כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2026 - גיליון 346

11 סדרה בכאן כל האימהות משקרות /

טלוויזיה טלוויזיה

בילי טילמן מאת: 

של הסדרה הישראלית בעלת השם 1- בימים אלה הגיעה לסיומה העונה ה הפרובוקטיבי: "כל האימהות משקרות". יוצרות הסדרה אומרות עליה: "זו סדרה מצחיקה ועצובה בו זמנית, כמו החיים". המסגרת לעלילה היא קבוצת כדורשת בה משחקות שמונה נשים, כולן אימהות, בקבוצה חובבנית ביפו. לכאורה מדובר רק בקבוצת ספורט, אבל למעשה משמשת הקבוצה מקום מפלט מחיי היומיום, חיים הרצופים בבעיות ובקשיים אישיים. הסודות מתגלים בהדרגה, ויחד איתם נבנית האחווה הנשית שמטפחת את החום והאהבה שבאימהות (בשורוק), אבל לא מתעלמת מהלחץ, האשמה וההסתרה. מגוון הנושאים בהם עוסקת הסדרה מקיף כמעט את כל מה שמעניין אימהות צעירות אבל בעיקר היא עוסקת באימהות מודרנית והלחצים הנלווים אליה בתוך המציאות הישראלית הלוחצת, בזהות האישית מול תפקיד "האימא", בחברות בין נשים, ובכישלון, באשמה ברצון להצליח בחיים ומה המחיר שהן מוכנות לשלם. כל זה בתוך מעטפת דרמטית-קומית של קבוצת ספורט מליגה נמוכה. שמה של הסדרה מגיע ממוטיב השקר. השקר הוא אולי המאפיין ההתנהגותי הכי בולט של כל אחת מהנשים. מהיותן נשים רגילות ואימהות -מתמודדות לא מושלמות, נשים שחוות הורות מורכבת, עומס רגשי ומערכות יחסים מורכבות- הסתרת האמת היא לא פעם מנגנון הישרדותי בעבורן. תוך כדי התנהלות, הן מספרות לעצמן ולאחרים לא מעט שקרים. כל אחת מן הדמויות מייצגת דרך אחרת של התמודדות עם אימהות. כולן ממקום אישי, אנושי ומלא רגש: האחת-חשופה ודיכאונית, השנייה מקרינה שלמות, אבל התנהלותה מבטאת את הפער בין התדמית למציאות, אחת מרדנית ובוטה, אחרת שברירית, אשר נשארת בקשר לא טוב בשביל המשפחה, ואחרת מתפקדת ומחזיקה את החיים תוך הקרבה עצמית והדחקת הקשיים והעומס הרגשי. כל אחת מייצגת סוג אחר של "שקר באימהות", שקר של תדמית, שקר של הישרדות, שקר של הכחשה, שקר של " אני בסדר", ושקר של "זה מה שאני אמורה להיות". אין אימא שלא מסתירה משהו. כל הנשים משחקות בקבוצת ספורט, שאמורה להוות בעבורן מקום שייכות בטוח, אבל, כדרכן של קבוצות אנושיות, קיימות גם שם שיפוטיות, תחרות סמויה, השוואות וקנאה. במילים אחרות, אחווה נשית על כל מורכבויותיה. יהיה מעניין לבחון כצופה מיהי הדמות הכי אמיתית: מדוע הסידרה מתרחשת דווקא ביפו והאם השם הפרובוקטיבי של הסידרה tilman@013.net סידרה מצוינת. מושך לצפות בה או ההיפך.

אפל טי.וי שרינקינג /

מלכה מהולל מאת: 

שחקנים: הריסון פורד, ג'ייסון ליירד, ג'סיקה וויליאמס ועוד שרינק בסלנג האמריקאי הוא פסיכולוג, וזה הרקע לסדרה מחממת הלב והנשמה הזאת. כולנו צריכים פסיכולוג מעת לעת, (מי כמו עם ישראל חש בכך בימים אלה) ובמיוחד זקוקים לך הפסיכולוגים עצמם, בטח אם הם עוברים טראומה

בעצמם. אז לג'ימי ליירד, השחקן הראשי המגלם בעל ואב לבת מתבגרת שמתאלמן באחת מאשתו האהובה שנהרגה בתאונת דרכים - יש צורך בעזרה. הוא מתמודד בדרכו שהיא בעצם אי התמודדות קלאסית. הוא בורח למחוזות לא טובים והוא גם לא יודע איך להתמודד עם בתו. מזלו הגדול כפול: גם שיש לו בקליניקה שני פסיכולוגים מצוינים (אחת מהם משמשת גם כבת זוג לזמן מה), וגם הוא התברך בקבוצה קטנה של שכנים/חברים שמהווה קהילה חמה ועוטפת שנמצאת שם בשבילו. הסדרה שייכת לז'אנר הקומדיה השחורה שמספקת מחד, רגעים הומוריסטיים משעשעים, ומאידך, רגעי עצב מכמירי לב המלווים בהומור שחור. ג'ימי משתנה בהדרגה. שיטת הטיפול שלו משתנה והוא בוחר לומר למטופליו את האמת בצורה גלויה שלא לומר בוטה. השיטה מוכיחה עצמה כמרעננת וגם מועילה, ומקצת ממטופליו הופכים להיות גם חברים. לא ברור אם שיטת הטיפול שלו עומדת בסטנדרטים ובחוקים של האוטוריטה הפסיכולוגית אבל עם עובדות לא מתווכחים. בתו המתבגרת מוצאת אוזן קשבת אצל הפסיכולוג הבכיר בקליניקה, פול רואדס, המשמש גם מנטור של ג'ימי ומתמודד בעצמו עם השלבים המוקדמים של מחלת הפרקינסון. פורד מגלם דמות רבת גוונים, כזו שיש בה ציניות וסרקזם אבל גם רכות וחמלה, אהבת אדם אבל קשר בעייתי עם בתו, יכולת להבין את נפש האדם אבל גם קושי לקבל דברים טובים שקורים לו. אז יש פה אבל, עצב, מחלה, פוסט טראומה, בדידות, הזדקנות, תסמונת הבית המתרוקן, זוג חד מיני המתמודד עם שאלת הבאת ילד לעולם - בקיצור, יש בסדרה את כל העולם ואשתו, וכל זה לא מוגש כיציקת בטון מעיקה אלא כסיפור מהחיים שכולנו מכירים. סדרות איכותיות מסוג שרינקינג אינן מתיימרות להביא איזו בשורה או מסר לאנושות, הן רק מציגות מראה חברתית מדוייקת. ואם יש שורה תחתונה אחת - הרי היא חשיבות התמיכה הקהילתית, הסיוע החברתי, האוזן הקשת וכל מה שכולנו יודעים שצריך malcamehulal@gmail.com לעשות, אך לא כולנו מיישמים.

24

04/2026 - 346 רעננה