי טוב, דואגים לדורות הבאים, בעלי מצפון וסולם ערכים נכון שמעדיף דמוקרטיה על פני דיקטטורה. פילוסופים אקזיסטנציאליסטיים, כמו סארטר למשל טוענים שהאדם הוא “סך כל בחירותיו”. אי - החלטה היא גם החלטה – בחירה להישאר במצב נתון. אריסטו הדגיש את ההרגלים כמרכיב בזהות המוסרית של האדם, כיוון שלתפיסתו בחירה חוזרת במעשים טובים מעצבת “אופי טוב”. הוגים מודרניים, לעומתם, מדברים על “עומס בחירה”, בשל עומס אפשרויות. ככל שיש יותר אפשרויות, קשה יותר לבחור, ומן הסתם יש גם יותר חרטות. אלברט איינשטיין, כמו איינשטיין, הבריק עם האבחנה האלמותית שלו: "אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה". אין ספק שאנחנו חיים בתקופה של עומס. עומס של אירועים, עומס רגשי, עומס של בחירות שעלול להביא באופן טבעי לבחירות לא נכונות. אנחנו תמיד מחפשים דרך זהב, דרך שתהלום את סולם ערכינו וגם תהיה טובה לסביבה. לא פשוט, על כן עצה שווה זהב: היזהרו בבחירותיכם. שתהיה לכולנו שנה טובה, אבל טובה באמת. בתור התחלה כזאת שתחזיר את כולם הביתה. malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  בחירות

כשפרופ' דן אריאלי היה נער הוא נכווה באופן חמור ונזקק לאשפוז ארוך ולטיפול מייסר. החוויה המייסרת מכולן הייתה תהליך החלפת התחבושות שהיה חלק יומיומי ובלתי נפרד מהטיפול. האחיות סברו אז שיש להסיר את התחבושות בבת אחת ובמהירות, מתוך מחשבה שכך הכאב אמנם חד אך קצר יותר. הן האמינו שזה עדיף על פני משיכה איטית ומתמשכת, שלדעתן תאריך את הסבל. אולם אריאלי, שחווה את הכאב בגופו, טען שעדיף להסיר את התחבושות באיטיות ובהדרגה, גם אם זה מאריך את משך הטיפול, משום שעוצמת הכאב נמוכה בהרבה, ובסך הכול החוויה פחות טראומטית. עניין של בחירה. עופר בן דור (בכתבה החודש) מדבר על כך שאדם מקבל בחייו החלטות ביום. מרבית הבחירות שהוא 35,000- לא פחות מ עושה הן יומיומיות ואוטומטיות, אבל חלקן מהותיות, ערכיות ויש בהן משום השפעה על כל חייו. כך למשל בחירה אם לשתות את הקפה הראשון בבוקר בבית או במשרד, אם ללבוש שמלה מחמיאה אך לא נוחה לעבודה, אם לנסוע להורים לארוחת שישי, אם להשכים קום ולצעוד בבוקר, אם לבקר קולגה חולה, אם להחזיר טלפון לחבר מעצבן - כל אלה הם בחירות לא מאוד משמעותיות. לעומת זאת לבחור מכונית, לעשות הסבה מקצועית, לבחור חופשת חמישה כוכבים מעל היכולת הכלכלית - אלה כבר בחירות שעשויות להשפיע לטווח ארוך. בשלב הבא הבחירות הן הרות גורל - האם להתגייס ליחידה קרבית, עם מי להתחתן, האם ללמוד באוניברסיטה ומה, האם להביא ילדים

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

יולי

337

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חברי המערכת: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: את מדף גיליונות "כיוון חדש" תמצאו בהקלקה בגוגל - כיוון חדש.

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: עצים לפעמים מתכופפים כדי לא להישבר צילום: מלכה מהולל

2

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

לקראת השנה החדשה, מיטב ברכותינו לידידנו ראש העיר מר חיים ברוידא, לחברי מועצת העיר, למנהלות מוסדותינו, לסגל העובדים המסור, לחברי העמותה והוועד המנהל, למתנדבים, לבאי ביתנו, לבני משפחותיהם, ולכלל תושבי רעננה. יהי רצון שהשנה החדשה תביא בכנפיה שלום, שחיילינו הגיבורים יחזרו בשלום ומהרה לבתיהם, שהחטופים ישובו ללא דיחוי, ושתהא החלמה מהירה ושלמה לפצועים. שנת שלום טובה וברכה לנו ולכל ישראל ועם ישראל ישכון לבטח! שנה טובה חיימקה פרלשטיין מאיר קצין מנכ״ל יו״ר

תושבות ותושבים יקרים,

בפרוס עלינו השנה החדשה, אני מאחל לכם, ברכות חמות לשנה טובה ומאושרת. מאחל שהשנה הבאה עלינו לטובה, תביא עמה בשורות טובות, של שלום, ביטחון ושלווה . לבני הגיל השלישי מקום של כבוד והוקרה בעירנו. מוקירים את פועלכם ותרומתכם לצביון החיים בעיר אנו פועלים המאמצים בכל המישורים להעניק לכם את המיטב, תוך דאגה לזכויותיכם ולרווחתכם. מי ייתן ונדע כולנו אושר שמחה ונחת, בריאות טובה ואריכות ימים.

שלכם, חיים ברוידא ראש העיר רעננה

ע. שיווק מוסדי רעננה (מאחורי הבניין), רעננה 7 היצירה

פלאש א.ב שיווק בע"מ חברה ליבוא ושיווק מוצרי ניקוי וחיטוי, כימקלים, ציוד מוסדי למטבחים למלונות ומסעדות, מוצרי נייר, ניילונים כלי ניקוי ומוצרי טואלט.

לגמלאי רעננה והסביבה ברכת שנה טובה ומבורכת שנת שפע ובריאות טובה.

לגימלאי רעננה ברכת שנה טובה ומבורכת שנת שפע ובריאות טובה

רון נחום 050-2721973 : טלפון 09-9743326 : פקס

08-9150801 : טלפון 08-9150804 : פקס

3

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

חג שמח ושנה טובה

ר.ש. שירותי הסעדה להנהלת מרכז היום, לכל המבקרים היקרים במרכז ולכל גימלאי רעננה בברכת שנה טובה ומבורכת בריאות ואריכות ימים. לשירותכם תמיד ר.ש. שירותי הסעדה

בע"מ 1987 מריטל כל השרון שירותי כח אדם, הסעות ושליחויות. 272 . רעננה ת.ד 100 כתובת: מרכז שושן אחוזה 09-7487162 : פקס 09-7487160 : טלפון merital@013net.net : דואר אלקטרוני לתושבי רעננה ולגימלאי העמותה

למען האזרח הוותיק רעננה ברכת שנה טובה ומבורכת שנת שפע ובריאות טובה אמנון כהן

4

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

חיימק׳ה פרלשטיין מנכ״ל העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה

לאה קליין מאת: 

"היי, חיימק'ה, מזל טוב ליום הולדתך השמונים"! כך קיבלתי את פניו כשבא להתראיין. "אוי לאהל'ה, כמה שגדלנו שנינו"! הוא עונה לי כאילו בחיוך, ושנינו מתמוגגים מצחוק. שנינו ילידי רעננה, ולנו הרבה חוויות מרעננה של פעם וממשחקי הילדות. "דרך אגב", הוא אומר, "אני הייתי צריך להיות המנהל הראשון של ה'מגדלים' בכפר סבא. זה פורסם בעיתון שהופיע אז, אבל בסוף לא יצא לפועל". "מה שכן יצא לפועל לפני שנים", אני מחייכת, "הוא הריאיון שעשיתי לעיתון 'כיוון חדש' על אבא שלך, ."100 כשמלאו לו חיימק'ה פרלשטיין נשוי לעצמאות, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, להם ארבעה ילדים ושמונה נכדים. מה הזיכרון הראשון שלך מרעננה?

סיפור תמונה

"הייתי בן בערך שנתיים, ואבא הביא אותי לגן יונה. סיפרתי זאת לפני שנים ליונה, והיא אמרה שלא יכול להיות שאזכור מהגיל הזה. אבל כשתיארתי לה את החדר במרתף שירדו אליו במדרגות, הסכימה שאכן אני זוכר את ביקורי שם, וזה פלא שיש לי זיכרון מגיל כל כך צעיר. הייתי בגן מלכה, למדתי בבית הספר העממי, כיום "מגד", משם אני זוכר מורות נהדרות שביניהן חניה שמיר, שהייתה מחנכת, ולאחר זאת מנהלת בית הספר, וכיום הבוסית שלי. אני מציג אותה בישיבות כחברה שלי וכבוסית שלי בהווה. היא חברת הוועד המנהל של העמותה. לאחר ביה"ס העממי המשכתי בתיכון וסיימתי במכון וינגייט". צבא? "בצבא הייתי מדריך קרב מגע, וכשהשתחררתי הייתי מורה בתיכון". מתי נישאת והיכן הכרת את אשתך? לעצמאות, שאותה הכרתי על הדשא במכון וינגייט. גרנו ברעננה כשנתיים, שם נולד בני הבכור, משם עברנו 1969 "נישאתי בשנת לאילת. שם ניהלתי את מלון "בלו-סקיי קרוואן". מאילת נסענו ללמוד בארה"ב. שם נשארנו שלושים וחמש שנים – שם נולדו שלוש בנותיי". במה עבדת בארה"ב? "ניהלתי בתי אבות". היה לך תמיד יחס מיוחד לגימלאים? "לא. התחלתי בהוראת עברית בבית ספר יהודי, וחיפשתי עבודה בניהול. התקבלתי לעבוד בבית אבות והתאהבתי בגיל השלישי". התאהבת? מעניין! ספר על בית האבות. "התראיינתי לעבודה בבית האבות היהודי. זאת הייתה עבודה ראשונה שלי בניהול בשיקגו. אמרתי לבעלי המקום, שאני רוצה ניסיון לשלושה חודשים, לראות אם מתאים לי לעבוד עם הגיל השלישי. הם ענו בתדהמה: "אנחנו המחליטים". בשבוע הראשון , ג'ני שמה. ילדיה נסעו לפלורידה במחשבה שכשיחזרו - תחזור לגור איתם. 92 לעבודתי באה להתארח בבית האבות אישה בת כשחזרו, סירבה לעזוב את המקום. אמרה שלמרות שהילדים מכבדים ומפנקים אותה בבית, כשהנכדים באים לבקר אותה בבית האבות, היא מרגישה כמו נסיכה, וכשעוזבים – יש לה חברות ופעילויות. אהבתי ונהניתי מאוד מן האישה הזאת ומעוד רבים במקום. השתכנעתי שהעבודה עם גמלאים מאוד מתאימה לי. לאחר עשרים שנה שניהלתי בית אבות סעודי, אליו הצטרפה הבת של ג'ני. אמרתי לה שבזכות אימה נשארתי לעבוד עם גמלאים". מתי החלטתם לחזור לארץ? ,2000 "כשהיינו בשיקגו רכשנו נחלה במושב גבעת חן במחשבה לחזור ארצה. חשבנו על הורינו המבוגרים, ובזכותם החלטנו, בשנת לחזור לארץ. עצמאות חזרה עם הילדים, ואני הייתי מספר שנים על הקו שיקגו-ת"א". חיפשת עבודה בארץ? "הייתי במו"מ לבנות בית חולים סיעודי לחולי אלצהיימר בקיבוץ נחשון, וזה לא יצא לפועל. אז הצטרפתי להנהלת העמותה ברעננה, וכשאילנה דרור, המנהלת הקודמת, עזבה, התקבלתי במקומה". מה, בעצם, עושה העמותה ברעננה? "לעמותה יש מרכז יום לאזרח הוותיק, המשרת את האוכלוסייה הזקוקה להסעות. במשך היום מקבלים המבקרים ארוחות בוקר וצהריים, וכמו כן פעילויות רבות: הרצאות, בידור, פיזיותרפיה, יש אחות במקום ועוד... בנוסף ישנו מרכז תרבות הנקרא "מרכז כושר, תרבות ופנאי", המשרת גמלאים צעירים בפעילויות רבות, כולל חדר כושר ותחרויות ברידג' המקום ממש תוסס״. אתה מרוצה? "מאוד! צוות העובדים בשני המרכזים נאמן למבקרים, וביחד עם ההנהלה נותנים שירות מצוין לגמלאי רעננה. כשבאתי לעמותה, חשבתי שאהיה פה חצי שנה או שנה. התאהבתי במקום, ואני כאן כבר חמש עשרה שנה". Cleah1@walla.com

אילן שחם על כסא העץ המרשים למרגלות צלחת הנחושת.

5

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

מאת: דני הורוביץ  גדול ❤ כשההון האמיתי הוא מהחברים שלו. כך נותרתי בן יחיד להוריי, ושנה אחרי 15 לחייהם, הם 40- המלחמה, בהיותם מבוגרים, בשנות ה הביאו את אחותי טל לעולם. גדלתי במשפחה שאופטימיות, תשוקה לחיים ושמחת החיים הינן חלק משמעותי בתפיסת העולם שלה. ״אני בן אדם רגיל שאוהב לחיות חיים פשוטים וטובים״, מעיד על עצמו עופר בן דור. כשהדברים יוצאים מפיו של מי שכל

, הם אנשים 94 ואימי בת 95 הוריי, חרף גילם, אבא שלי בן מאוד פעילים עד כדי כך שאני מתקשה לתאם איתם מפגש. הם משתתפים בחוגים שונים, יוצאים להצגות, לסרטים ולהופעות. כולנו בוחרים ומקבלים החלטות רבות במשך כל חיינו. הבחירה של הוריי, אחרי נפילתו של בנם, שזו הטרגדיה הכי גדולה של הורים, הייתה לקחת את החיים למקום הכי אופטימי וחיובי, זאת לצד העצב והזיכרון. להביא ילד 45 הדוגמה הכי טובה לכך היא להחליט בגיל לעולם עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. הם צברו את כל האנרגיות שברשותם כדי לעבור דרך המנהרה החשוכה של הכאב ולהגיע לאור שמתבטא בהבאת טל לעולם, שנה אחרי שמושיק נהרג. העובדה שלצורך מתן השם שלה לא נעשה כל שימוש בשמו של אחי מעידה על כך שהיא נולדה בזכות עצמה ולא כילדת זיכרון שתגדל בצילו של אחי". ואילו אתה, באיזו מידה אתה עצמך מושפע מנפילתו של אחיך? "אח שלי היה האדם הכי קרוב אליי בעולם. שנינו היינו בתנועת הצופים והוא היה מדריך מאד פופולרי בשבט. למדתי ממנו הרבה ובמיוחד את החשיבות של העזרה לזולת, ערך שספגנו בבית הורינו ובצופים. אני זוכר למשל שיום אחד לאחר שסיימנו ריצה ארוכה, קנינו לנו מנת פלאפל עם מיץ ענבים ועוד בטרם התחלנו לנגוס בפיתה, ראינו מולנו איש זקן יושב ובוכה. 'אני רעב', ענה לשאלתנו. ללא כל היסוס, אחי, ובעקבותיו אני, נתנו לו את שתי הפיתות והזיכרון הזה עדיין צרוב 11 ובקבוקי המשקה. הייתי אז בן בזיכרוני. גם מהבית זכיתי לקבל השראה: "אחי, יחד עם הרוגים רבים נוספים מהמלחמה, נקבר באופן זמני בקיבוץ בארי. לאחר ה"שבעה" נסענו מירושלים לבארי כדי לעלות לקברו. בדרכנו לבארי עמד רכב תקוע בצד הכביש ואבא שלי, כשהוא בדרכו לקבר בנו שנהרג לפני ימים ספורים, עוצר את רכבו ובמשך שעה הוא עוזר לתקן את הרכב התקוע. רק לאחר השלמת התיקון המשכנו את דרכנו לקבר. אל תטעה - בחרנו לחיות חיים בעלי משמעות וליהנות מהם. אני טיפוס מאוד שמח, אוהב לרקוד, להשתולל ולהשתטות". ואיך אתה מתרגם את הערכים שרכשת לשפת המעשה? ״במהלך חיי הוכשרתי בקורסים רבים ומגוונים לטיפול באנשים, כמו טיפול משפחתי וזוגי, אימון אישי ומנטורינג, ואני מלווה אנשים ומסייע להם בהעצמה אישית ושבירת תקרות הזכוכית שלהם״. "רונה רמון ביקשה ממני שאהיה המנטור שלה דוגמאות? לאחר שבעלה אילן נהרג באסון המעבורת. 'בוא תעזור לי לקום', היא אמרה. במהלך הפגישות שלנו בקליניקה שבביתי ובהליכות בפארק הלאומי ברמת גן הקמנו, בין השאר, את

"אנחנו משפחה נעים להכיר עופר. בוא נתחיל מההתחלה. מאוד ותיקה מירושלים. הוריי גרו במאה שערים עד שעברו . הם 1958- לרחוב הירושלמי הידוע – עזה, שם נולדתי ב היו שומרי מסורת אך לא היו דתיים. גרתי בירושלים עד , ולאחר שהתחתנתי עברנו לת"א לצורך לימודיי 28 גיל באוניברסיטה". מהותו וסדר יומו הם נתינה חסרת גבולות לזולת לצד ניהול עסקים אישיים חובקי עולם ובילוי עם נכדים - לא נותר לנו אלא לתהות איך אפשר בכלל לדחוס שעות עומס כזה של עשיית הטוב. פגשתי 24 לתוך אותו כדי ללמוד את הסוד. יצאתי בלי אוויר אבל עם הערכה אינסופית לאיש ולפועלו.

בילדותו עם הוריו ואחיו יושב על ברכי אביו

"חשיבותו של הערך העליון של המשפחה עוד על המשפחה. 42- מלווה אותי מילדות לאורך כל השנים. אני נשוי קרוב ל שנים היא פסיכותרפיסטית, 10- שנה לאורית, שמזה כ לאחר שבמשך שנים רבות הייתה גננת מוכרת ברעננה. יש נכדים. אני מרגיש שהתברכתי במשפחה 5 ילדים ו- 3 לנו מאוחדת ואוהבת. אחזור אל העבר. אני ואחי מושיק, שהיה מבוגר ממני בארבע שנים, גדלנו יחד בחדר קטן בדירה הצנועה של הוריי בירושלים. שנינו היינו ספורטאים ואלופי ירושלים בריצות. לימים, התגייס אחי ושירת בסיירת חרוב. ביום הפסקת באוקטובר, 24- האש השנייה, במלחמת יום הכיפורים, ב הקפיצו אותם לחלץ את הצנחנים שנלכדו בתוך תופת האש שבעיר סואץ. בכניסה לעיר, חטף הנגמ"ש שלהם פגיעה שנים, נהרג עם עוד 19 ישירה ואח שלי, עוד בטרם מלאו לו

6

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

הפעילות הספורטיבית המשותפת שלהם, כמו הליכה, ריצה, טיפוס חבלים וטיפוס הרים. המטרה השנייה של הארגון היא להקנות לאנשים עם מוגבלויות את תחושת המסוגלות ולגרום להם לזקוף את קומתם. מעבר לפעילות הספורטיבית השגרתית, אנחנו יוצאים מדי פעם עם משלחות של אנשים, שחשים חוסר מסוגלות שלא לומר ייאוש לטפס לפסגות הרים מהגבוהים בעולם, כמו הקלימנג'רו, ההימלאיה והבלקן, וזאת, לעיתים, בתנאי מזג אוויר קשים. בדרך זו (תרתי משמע) אנחנו גורמים לאנשים להאמין ביכולת שלהם ומקיימים את המטרה הבסיסית ביותר שלנו, שאנשים יתייחסו האחד לשני באופן שווה ויסתכלו האחד על השני בגובה העיניים. זו בעיקר עבודה מנטלית בעוד שהעניין הספורטיבי הוא אמצעי כדי לממש זאת. שגילה בזה נבבה מקרה מיוחד קשור לבחור עיוור ששמו רצון להיות מאמן אתלטיקה אך בווינגיט לא רצו לקבל אותו. הגשתי ערעור על ההחלטה. הערעור התקבל בתנאי שאלמד יחד איתו בקורס ואסייע לו במהלכו. כך אכן היה, ואני ובזה הוסמכנו להיות מאמני אתלטיקה, כשבזה היה למאמן העיוור הראשון בעולם. לאחר סיום הלימודים, בזה הציג את מועמדותו להיות מורה להתעמלות בביה"ס התיכון 'מטרו-ווסט' שברעננה. אך שוב, בגלל היותו עיוור, לא הסכימו להעסיק אותו. יום אחד הרציתי בפני סגל המורים של ביה"ס. בסוף ההרצאה פניתי לאמנון בר נתן, שהיה אז מנהל ביה"ס, בבקשה שיקבל את בזה לעבודה. לאחר מספר שיחות והתחייבות שאלווה אותו בתחילת דרכו, הוא נאות להעסיק אותו, ובלבד שזה ייעשה בשיתוף עם מורה רואה. מאז חלפו כשבע שנים ובזה כבר עובד שם כמורה להתעמלות עיוור, הראשון בעולם.

"קרן רמון" שמפעילה פרויקטים רבים בתחום המדע בכלל והחלל בפרט, ומיועדת לבני נוער בכל רחבי הארץ. גם אסף בנה קבע איתי פגישה, אך לא הספקנו לקיימה כי הוא נהרג בהתרסקות מטוסו. ימים ספורים לאחר האסון הנוסף של רונה, היא הזמינה אותי אליה וכשהגעתי לביתה פתחה לי את הדלת תמי ארד. כל פעם שאני נזכר בתמונה שאני יושב עם השתיים האלה אני אומר לעצמי 'תודה על החיים' ו'שמור על פרופורציות'.

עם אשתו ילדיו

הבלתי אפשרי מאוד אפשרי? "זה המוטו שאני מנסה להעביר לאנשים גם בהרצאות שלי שאני מעביר באופן קבוע לכל מיני פורומים בארץ. את דבי , מחלת ניוון שרירים חשוכת A.L.S- אדמוני, שחלתה ב , פגשתי דרך רונה שביקשה ממני לעודד 20 מרפא בגיל אותה. כשהכרתי את דבי היא כבר הייתה משותקת בכל חלקי גופה למעט אישוני העיניים שבאמצעותם ובסיוע מחשב היא מתקשרת. הכוונה המקורית לעודד אותה הפכה . דבי ובעלה עמיחי מסעי מהר מאוד להקמת עמותה בשם בשיתוף איתי, קבענו את ייעוד העמותה: ליצור אצל נוער בסיכון את תחושת המסוגלות. אנחנו מלמדים אותם לייצר תכשיטים וכמנטורים שלהם, יחד עם אנשי צוות נוספים, אנחנו מלווים אותם בכלל. לאחרונה התחלתי במגעים עם גורמים בעירייה כדי להכניס גם את רעננה למפת הפעילויות הזו. דבי היא דוגמה ומופת לכך שהכול אפשרי: היא מושיטה יד, וירטואלית שהרי פיסית אינה זזה, לעזור לנו בתחום אחר של קושי, לאו דווקא כמו זה שלה. אכפת אחד הארגונים החברתיים האחרונים שהקמתי נקרא . שם הארגון מייצג את המהות שלו, כלומר להשריש לי ממך את תרבות האכפתיות בישראל. זאת ועוד? . מעלות" 180 " "המשפחה הגרעינית שלנו הקימה את עמותת ההתחלה שלנו הייתה ריצה עם עיוורים, שידם קשורה ברצועה לידנו, ולימים הגדלנו את הקבוצה לאנשים עם מוגבלויות אחרות, כמו עודפי משקל משמעותיים, ניוון שרירים, שיתוק מוחין, חירשות ואנו מקיימים איתם פעילות ספורטיבית מגוונת. פעילים בעמותה אורית אשתי ואני, הוא מעלות 180 וכן ילדינו, גיא ועדי, ויש בה עוד מתנדבים. ארגון חברתי שיש לו שתי מטרות: האחת, יצירת קשר אנושי בין בני אדם כשזה נעשה ע"י חיבור בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים רגילים. חברי הקבוצה משוחחים ביניהם תוך כדי

2007 בן דור ונבבה במרתון רוטרדם

פעילות נוספת שאני מוביל, אם כי באופן דיסקרטי, היא ליווי נשים שסבלו מאלימות או מאונס. הטיפול בהן לא נעשה באמצעות פעילות ספורטיבית אלא ע"י קיום שיחות שמתקיימות ברמה הקבוצתית או האישית. המטרה העיקרית של שיחות אלה היא להחזיר לנשים אלה את האמונה בעצמן ובאחרים".

› 24 המשך בעמוד

7

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

כתב סתרים מאת: רן תלמודי  חיים? הנה הוכחה: ראשת עירייה עירייה ידועה בשרון חיפשה מועמד מתאים למשרת מנכ״ל העירייה. היא כתב יד של עשרה מיכל נפתלי שלחה לגרפולוגית מועמדים לתפקיד. נפתלי בחרה מועמד אחד שהתאים להיות מנכ״ל וגם התאים לעבוד עם כבוד ראשת העיר לפי כתב ידה. הבחור התקבל כמנכ״ל ולימים הוא וראשת העיר התחתנו – בינגו כפול בזכות הגרפולוגיה. בכתב ידו של אדם התוכן אמנם גלוי לעין אבל מאחורי צורת הכתב מסתתר מידע שכדי לחלץ אותו דרושה מומחיות. מהי גרפולוגיה? מדובר במבחן השלכתי. האדם משליך את עצמו על הנייר וכתב ידו זה הוא. תורת הגרפולוגיה גורסת שיש קשר בין צורת כתב היד לבין אישיות הכותב/ת, למשל רגשות, דפוסי חשיבה, תקשורתיות, אמינות, אנרגיה ועוד. מביתה בהוד השרון נפתלי נותנת חוות דעת לארגונים לגבי התאמה של מועמדים לתפקידים שונים ומייעצת ללקוחות בנושאים אישיים. היא בזוגיות, אם לבת וסבתא לנכד שנה. 50- וגרפולוגית מדופלמת כבר למעלה מ 78 ונכדה, בת אני שומע ממנה על מקצת מרזי המקצוע: "כדי להבין איך הגעתי לעסוק בגרפולוגיה אתה צריך לשמוע תחילה על אבי ז"ל , דר. אריה נפתלי שהיה גרפולוג . סקרנה אותו התופעה 12 מפורסם. הוא נכנס לזה כבר בגיל שכתב היד של הילד הכי מטומטם בכתה מאוד יפה, ולילד הכי אינטליגנטי בכיתה יש כתב יד בלתי קריא. לאט לאט הוא עשה בגרמניה 47 הוא למד את הנושא. בהיותו בן של המאה 60- דוקטורט ברפואה ובגרפולוגיה. בשנות ה הכול עניין של שעברה הייתה לו תכנית ברדיו שנקראה . בתוכנית היו מביאים לו כתב יד של דמות ידועה והוא אופי היה מנתח את אופייה בלי לדעת מיהי. תמיד קלע בול. ״חיים ומוות ביד הכותב״ אומר (בערך) הפתגם. לגבי מוות – אולי זו הגזמה, אבל

בעל מקצוע. יום אחד אמר: 'אני נוסע לכנס, את מאיישת את הבסטה'! הייתי צריכה לקחת כתב יד ולנתח בלי המטרייה של אבא, זה היה מאוד מפחיד. מאז התפתחתי ופיתחתי את העסק ממשהו קטן של אדם אחד למקום שמעסיק ארבעה שנה. עם הזמן 50- גרפולוגים. אני עוסקת בתחום למעלה מ הצטמצמתי כדי לפנות זמן לעצמי והיום אני נותנת ייעוץ בבית ומלמדת גרפולוגיה באופן פרטי. פיתחתי שאלון שרץ בכל הארגונים שמבקשים ממני ניתוח כתב יד ובהתאם לתיאור התפקיד של המועמד אני יכולה לתת שמונה סוגים של חוות דעת. יש לי לקוחות שמלווים אותי עשרות שנים. יש מנהלי משאבי אנוש שעוברים לארגון אחר ומביאים אותי למקום החדש כי הם מרוצים מהעבודה שלי. אולי נתחיל במה אי אפשר מה אפשר לראות בכתב יד? לראות: את העתיד. היו גרפולוגים, שטענו ליכולת לקרוא את עתידו של אדם מכתב ידו. זו טענה שקרית. גם אי אפשר לראות בכתב יד בעיות רפואיות, אלא אם כן מדובר בבעיות של מוטוריקה בזרועות, בכתפיים, בגב וכו'. וגם, אי אפשר לשנות אופי ע"י שינוי כתב היד. לצורך פענוח נאמן של כתב היד אני צריכה לקבל שני טקסטים כתובים. באחד הכותב מעתיק מתוכן כתוב מראש, למשל מעיתון. הוא מודע שזה הולך למבחן ואולי מאוד משתדל לכתוב בצורה מסוימת. ובשני הכותב כותב משהו באופן ניטראלי מראשו בלי להיות מודע לעניין. אני עושה השוואה בין שני כתבי היד ומוציאה מידע. אני בודקת מה עקבי בשני כתבי היד ומה משתנה נסיבתית. זה מידע מאוד חשוב. יש אנשים שכתב היד שלהם לא משתנה במשך עשרות שנים, למשל המשורר פנחס שדה. יש לי כתב יד שלו. כשאני מסתכלת עליו אני מופתעת ולא הייתי אומרת שהוא משורר. אין בכתב היד שלו שום פיוט. ויש אנשים שכתב היד שלהם משתנה בין הבוקר לצהרים ולערב, ממש כתב אחר. מן הסתם אלה אנשים לא מאוד עקביים. אנשים שמגיעים אליי ממלאים פה את השאלון. אני מסתכלת איך הם מחזיקים את העט, כמה זמן לוקח להם לכתוב, מה זווית הכתיבה כלפי הנייר ועוד. חוץ מאישיות, הרבה דברים משפיעים על כתב היד. אין לך מושג לכמה אנשים יש בעיית גב. אני אומרת את זה והם שואלים: איך את יודעת? 2005 אבי הקים בשנת כמה גרפולוגים יש היום בישראל? את האגודה ישראלית לגרפולוגיה. מי שרוצה הכרה רצינית 100- צריך לעבור בחינות של האגודה. בארץ פועלים כ גרפולוגים שעברו את הבחינות כדת וכדין. כדאי לדעת שהגרפולוגיה חזקה מאוד בקביעת אמינות הנבדק ולמעשה בתכונה הזו אין בדיקה יותר טובה מגרפולוגיה. מנהלי משאבי אנוש פונים רק לגרפולוגיה לבדיקת אמינות. בנושא האמינות יש רצף, החל מהגזמה בפרשנות המציאות באופן סובייקטיבי, המשך בדרגות ביניים של (חוסר) אמינות ועד לקצה האחר של הסקלה - הונאות ומעילות. אחת ההצלחות שלי בעבר הייתה למנוע שותפות. ללקוח שלי הגיע מישהו והוא מאוד רצה לקחת אותו כשותף. כתב היד הצביע על בעיה ואני אמרתי: בשום אופן לא, הוא לא אמין. אחרי שנה השותף הפוטנציאלי נתפס בנוכלות. דוגמה: באה אליי בחורה עם אני עוסקת גם בייעוץ אישי. כתב היד של החבר שלה ועם תאריך לחתונה. לפי כתב היד

דר. אריה נפתלי

כשבא אליי ואמר: 'בואי, אני אלמד אותך 25 הייתי בת גרפולוגיה, אני לא רוצה שאיתי תמות החוכמה'. במשך שלוש שנים ישבתי והסתכלתי איך הוא עובד, ממש כמו שוליה של

8

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

לגמרי, הבת שלי הייתה חובשת בצבא, היא פייטרית, את בכלל לא עלית על היכולות שלה. שאלתי מתי כתבה ואמרה: לפנות בוקר. הצעתי 4- אחרי משמרת לילה בבית חולים ב שהבת תגיע אליי אחרי שינה טובה וחוות הדעת הייתה אחרת כמובן. פעם קיבלתי כתב יד, ואבחנתי שהבן אדם לחלוטין לא יציב. מה התברר? הוא כתב בתוך רכבת נוסעת. שנה, לפי כתב ידו? 22 האם בחרתי את גיל, בן זוגי מזה סיפור... השתתפתי בארוחת בוקר לאנשי עסקים שמחליפים כרטיסי ביקור לצורך שיווק הדדי של לקוחות. ראיתי אותו וחשבתי, איש כזה מעניין להכיר מקצועית. הצעתי לו שיתוף פעולה. אתה מאמן אישי, אני גרפולוגית, נשלח אחד לשני לקוחות. הוא ענה ולא ידע למה: נשתף פעולה הרבה יותר ממה שאת חושבת. נפגשנו עסקית אחד על אחת והוא שאל: מה החלום שלך? יצא לי מהפה משהו שלא תכננתי: להיות יותר נשית, מינית ויצרית. בום. ממש לא מתאים לסיטואציה. הוא סימן את גבול הקשר, יידע אותי שיש לו חבֵֵרה והתחלנו לעבוד יחד. לימים הוא עזב את החברה והפכנו לזוג. בתחילת הקשר רציתי לעשות עליו רושם וביקשתי את כתב היד שלו. אמרתי לו שיש לו כישורים קולינריים. הוא הגיב בביטול אבל אסטרולוגית אמרה לו דבר דומה והוא החליט לנסות. מאז הוא מבשל מצוין. אגב, כתב היד שלו הראה הרבה סימנים פחות טובים. התייעצתי עם אחי הגרפולוג והוא לא התלהב מהבחור בלשון המעטה. למרות כתב היד החלטתי שאני רוצה. לאורך עשר השנים הראשונות הוא השתנה בעקבות הזוגיות וגם כתב היד שלו השתנה. גם שלי. על זה אני כותבת ספר, על השינויים, על סיטואציות שעברנו ואיך פתרנו אותן". חיים ומוות ביד הכותב כבר אמרנו? הקוראים מוזמנים לשלוח למיכל נפתלי הגרפולוגית צילום כתב יד עם michal@naftali.co.il למייל שאלה בצידו, בתחום האישי או המקצועי. מיכל תענה לשאלה בהתאם לפיענוח כתב היד. התשובה תתפרסם בגיליון הבא. יש לשלוח דוגמת כתב יד שהקורא/ת כתב/ה תוך העתקה מטקסט כלשהו וכן דף כתב יד ישן. יש לציין גיל, מין, אם מרכיב/ה משקפיים ובאיזו יד כותבים. אנונימיות מובטחת!!!

קבעתי שהחבר עבריין. בום. הבחורה מאוד נבהלה, בדקה את הנושא בעזרת חברת חקירות ואכן, החבר היה עבריין. החתונה בוטלה. אחרי חצי שנה היא באה עם כתב יד חדש ושוב, החדש לא ממש עבריין, אבל גם לא כל כך אמין. הבחורה פשוט נמשכת לטיפוסים דומים. לקוחות פונים אליי כשיש להם סימן שאלה, חשש, ואני מאששת להם את החשש. הגיעה אימא עם כתב יד של החברה של בנה. דרשתי שהבן יגיע גם. הוא הגיע ואמרתי לו את כל הדברים הלא טובים שראיתי בכתב היד של חברתו. הוא אישר ואמר שלמרות החסרונות הוא מאוהב וימשיך איתה. יום אחד אני מקבלת טלפון מהחברה והיא גוערת בי: איזה דברים איומים אמרת עליי. הצעתי לה ניתוח כתב ידה ללא תשלום. הסכימה ונתתי לה חוות דעת מלאה באופן עדין ומתחשב. בנוסף, הצעתי לה ללכת לפסיכולוג כדי לטפל בבעיות שלה. היא קיבלה את הצעתי ובטיפול היא החליטה להיפרד מהחבר.

מיכל נפתלי ובן זוגה גיל דרוקמן

אם למשל אדם הנה בקליפת אגוז כמה מסודות המקצוע: חושב שהוא לא שווה ולא כדאי להסתכל עליו, האותיות שלו יהיו מוזנחות, לא קריאות. אם אדם מאוד אוהב את עצמו, חושב שהוא מי יודע מה, כל אות תקבל יחס ותשומת לב והכתב שלו יהיה מאוד קריא. קריאו ּּת זו גם תקשורת, ביני לבין עצמי וביני לבין אחרים. לפני ניתוח כתב יד אנחנו הגרפולוגים צריכים לדעת: מגדר, גיל, יד כותבת (שמאל, ימין) מרכיב/ה משקפיים, השכלה. אנחנו בודקים את שלושת אזורי האות, עליון, אמצעי ותחתון כמו מבנה הגוף. אפשר להגיד באופן פשטני שאם אדם מדגיש מאוד את האזור העליון, הוא רוחני, דתי או אינטלקטואל. אדם שמדגיש את האזור האמצעי אולי עסוק בעצמו, או מאוד חברותי. האזור תחתון של האות מיצג את היצר או החומר. אנחנו מסתכלים על רווח בן שורות, רווח בין אותיות אזורי השוליים, נטיית הכתב, לחץ העט ועוד. צריך להדגיש שאנחנו תמיד מחפשים סימנים תומכים לתכונה מסוימת ולא קובעים על פי דבר אחד. באשר לשפות אני יכולה לנתח באופן אמין רק כתב של שפת האם. אני יודעת לנתח כתב עברי, ערבי, לטיני וקירילי ולומדת עכשיו גם את כתב היד האמהרי. התנאים בהם מתבצעת הכתיבה מאוד חשובים. מישהי הביאה לי כתב יד של בת שלה לצורך ייעוץ מקצועי. לא הייתה הרבה אנרגיה בכתב ולכן הפניתי את הבת לדברים שלא כרוכים בהשקעת מאמץ. האימא אמרה: פישלת

rtalmudi@gmail.com

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

9

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

מחזה מצרי בשלוש מערכות

', בהיותי בן ארבע, עליתי עם משפחתי 49 נדיב קטן. בשנת ממצרים. הפקידים כתבו את השם ב "ק" והוסיפו "א". יצא קראים. אין שום קשר לזרם הקראים ביהדות. מקהיר יש לי זיכרונות של ילד קטן ועל הזיכרונות נערמו סיפורים של המבוגרים במשפחה. והתגייסתי לצבא. אמרתי: 'אני הולך 17 סיימתי תיכון בגיל להיות קצין בצבא ההגנה לישראל', ואכן אחרי שנה הייתי קצין. לאחר השחרור למדתי היסטוריה של המזרח התיכון כדי להתפתח מקצועית ואז חזרתי לצבא והצטרפתי לחטיבת המחקר של אמ"ן. אריה שלו, ראש החטיבה ראיין אותי ושלח אותי מיידית להיות ראש מדור. ראש אמ"ן, אלוף אהרן יריב, היה מתקשר אליי מידי פעם להתייעץ על דקויות במשמעות של מילים בערבית. יצא שהייתי צריך להיות צמוד לטלפון וזאת בתקופה בה לא היו טלפונים ניידים. יום אחד, טרם נישואיי, יצאתי לבלות עם שרה, אז אשתי לעתיד, ולא הייתי זמין. למחרת יריב נזף בי ברוח טובה: צדוק, הגיע הזמן להתחתן, תפסיק להסתובב ברחובות. התחתנתי".

מאת: רן תלמודי 

אל״מ במיל. צדוק ָק ָָרָאים מסוגל להתחיל משפט ביוונית, להמשיך אותו בצרפתית,

קראים וזוגתו שרה גרים ברעננה ומתברכים בשלוש בנות שנה בעיריית רעננה. היא 42 ובשבעה נכדים. שרה עבדה הייתה מנהלת המחלקה לרווחת האזרחים הוותיקים. פרקים בחייו של קראים נראים כמו מחזה מצרי בשלוש מערכות, בהשאלה כמובן. הוא מספר: שנה. בבית 80 "נולדתי בקהיר לפני המערכה הראשונה: היה בליל של שפות. אימי הייתה ממוצא יווני, דיברה עם המשפחה יוונית ועבדה כמורה לצרפתית. אבי ידע צרפתית ודיבר עם המשפחה צרפתית. הערבית באה מרחובות קהיר. בתקופה ההיא רוב יהודי מצרים שלטו בכמה שפות למשל צרפתית, איטלקית ולדינו עקב הגירה גדולה למצרים של יהודים ולא יהודים 20- במחצית הראשונה של המאה ה מאירופה מוכת המלחמות והרדיפות. לעבור לערבית ולסיים אותו בעברית. הוא שולט בארבע השפות הללו. הוא עשה את הדרך הארוכה מהמעברה במחנה ישראל שם עברו עליו ילדותו ונעוריו לאחר העלייה ממצרים, ועד לתפקידי מפתח בחטיבת המחקר באמ״ן (אגף מודיעין בצה״ל), בייעוץ למתאם הפעולות בשטחים ובוועדת מומחים במשלחת הישראלית לשיחות על האוטונומיה הפלסטינית לאחר חתימת הסכמי השלום עם מצרים. הוא נגע בצמרת המדינית ביטחונית. שרי הביטחון עזר וייצמן ואריק שרון שמעו ממנו את ניתוחיו. יצחק שמיר כשר החוץ ומנחם בגין בכובעו כשר ביטחון הקשיבו לעצותיו בנושאים בהם התמחה ושמעון פרס כראש האופוזיציה קיבל ממנו דיווחים.

צילום: מלכה מהולל

צדוק כיום

"בתפקידי האחרון בצבא הייתי יועץ לענייני המערכה השנייה: ערבים למתאם הפעולות בשטחים. חלק מתקופתי כיועץ '. בהסכמי 79 חפף לתהליך השלום עם מצרים שהתחיל בשנת קמפ דיוויד סיכמו מצרים וישראל, בתיווך של ארצות הברית, שידונו במתן אוטונומיה לפלסטינים. הייתי חבר במשלחת הישראלית לשיחות, נציג של הממשל הצבאי בשטחים. השיחות התנהלו לסירוגין בארץ ובמצרים. בפגישה הראשונה עם המצרים סיפרתי שאני יליד קהיר. הם מאוד התרגשו והושיבו אותי בארוחות המשותפות ליד ראש המשלחת שנה אחרי עלייתי 30 המצרי. זו הייתה סגירת מעגל, בדיוק

משפחת קראים ערב העלייה ארצה, צדוק יושב ראשון משמאל

נדיב בערבית). בדקדוק ערבי, =( ּרים �ָּ מקור השם שלי הוא כ ָָרָיים זה � כשמוסיפים י' לשם תואר, זו לשון הקטנה, כלומר ָּכ

10

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

לשלום עם מצרים ביקרתי שם כמה פעמים. הייתה אהדה גדולה לישראלים ברחוב המצרי. פרופ' שמעון שמיר שהיה ראש החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב והשגריר הישראלי הראשון במצרים פתח בקהיר שלוחה אקדמית, היה קו תעופה קהיר- תל אביב, התחילה תיירות מפה לשם והיחסים היו חמים. השלום אמנם התקרר מאוד שנה. נשמעות 40- במהלך הזמן אבל מחזיק למעלה מ היום טענות שהמצרים מכניסים כוחות לסיני ומתכוננים לתקוף את ישראל. אלה טענות תעמולתיות שקריות של גורמים שונים שרוצים לסכסך בין ישראל למצרים כדי להעלות את קרנה של קטר. מקור הטענות הללו בקטר ובלוביסטים מטעמה. אומרים שהמדינאים שלנו לא מבינים את המנטליות הערבית. זה נכון, ולכן אנחנו עושים הרבה טעויות בהתנהלות שלנו כמדינה יהודית מערבית שהיא אי קטן בתוך אוקיאנוס ערבי מוסלמי. אגב, גם האמריקאים לוקים בהבנת המנטליות המזרח תיכונית. לאחר שהשתחררתי מצה"ל פניתי לשוק הביטוח. עבדתי עם חברה שעסקה בהשמת מרצים בתחום שוק ההון והביטוח הפנסיוני. בנוסף, הרציתי למפקחים וחברות ביטוח, עובדי ביטוח חיים בחברות ביטוח, יועצים ומשווקים פנסיונים בשלב ההכשרה שלהם וגם הגשתי מועמדים לבחינות של המפקח על הביטוח. בין היתר הייתי מנהל שיווק בקבוצת מגדל ומנכ״ל של סוכנות ביטוח גדולה. בד בבד עם עיסוקיי בתחום הביטוח המערכה השלישית: למדתי לתואר שני בארכאולוגיה של המזרח הקדום עם התמחות במצרים העתיקה. במסגרת התואר למדתי את שפת ההירוגליפים ותרגמתי הרבה טקסטים ממצרית עתיקה. אני מוקסם מהעולם המצרי העתיק, מהאתרים הארכיאולוגיים המרהיבים והניהול שלהם. כתבתי עבודות על עמק המלכים ועל הפירמידות. הייתה שם קידמה. בעבודת התזה חקרתי את נושא הלוגיסטיקה המצרית לפני הספירה. 1069 עד 1550 העתיקה ומבנה הצבא בשנים ּתַַח, בנו של רעמסס �ְּ פרט מעניין: בקברו של פרעה מ ְֶֶרְֶנֶפ השני, נמצאה כתובת שהיא המקור החיצוני הראשון למילה 400- "ישראל". בעת העתיקה מצרים שלטה במרחב שלנו כ שנה ועשתה זאת באופן יעיל, צבאית וכלכלית. אני פעיל בהנהלת צוות גמלאי צה״ל בסניף רעננה, והיום? משמש כרכז המתנדבים בסניף ופועל מול רכזת המתנדבים של עיריית רעננה. אני בודק איתה צרכים ומגייס מתנדבים משורותינו – גמלאי צה"ל. אני מעורב במיזם של הסניף ששמו "בשביל הארץ". במסגרת המיזם אנחנו מעבירים הרצאות לתלמידי תיכון על ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל בשלושת אלפי השנים האחרונות. שאיפתנו היא להראות לתלמידים את רציפות היישוב היהודי בארץ ישראל מתקופת המלוכה, שאול המלך ואילך, ועד מלחמת העצמאות. התלמידים מקשיבים מאוד בעניין. בסוף כל סדרת ההרצאות אנו מעבירים בין התלמידים שאלוני משוב כדי לשמוע מה הם למדו. התגובות מאוד חמות. בשנה האחרונה אנו משתפים פעולה עם ארכיון רעננה ונותנים הרצאות בנושא למבוגרים. rtalmudi@gmail.com

לארץ. יצאתי ממצרים בעידן של מלחמה - מלחמת השחרור- וחזרתי לשם חבר במשלחת ישראלית רשמית, לשיחות שלום.

שנה אחרי העלייה ארצה 30 . במצרים

אתה שואל אותי על הסכמי אוסלו שבאו בעקבות יש הטוענים שזה היה אסון – הסכם השלום עם מצרים? אינתיפאדה, פיגועים וכו'. אני לא בטוח שזה היה אסון, היו יתרונות וחסרונות. בעיניי, ההישג הגדול ביותר בהסכם אוסלו הוא שנפטרנו מהעיסוק באוכלוסייה הפלסטינית. בזמנו ישראל הייתה, אפשר להגיד, סוג של אימפריה. היו לנו יו״ש ועזה, סיני עם הבדואים בצפון ודרום סיני (עד שהחזרנו למצרים), היה לנו ממשל צבאי ברמת הגולן על הדרוזים, והאנשים של צבא דרום לבנון. לאחר החזרת סיני, סיפוח רמת הגולן והנסיגה מלבנון נשארנו עם יו״ש ועזה. עזה בתקופה ההיא לא דמתה בכלל לעזה של היום, הייתה הרבה יותר מתונה. מסיבות פוליטיות פנים-ישראליות, אוסלו לא התקדם למדינה פלסטינית לצד ישראל. כן. אתה לא יכול בשום האם צריך לתת לפלסטינים מדינה? צורה לקחת חמישה מיליון תושבים ערבים ולספח אותם למדינת ישראל וזאת מסיבות ביטחוניות וכלכליות. אם תספח, אתה חייב לתת להם זכויות. אריק שרון, איתו יצא לי לעבוד, עבר עם הזמן מטמורפוזה בעניין הזה. כשהוא בא עם תוכנית ההתנתקות בעזה, הוא חשב גם על יו״ש. כלומר להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים ולהעביר את הגבול מעבר להם, עם שליטה ביטחונית ישראלית בבקעת הירדן, משהו דומה לתוכנית אלון בזמנו. אין פתרון יותר טוב מזה. הבעיה היא שהיום בשני הצדדים – הישראלי והפלסטיני - אין פרטנרים לשלום. בעזה למעשה אנחנו טיפחנו את חמאס. מוטב היה שישלטו בה הרשות הפלסטינית או ממשל רב לאומי. במשא ומתן על החטופים בעזה עשינו שגיאה בכך שתעדפנו את קטר כמתווכת. היינו צריכים לתת בכורה לתיווך המצרי. קטר משחקת בשני הכובעים. מצד אחד מתווכת, מצד שני מממנת את הטרור החמאסי. אני באמת לא יודע ולא רוצה למה ישראל בחרה בקטר? להיכנס לספקולציות. אבל לדעתי השלום עם מצרים הוא אחד ההישגים גדולים של מדינת ישראל. יאמר זאת לזכותו של בגין שנתמך בנושא במשה דיין ועזר וייצמן. הוא ידע להתעלות ולעשות את זה. המטרה הייתה אז להוציא את מצרים ממעגל המלחמה. בשנים הראשונות

11

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

אולי לא זוכרים אבל כן מרגישים האגף לתשושי נפש צמוד למרכז היום ונמצא תחת אותה הנהלה. יש ביניהם גם מאפיינים דומים - של עבודת צוות מסורה, של מיגוון פעילויות, הרצאות ותוכניות, של מבנה מטופח ומותאם לצרכי המבקרים. עם זאת, כשנכנסים לאגף מרגישים בשוני החברים המבקרים בו. רובם ככולם לוקים בבעיות קוגניטיביות ועל כן הטיפול בהם אחר. ביקור במקום מעורר השראה והתפעלות. מאת: נילי אפלבוים 

גם פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. המסגרת איננה מטפלת באנשים המשוייכים לבריאות הנפש. מאוד מגוון. הוא כולל ארוחות 7:30- סדר היום המתחיל ב בוקר וצהריים ופעילויות שונות: התעמלות, עבודות יד, פיזיותרפיה קבוצתית, גינה טיפולית, אקטואליה ומוסיקה. המבקרים מגיעים עם הסעות שגם מחזירות אותם לביתם בסוף יום הפעילות. מגיעים בכל יום ואחרים 48 . מבקרים רשומים במקום 80 מגיעים פעם פעמיים בשבוע, תלוי בצורך האישי. יש גם גורם . זו משולמת ₪ 203.60 כלכלי. עלות יום אחד עומדת על בדרך כלל בשעות סיעוד של הביטוח הלאומי, אבל לפעמים באופן פרטי על ידי המשפחה. על תרומה וחשיבות "קודם כל המטרה היא לתת לאנשים חברה", אומרת ילנה. "אנחנו יצורים חברתיים. חברה נותנת לנו תחושת שייכות. עם הגיל פנקס הטלפונים מתרוקן, וזה המקום להכיר אנשים חדשים. בנוסף מאוד חשוב לשמור על המצב הקוגניטיבי של האדם. מחקרים מראים שאדם שיוצא למרכז יום פוגש אנשים ועוסק בפעילויות, עצם היציאה גם מאטה תהליכים ניווניים, וגם תורמת להרגשה טובה. הם באים הנה כדי לחיות, להרגיש שהם חיים. זה כמו שריר שאם לא נאמן אותו הוא יתנוון. אם אדם חי לבד ואין לו עם מי לדבר, אז הוא יפסיק לדבר. זה המקום להפעיל את שרירי המוח. אנחנו פה מפעילים את האנשים בכמה רמות: קוגינטיבית, רגשית ופיזית. צריך לזכור שגם המשפחה נהנית, אם זה בן/ בת זוג או ילדים. זה משחרר אותם למספר שעות מהטיפול בבן המשפחה התלוי בהם ומאפשר להתפנות לעיסוקים לעצמם". , מתגוררת 51 , עובדת סוציאלית במקצועה, בת ילנה באריאל. היא עלתה ארצה עם בעלה ממינסק שבבלרוס ילדים. 2 שנים. הוא עובד באל על ויש להם 29 לפני , מנהלת מרכז היום הציעה לה לנהל את אגף מיכל מילר תשושי נפש במרכז היום. "חיפשתי אז משהו עם יותר אקשן. באתי פעם אחת, ראיתי את המקום, וקיבלתי החלטה. אני

צילום: מלכה מהולל

ילנה צ'רנוגלז עו"ס אחראית האגף לתשושי נפש

"במה להתחיל במקום או בך?" אני שואלת את ילנה צ'רנוגלז, מנהלת האגף לתשושי נפש במרכז היום ברחוב ההגנה ברעננה, והיא מחייכת את חיוכה הרחב: "במקום בוודאי". עוד לפני שהתיישבנו לריאיון, ערכה לי ילנה סיור בחדרי הפעילויות. האגף כולו חדש ומתוכנן בהתאמה מלאה לצורכי המבקרים (כך נקראים החברים במועדון), ולא יכולתי שלא להתפעל מהתנאים הפיסיים של המקום שנותנים תחושה של רווחה ושל כבוד למבקרים. היא קוראת למקום "בית שני" והיא לא מגזימה. בשעה שנפגשנו לשיחה, המבקרים כבר חזרו לביתם. מספר עובדים עדיין נשארו לסגור את היום. ילנה מציגה לי אותם ואני נפעמת מהעובדה שרובם המוחלט עובדים במקום שנים רבות, מה שמלמד על העניין, הסיפוק והמשמעות שהעבודה ממלאת אותם. כך למשל, מזל, מדריכת תעסוקה, עובדת במרכז שלושים שנה. אביגיל רכזת התכניות לפעילויות קוגניטיביות - מזה שבע שנים. האגף לתשושי נפש נותן מענה לאנשים עם בעיות קוגינטיביות, סוגי דמנציה, פרקינסון ודיכאון שיש בו

12

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

איתה את אחד השירים שלה ואז פתאום מתפשט לה על הפנים חיוך גדול והיא מוכנה לשתף פעולה. יש אנשים שלא יכולים להיזכר בהרבה דברים אבל הם יודעים להחמיא: את נראית מצוין! את נראית מיליון דולר! גם גברים וגם נשים מחמיאים. זה אומר שהם עדיין רואים את האדם האחר, את הזולת. אותי הם מרגשים עד דמעות". מה נחשב להצלחה? "לפעמים אנחנו צוחקים: 'ברוך השם אף אחד לא נפל או לא הזמנו אמבולנס', כי גם זה קורה. יש פה הרבה הומור, וזה אחד הדברים ששומרים עלינו. הצלחה נחשבת כאשר יום עובר יפה. יש תכנית טובה, וכולם שיתפו פעולה, או מישהו שכבר לא זוכר הצליח להכניס כמה מילים בסיפור. הצלחה נחשבת כאשר מבקר שהיה אצלנו והמשפחה ביקשה להוציאו מאגף תשושי הנפש אל אגף התשושים במרכז היום, והוא, לאחר יום ששהה שם, ביקש לחזור אלינו והוא אצלנו עד היום. הצלחה זה גם לקבל מילה טובה מהמשפחות שבאות ואומרות: אנחנו רואים עד כמה אימא או אבא מבסוטים ורוצים להגיע לפה, ובאמת הם פורחים כאן". הקשר עם המשפחות? "הקשר עם המשפחות הוא נושא מורכב. יש הערכה רבה מצד בני המשפחה, בני הזוג והילדים, על הטיפול המסור. עדות לכך נמצאת גם על לוח המודעות שם תלויים מכתבי תודה לצוות. מצד שני, יש גם עבודה לעשות עם המשפחות. במיוחד יש הרבה הכחשה. כשהדמנציה היא בשלב הראשוני, קשה למשפחות לקבל ולהשלים עם זה שהמצב מידרדר ואז הם מבטאים התנגדות למסגרת, והשיח השכיח הוא: 'לא אימא שלי היא לא כזו. היא יכולה לעשות הכול. הבעיה שהיא קצת שוכחת לסגור את הבית או את הגז. במקרים אלו המשפחות מתערבות בדרך העבודה, מנסות לקבוע מה שהם רוצים לקבל פה. אנחנו הכי נפגעים במצבים שאנחנו בטוחים שאנחנו עושים את העבודה הנכונה, ואז מקבלים שיפוטיות ממקום שלא באמת מבין על מה מדובר. רגשית קשה לנו לסרב לבקשות של המשפחה אבל חייבים לשים גבולות". חשוב לציין כי הרווחה בשיתוף עם מרכז היום מפעילים יחד מרכז חוסן משפחתי שנותן מענה טיפולי לבני משפחה, בני זוג או ילדים המטפלים בחולי דמנציה. במהלך השנה פועלות קבוצות תמיכה וכן ניתנות הרצאות בנושאים רלוונטיים. 12 מילת סיכום? , מנהלת מרכז היום, מאפשרת לצוות פה לפעול מיכל מילר " ונותנת לו חופש בכל מה שקשור ליוזמות של תוכניות ופעילויות לטובת המבקרים. בלי זה לא היינו יכולים לעשות את זה".

נמצאת במקום כמעט ארבע שנים, ואני מוצאת גם זמן ללמוד יחד עם בעלי בקורס חובשים במד"א". מה משך אותך למקום? החיוך שלה מסביר את הכל: "יש פה אנרגיות מאוד טובות. אנשים שאולי לא זוכרים כן מרגישים. כאשר הם מרגישים יחס חם, מרגישים אהבה מרגישים שמכבדים אותם - הם נותנים את זה בחזרה. יכול להיות שזה מוזר מה שאני אומרת. אני אוהבת להגיע לכאן בבוקר כשהם מגיעים בהסעה ולקבל אותם עם חיוך, להתייחס, לגלות עניין, לשאול מה נשמע. הטון של הבוקר, אם הוא חם ומזמין, יכול להשליך על כל היום. נכון שבמהלך היום יש סיטואציות לא קלות. לא חסרות כאלה. יש אנשים שמתנגדים לכל דבר, עומדים ליד הדלת ושואלים כל הזמן מתי אני הולך הביתה. ישנה אישה שהתאלמנה לפני שנה וחצי והיא כל הזמן מחפשת את בעלה ושואלת כל גבר אם הוא בעלה. זה מכמיר לב, אבל מצד שני ההרגשה הזו שאתה בא ומישהו שמח לראותך זו הרגשה כיפית. יש לנו כמה אנשים שכשאני מחבקת אותם הם מחבקים בחזרה, וזה נותן תחושה של קירבה ושל משמעות, זה ממלא באנרגיה ובכוח להמשיך. בדמנציה גם כשאנשים שקטים ולא שומעים אותם, יש פתאום הבלחות. קורה משהו ואנחנו מרגישים את זה".

טובה מספרת לחברים על נהרות ביום המים.

רגעים של סיפוק? ילנה צוחקת ואומרת: "זה כל יום. ממש כל יום".

הגזמת! אני אומרת. ילנה מתעקשת ומסבירה: "אחד הכיפים שלי הוא שבאים הנה אנשים עם חיוך. הם אוהבים לספר ולשתף. אז נכון שיש גם אנשים שחוזרים על עצמם כל חמש דקות, אבל בי נוגע עצם זה שיש להם רצון לבוא ולספר משהו. אני אתן לך עוד דוגמה: לאחת המבקרות שהיא ניצולת שואה שהגיעה מברית המועצות, יש כמה שירים שהיא שרה. כשיש לה מצב רוח רע והיא מגלה הרבה התנגדויות, אנחנו שרים יחד

appel@eng.tau.ac.il

13

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

צריך לעשות כדי להשפיע מאת עוזי מנור 

השעה שהגיע הזמן ואז הקמנו את הרוב הדמוקרטי. השתתפנו בבחירות למועצת העירייה ולשמחתי זכינו להיבחר ולהיות מיוצגים במועצה החדשה שקמה. המו"מ הקואליציוני היה אומנם מורכב אבל החשוב שנחתם הסכם המכבד את רצון הבוחר ונותן ביטוי לכל הקהילות בעיר. על בסיס ההסכם בנינו שותפות טובה עם ראש העיר ועם שאר הסיעות שבמועצה. ולא, בשלב זה אין בכוונתי לרוץ בבחירות לכנסת". האם אתה עדיין משתתף בהפגנות? ״אני לא רק משתתף אלא גם מעודד אחרים לעשות כן. בעיניי להפגין זו חובה מוסרית, אזרחית ויהודית של כל אדם. רק בימים האחרונים השתתפתי בהפגנות הגדולות גם וגם בתל אביב בכיכר החטופים״. 531 פה, בכביש נשמעים קולות המבקרים את תרבות הדיון בישיבות המועצה שמלווים בצעקות ודיבור בלתי הולם. "אכן יש מקום לשיפורים. כנראה שחלק מהמשתתפים לא הספיקו לקרוא במלואו את ספרה של חנה בבלי על נימוסים והליכות. יש להקפיד יותר על מתן כבוד הדדי ולשמור על תרבות דיבור. חשוב להסכים שלא תמיד מסכימים על הכול״. "צריך לעשות כדי להשפיע"

בכניסה לביתו של שמואל וגמן, סגן ומ״מ ראש העירייה, אני מבחין בשני

זוגות אופניים: רגילים ומתקפלים. אני שואל לשם מה המתקפלים והוא משיב: ״הרגילים משמשים אותי ברעננה. במתקפלים אני משתמש כדי להגיע למקום עבודתי בתל אביב. אני רוכב לתחנת הרכבת ומקפל אותם בנסיעה. כשמגיע לתל אביב ממשיך אתם למקום העבודה. אני מאמין בתחבורה הציבורית. שמח שיש לנו כזו גם בשבת. זה צודק. זה חברתי וזה הוגן״.

מגילת אסתר משפחתית

). אביו היה ממקימי מפעל הברום 1978( הוא נולד בערד בים המלח. סבו וסבתו ניצולי שואה והוא קרוי ע"ש הסב. בדרך נס הם הצליחו להציל ולהביא אתם ארצה מגילת אסתר על קלף, סידור תפילה וטלית. "גם היום אני מתפלל ביום הכיפורים עם הטלית הזו ובפורים אני קורא יחד עם ילדיי במגילה" הוא אומר וניכר בו הרושם הרב שהטביעה בו ההיסטוריה המשפחתית. את השירות בצבא בשיריון סיים כסא"ל במילואים. יש לו תארים בהנדסת חשמל, מינהל עסקים, ופילוסופיה. "השילוב של העולמות בין מדע ופילוסופיה תמיד ריתק אותי" הוא עונה לשאלתי על החיבור המעניין. לאחר הלימודים עבד בחברות טכנולוגיות שונות Arbe Robotics ולאחרונה הוא משמש כסגן נשיא בחברת שמתמחה במעבדים של רדאר לרכבים אוטנומיים. כאיש הייטק הרבה שנים איך היה המעבר לחיים ציבוריים ולפוליטיקה מקומית? "שנים השתתפתי יחד עם חבריי בהפגנות שונות. בשלב מסוים הרגשתי שמחאה בלבד אינה מספיקה. לא די בנוכחות בכיכרות. יש צורך בעשייה משמעותית ולהיות במקום בו ניתן הרגשנו תחושה של שליחות. צו 2023 גם להשפיע. באמצע

ברוידא ווגמן חותמים על ההסכם הקואליציוני ועם סיעת הרוב הדמוקרטי

14

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

"כן. גם כאן נסינו להתמודד עם הבעייה מבלי לעשות "להכעיס" לאחד מהצדדים. בדרך של הידברות וקיום דיאלוג הגענו לפשרה. כך בנווה זמר פועלת מסעדה, בית הקפה "עלמה" הפתוחה כל השבוע כולל שבת ולידה עגלת קפה כשרה שסגורה בשבתות. דבר דומה בפארק. שם תיפתח בקרוב, אני מקווה, מסעדה/בית קפה כשרה שתפעל כל השבוע למעט שבת ולא רחוק ממנה עגלת קפה הפתוחה כל ימות השבוע". הארנונה הועלתה לאחרונה בשיעור ניכר. מדוע? "קודם כל יש לזכור ששיעור הארנונה עולה בהתאם לעליית המחירים הכללית. וזה מה שקורה במשק. נכון שאצלנו בעיר היא עלתה יחסית יותר משום המס שהטילה עלינו . זהו מס המטרו שהמדינה ₪ הממשלה בסך עשרים מיליון השיתה על כל עירייה שהמטרו אמור לעבור בשטחה. אנו פועלים כמובן נגד. ראוי לזכור שאם המאבק יצליח הרי שדמי הגבייה יוחזרו לתושבים מהם הם נגבו". - דירוג שמתייחס 2025 בדירוג הערים היציבות בישראל לשנת לניהול פיננסי אחראי, תכנון יעיל ויכולת תגובה מהירה - רעננה לא מופיעה בין שתים עשרה המובילות. כן נכללות לדוגמא ברשימה הרצליה, ראש העין, רמת השרון, כפר סבא. "אינני מודע לכך. אני כן יכול להגיד שאנו נפעל כמיטב יכולתנו במסגרת המועצה לשיפור בכל התחומים". מה קורה בנושא אסיפת האזרחים? "זו יוזמה ברוכה שכבר יצאה לדרך בתמיכתו של ראש העירייה חיים ברוידא ובהובלתה של חברתנו לסיעה זהבה לנדמן. על פי ההמלצות שיגובשו לתכנית עבודה נראה מה ניתן לממש וליישם תקציבית". האם אתה אדם דתי? אני רואה שאינך חובש כיפה. "אני שייך לקהילה האורתודוכסית. הדת והאמונה הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מהחיים שלי. אני יכול להגיד שהאמונה היא סם חיים עבורי. מטרתי היא ליצור יהדות ליברלית הומניסטית. יהדות שדרכיה הן דרכי נועם. מכאן הדגש כפי שכבר ציינתי לנהוג בסובלנות כלפי האחר ולהגיע להידברות. הסכמות הן דרך חיים". איך אתה רואה את העתיד ברעננה עירנו? "רעננה צועדת בכיוון של התפתחות חיובית וצמיחה. נהפוך אותה למגדל אור של שיתוף פעולה בין קהילות דתיים וחילונים שחיים ביחד ומאפשרים לכל אחד לחיות על פי אורח חייו והשקפותיו. אני אופטימי לגבי האפשרות להשפיע ולשנות. הרוב המוחלט של הציבור ברעננה ובמדינה מעונין לחיות ביחד ובשותפות מלאה. לצערי המנהיגות במדינה רעה, כושלת ומפלגת". פגישתנו מתקיימת לאחר שובך מחו"ל. היכן ביקרת? "חזרתי מטרק בצפון הקווקז שבצפון גיאורגיה. זהו מקום מדהים ביופיו. עבורי המדובר במסורת כבר עשר שנים. לקחת חופשה ולצאת לבד, או עם חברים לעשות טרק באיזורים הרריים. נופים עוצרי נשימה, אוויר נקי ושקט מסביב. העיקר להתרחק ולשכוח מהיום יום. מאד מרגיע ובריא". Manor_un@hotmail.com

בנוסף להיותך סגן ומ"מ ראש העירייה (ללא שכר) אתה ממונה על תחום תנועות הנוער והקהילה הגאה. מדוע בחרת בתחומים אלה? "בחרתי בשני אלה כי המדובר בשני נושאים מהותיים שאני מייחס להם חשיבות רבה ביותר: חינוך וצביון העיר. לתנועות הנוער יש מקום חשוב בחינוך ובטיפוח דור ההנהגה של המחר. חברה שדואגת ומשקיעה בתנועות נוער זו חברה שמבטיחה את עתידה. להט"ב מסמלת חברה ליברלית שיכולה להכיל את כולם. אם נייצר עיר וחברה שמקבלת להט"ב, ממילא יכתיב הדבר שתהיה זו חברה ליברלית, פתוחה וסובלנית. ברעננה יש מקום לכולם לחיות איש איש על פי אורח חייו ללא הבדל, ללא חשש וללא הפלייה. בהקשר זה אני שמח לציין שרעננה זכתה אשתקד במקום ראשון במדד הגאווה בקטגורית רשויות בינוניות. מדובר במדד שנועד לבחון את פעילותה של העירייה במגוון תחומים למען רווחתה של הקהילה הגאה והוא מבוצע על ידי האגודה למען הלהט"ב. רעננה הגיעה, יחד עם הוד השרון, אחרי למקום השמיני בין עשר הערים 2024- הבחירות המקומיות ב המובילות במדד החופש העירוני. את המדד עורכת עמותת ישראל חופשית. בין הנימוקים למקום המכובד: "הצטרפותה למיזם 'נעים בסופ"ש' שנותן לתושבים אפשרות לנסוע בשבתות והצטיינותה במתן שירותים עירוניים ללהט"ב". התייחסת לדור הצעיר. מה בקשר לאוכלוסייה המתבגרת? "באותה מידה שחברה נמדדת ביחסה לצעירים, כך היא גם נמדדת בדאגה לאוכלוסייה המתבגרת-מבוגרת ומקיימת בפועל כבוד לה. לא במקרה חברה אחרת שלנו מהרוב הדמוקרטי ממונה גם על תחום הגימלאים. אנו שמים דגש על פעילויות תרבות שונות למענם ומתכוונים להרחיבן. במיוחד לסופי שבוע כאשר הבדידות מורגשת יותר". עברתם לרעננה לפני כחמש שנים. למה החלטתם רעייתך ואתה לגור כאן? "השיקול היה מוסדות החינוך והגיוון באוכלוסייה. יש לנו שלשה בנים צעירים, תאומים בני שלש עשרה ובן בן עשר. רצינו שילמדו בביה"ס הדמוקרטי ושיגדלו באווירה של סובלנות וחברה פתוחה שיכולה להכיל את כולם". רוב התושבים הזדעזעו מהמעשים המחפירים שאירעו בבית הכנסת הרפורמי כאשר מפגינים תקפו את הצופים בטקס הזיכרון המשותף הישראלי פלסטיני בערב יום הזיכרון. גם אתה נאלצת לרדת מהבמה למחרת בטקס הזיכרון הממלכתי ברחבת יד לבנים בגלל מפגין שמחה על כך שנוכחת יום קודם באיזור בית הכנסת. "אכן מעשים מחפירים. אירועים אלימים. עלינו לדאוג שכל אחד ואחת בעיר, ימין ושמאל יוכל לנהל את אורח חייו בהתאם למה שהוא מאמין ורוצה. זה הבסים לחברה ליברלית ואנו מחויבים לכך כמועצת העירייה. אנחנו מנסים להגיע להידברות בין הצדדים, לייצר דו שיח. לקיים דיאלוג, להבין מה מפריע לצד השני. אני מקיים קשר עם מגוון של רבנים וקהילות בעיר על בסיס שוטף על מנת לא להגיע למצב של "ייקוב הדין את ההר". האם הדו שיח הזה והקשר עם הרבנים יבוא לידי ביטוי גם בנושא בתי הקפה שיהיו פתוחים בשבת. נושא שמעסיק רבים וטובים מבין החילונים?

15

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now

רואה את התמונה הרחבה מאת: אביבה קניג  שנה בתחום האופטיקה והיא משמשת, 40 לאורית נבו שדמון, אופטומטריסטית רעננית, יש ותק של בנוסף למכון שלה, גם יועצת מקצועית לקופת חולים כללית ולמפעלים המפתחים עדשות. היא גם מפרסמת מאמרים מקצועיים ומרצה בפורומים שונים. וכן, היא חובבת צלילות וגלישת גלים מושבעת. פגשתי אותה לשיחה מאירת עיניים על ראייה בגיל השלישי, על ההיסטוריה הרעננית של משפחתה ובכלל. בניגוד לרגיל היא ישבה על כיסא המטופלים ואני על כיסא האופטומטריסט.

"אני מאמינה שאופטומטריסט טוב יודע לראות את התמונה הרחבה מבלי לפספס את הפרטים הקטנים הסמויים מן העין, וזאת משום שהעין היא חלק מהגוף. מה שחולה בגוף חולה בעין. כאשר נכנס אלינו אדם בגיל השלישי אני לא רואה רק זוג עיניים. אני תמיד שואלת איך המצב הבריאותי, מה הוא אוהב לעשות, האם הוא בריא באופן כללי. על פי התשובות שלו אני יודעת מה לייעץ לו, בין השאר אילו תוספי מזון טובים לבריאות העין".

אילו בעיות אופייניות לגיל השלישי? "מעבר לירידה בראייה ישנם כאלה הסובלים מבעיות מורכבות כמו סינוורים, כאבי ראש, מיגרנות, יובש בעיניים ועוד. אני מספקת גם פתרונות לא שגרתיים כמו אביזרי אופטיקה מיוחדים לשיפור הראייה, או לטיפול ביובש בעיניים. אני מומחית להתאמת עדשות לסובלים ממיגרנות. רק השבוע הגיעה אישה אחרי ניתוח קטרקט שסבלה מכאלה מיגרנות שלא הצליחה לקום מהמיטה. היא הגיעה עם בתה והתאמתי לה משקפיים עם עדשות פילטר מיוחדות שבעזרתן הצליחה לקום ולתפקד. ישנם מקרים שתאורה לבדה היא טריגר למיגרנות. כך למשל תאורת ניאון מפריע לאנשים מסויימים. בעודנו יושבות ומשוחחות מגיע למכון הלל נתנאל ממושב ברקת שסובל מראיה כפולה ומסינוור בנהיגה. הוא סיפר לי שהחלו אצלו תופעות של סינוור וראייה כפולה בנהיגה והוא נבהל והלך לרופא עיניים שלא פתר לו את הבעיה. הוא הגיע לאורית בעקבות תוכנית טלוויזיה בה סיפרה על המומחיות שלה בנושא. בעקבות העדשות המיוחדות שהתאימה לו הוא חזר לנהוג. בהרצאות אותן מעבירה אורית בהתנדבות היא מספקת טיפים וכלים כיצד להאט את הזדקנות העיניים באמצעות תוספי מזון, פעילות פיסית, אכילת מזון בריא, אורח חיים נכון, התאמת משקפי שמש ושימוש בפילטרים מול מסכים. קצת על ההיסטוריה, אני מבקשת. "סבא שלי, נחום נובק ז"ל, היה נין נכדתו של הבעש"ט והוא מה שקראו אז: התפקר לציונות. זה היה בסרביה. הוא הפך שקולניק להיות מורה לעברית ונשלח לכפר שבו גרו משפחות . הוא לימד אותם עברית והכניס להם ציונות, מה ובריק שהביא לעלייתם לארץ ישראל.. הוא עצמו נשאר ברוסיה והמשיך ללמד עברית עד שהצליח לשכנע את זוגתו, סבתי ז"ל שהייתה רופאת שיניים ובכלל לא ציונית - לעלות. הבת חנה, לימים מרום, שבעלה היה הצלם הידוע פטר מרום, והבן יהושע, , יצחק שקולניק אבי, עורך דין שעיברת את שמו מנובק לנבו. לימים ראש עיריית רעננה, סידר לסבי עבודה כמורה לתלמוד בבי"ס מגד. הוא עבד עם ברטוב ומיכלין שהיו מגיעים אלינו לחצר בכל שבת אחה"צ. גרנו אז ברחוב העמק, רחוב קטן שחוצה את ארלוזורוב וביאליק. הם היו נפגשים ושותים תה מהסמובר ואוכלים עוגיות חמאה".

צילום: מלכה מהולל

אורית נבו שדמון במכון

אני מיד שואלת. משוך בגזר? "ממש לא", ממהרת אורית להפריך את המיתוס שכולנו גדלנו עליו, "הגזר היה נכון לפני שנים רבות כשלא היו מספיק ירקות והאדם חי על לחם ותפוחי אדמה וסבל ממחסור בוויטמינים. היום אף אחד לא סובל ממחסור כזה".

16

09/2025 - 339 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

שולמית אלוני והן אף חלקו חדר. הן נשארו החברות הכי טובות עד הסוף. אני עצמי למדתי בשבעה בתי ספר בארץ וחצי החלטתי להיות בקיבוץ ועברתי 12 ובעולם. בגיל לחולתה. הייתי שם ארבע שנים עד שהוריי נסעו לקונגו לשלוש שנות שירות, שם שימש אבא כראש משלחת צבאית, ואני החלטתי להצטרף אליהם. למדתי בבית ספר אמריקאי והיו לי חברות מיסיונריות שמעולם לא נתקלו ביהודים: 'איך אתם מרגישים'? הן שאלו אותי, 'בדיוק כמוכן', עניתי". אז איך נהיית אופטומטריסטית? "בצבא שירתתי כפקידה פלוגתית והייתה לי תוכנית ללמוד אומנות. חיפשתי עבודה והגעתי למכון שהתמחה בעדשות מגע שהיה להם גם בית ספר ללימודי תעודה באופטיקה. התקבלתי לעבודה כמזכירה ועזרתי להם ואז הם הציעו לי ללכת ללמוד אצלם. נורא התלבטתי. אימא שהייתה מורה ומנהלת בית ספר בלוד אמרה לי: "אומנות תמיד תעשי". אז למדתי אופטיקה, התאהבתי במקצוע, נסעתי לארה"ב ושם למדתי לתואר ראשון ושני ברמה הגבוהה בעולם. בזכות השכלה רחבה זו פתחתי מכון ואני מממשת את אהבתי לאומנות על ידי זה שאני מביאה מסגרות מעוצבות למשקפיים". יש לך עוד חלומות? "אני מגשימה את חלומותיי כל יום בעבודה שלי כי נתינה היא האהבה הגדולה שלי. אנחנו נותנים משקפיים לחיילים ללא תמורה כי זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. גלשתי בעבר על סאפ והתקדמתי לגלישה גלים. אני מטיילת בארצות רחוקות, ולאחרונה חזרתי מטיול צלילות באינדונזיה". לאורית שלוש בנות נשואות ונכדים. היא גרה כיום בהוד השרון עם בעלה דורי שדמון שהיה חלוץ בתחום הסקרים . כיום 80- הטלפוניים וייסד את חברת טלסקר עוד בשנות ה הוא עוזר לאורית מאחורי הקלעים.

אביך היה חבר של חיים חפר? "אבא היה מפורסם ברעננה וכן, הוא וחיים חפר (פיינר) היו חברים טובים. אגב, ידעת שהעברות לחפר הוא ראשי תיבות עננה? חפר ספג את אהבתו לשפה העברית ר יינר פ יים ח של מאבי. אספר לך סיפור על מעשה אמיתי שקרה, שחיים חפר גם :)2005 סיפר לאבנר אברהמי (יולי

צילום: מלכה מהולל

המורה להתעמלות אפשטיין נהג להסתובב שזוף במכנסיים קצרים, וכל מה שעשה זה תרגילי סדר מעצבנים. חפר: "יום אחד עלה יהושע על הגג של המקווה שעמד לא רחוק מבית ספר 'מגד' וכשאפשטיין קרא 'ימינה פנה', הוא צעק מלמעלה 'קדימה צעד' ובילבל את התלמידים. חפר: "ואז אפשטיין הוריד את יהושע מהגג עם צינור חצי צול ועשה עליו כמה תרגילים לעיני כולם והשפיל אותו". יהושע בכה, ברח לשדה, לקח גושי אדמה והתחיל לזרוק גוש אחרי גוש לעבר המורה להתעמלות, ובכל גוש הוא צעק ככה: 'ראשך לקן עורבים, בטנך למערת חתולים, אשתך לזונה תהיה, ובתך בעבור נעליים, נחיריך למעיינות שתן ופיך למעיינות אשפה'. הוא חיבר את הטקסט הזה על המקום, ואני עמדתי מהצד, כל כך נפעמתי עד שחזרתי הביתה והתחלתי לקרוא ירמיהו". והתגייס 18 סיפר שהוא בן 17 אבא היה רב מעללים. בגיל לפלמ"ח ומאז לא היה ברעננה. בן גוריון פירק את הפלמ"ח ומאחר שהיה מחסור באנשי צבא הוא ביקש מאבא להמשיך לשרת גם בצה"ל. הוא שימש כמקשר בין צה"ל לאו"ם והיה ראש משלחת בקונגו באפריקה. הוא הכיר את אימא ציפורה בת נהלל שהייתה מורה חיילת בפלמ"ח והם נישאו. אימא, אגב, למדה בסמינר בית הכרם יחד עם חברתה הטובה

על הסאפ

Kenig1@bezeqint.net

17

09/2025 - 339 רעננה

Bring them Home now