כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2025 - גיליון 342

לצד עוני ואלימות. זה מערער את הביטחון הבסיסי שלהם בעולם והם חיים במתח עם הורים שחשים שהם לא מצליחים לשמור על ילדיהם ולהגן עליהם". בואי נדבר על מסכים. "כל אחת מהשאלות שלך היא נושא לספר. מסכים מביאים , איך אני בונה הזהות מרכזיים: ארבעה אתגרים איתם את הזהות שלי. ילד נכנס לרשת עוד לפני שהוא מגבש את הזהות שלו, ואז הוא בונה אותה על סמך לייקים של אנשים . זה מדאיג כשילד לא יודע השייכות ברשת. יש את אתגר לדבר, לשוחח, להיות נוכח במקום שבו הוא נמצא ולהתעניין . הילדים בסכנה הבטיחות באנשים שלידו. אתגר שלישי הוא בהיותם ברשת, ולא רק על ידי בריונות. הם חשופים לסכנה של דרדור המוח. למשל, כשהם רואים סרטונים שמפעילים את המוח רק לגירויים שיש בהם קול ותנועה. תינוקות נולדים עם דיספוזיציה מולדת לעקוב אחרי תנועה וקול ותפקיד ההורה הוא להסב את תשומת ליבם גם לדברים שלא זזים ולא מרעישים. מה שקורה עם המסכים, זה שבעצם המוח נשאר ברמה מאוד תינוקית - לא מפותח, ללא יכולת למידה, התמדה והתמודדות עם תסכול. הסיכון הזה כולל כמובן גם חשיפה למראות מתקופת המלחמה שאפילו אנחנו המבוגרים . אלו ההתמכרות לא יכולים לשאת. האתגר האחרון הוא ארבעה אתגרים מטורפים שההורים די חסרי אונים מולם. ראשית, כי הם לא יודעים כמה זה מסוכן, שנית, אין להם כלים להתמודד עם האתגרים הללו, ושלישית, מאחר שהמסכים נותנים להורים שקט וחופש, הם מעלימים עין מהבעיה". זו אחריות ההורים, ומהי האחריות של מערכת החינוך? "יש ניסיונות להקל על הבעיה ויש טכנולוגיות שצריך להיעזר בהן כדי להגן על הילדים ולו כדי שלא ייחשפו לחלק מהדברים, אך קודם כל, זו אחריות ההורים שהרי הם אלה שקונים את הטלפון. אך התשובה לבעיה היא חברתית. אי אפשר שרק הורה אחד יורה לבנו לא לשחק. זו צריכה להיות החלטה של הקהילה, שכל ההורים ביחד יחליטו על המדיניות, מה משחקים ועד איזה שעה משחקים. זה מהלך שההורים מתקשים לעשות, כי אם הורה רואה שהורים אחרים מתירים זאת הוא נוטה לחשוב שזה לא נורא ואולי הוא מגזים בדרישתו ואז הוא מאפשר לילדיו לעשות דברים שמזיקים להם". האם הסבתא או הסבא צריכים לנהוג על פי כללי ההתנהגות שמונחים להם על ידי ההורים, או שמא בזמן שהם עם הנכד הם רשאים לנהוג כפי שהם מוצאים לנכון? "אני מאוד רוצה לעודד סבים וסבתות לנצל את חלון ההשפעה המאוד גדול שלהם על הנכדים להעשרה והעצמה שלהם ולא לפינוק. אם הם נמצאים עם הנכדים חצי יום ויותר, זה צריך להיעשות בדרכים כמו משחק, שיחה, טיול ופעילויות דומות שלהורים אין זמן לכך. כמובן שאני ממליצה לסבים וסבתות לא להרשות לנכדים דברים שההורים לא מרשים להם. הם צריכים לנהוג לפי דרכי הבית. אני מכירה הרבה קונפליקטים משפחתיים שנובעים מזה שההורים

לצורך היא שהסבים והסבתות של היום כבר לא אורחים לרגע. הם חלק מהצוות שמטפל ומחנך".

שלושה דורות

את מייחסת את המפנה הזה לקורונה? "אני חושבת שהקורונה הייתה בהחלט ציון דרך. קראתי לקורונה "בוחן פתע", כשהחומר שנלמד וזה שנבחנים עליו הוא המוכנות שלנו להתמודד עם החיים. זה בוחן לחוסן, ליכולת להתמודד עם מצב קיצון. היו שהתמודדו היטב והיו שפחות. זה כמובן גם היה תלוי גיל. במקרה שלי, הקורונה לא תפסה אותי עם ילדים קטנים בבית. אנחנו חגגנו כאן בתקופה הזו. התפנה לי הרבה זמן וכך יכולתי בפעם הראשונה בחיים שלי לעסוק בבישול ודברים אחרים שבחיים לא עשיתי. אבל כשמדובר במשפחות עם ילדים, מתבגרים במיוחד, ראינו נפילות כמו באפקט דומינו. עד היום מגיעים לטיפול הורים של חבר'ה שלא מתגייסים בגלל בעיות נפשיות מאוד קשות והם יודעים לציין שזה התחיל בקורונה, לפני חמש , הם לא הלכו לבית ספר ונדחו 13 שנים, כשהילדים היו בגיל מהמערכת, שזה משהו מאוד דרמטי. אם לפני הקורונה הייתה לי רשימת המתנה של שנה בקליניקה, הקורונה הביאה לכך שכל יום פנו אליי עשרות אנשים שלא יכולתי לקבל אותם. ולא רק לי זה קרה, העומס הזה אפיין גם מטפלים אחרים. מאחר שלא יכולתי לראות את כל הסבל הזה מגיע לפתחי מבלי שתהיה לי יכולת לעזור, החלטתי לעשות משהו אחר. זה אותו פרויקט שציינתי, שהוא משהו בסדר גודל אחר שמאפשר להגיע מהבית להמון אנשים". מתי הפכת להיות סבתא וכיצד הדבר השפיע עליך? "לפני שש שנים. היה לי ברור שאהיה סבתא מעורבת אם כי לא ידעתי שאהיה סבתא מכורה קשות. הסבתאות זה תפקיד מדהים, בעיקר, אם יודעים איך להשתמש באינטראקציות שיש איתם, בגלל האפשרויות שיש לנו לטעת זרעים בלב, בנפש ובהכרה של הנכדים, כדי להצמיח אותם. כי להבדיל מהורים, הסבים והסבתות לא עסוקים במיידי וביומיומי של הנכדים ולכן יש להם אפשרות בכל מפגש לטפח בהם משהו - את הערכים, את הידע ואת החוסן". וכיצד המלחמה השפיעה על הילדים? ״קודם כל, היא לא השפיעה, היא משפיעה עדיין. מלחמה היא אחד האירועים הקשים ביותר שילדים יכולים לחוות,

› 13 המשך בעמוד

7

12/2025 - 342 רעננה

החזרנו אותם הביתה