כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2026 - גיליון 346

- אדם מצא משמעות 7 המשך מעמוד ›

ובתואר האמיתיים שלי יצרו אמינות. צביקה מלחין, לוחם מוסד ידוע ומי שנמנה על אלה שתפסו את אייכמן, אמר לי פעם שהאמת זה כמו שולחן עם ארבע רגליים. אתה מוריד לו רגל אחת, השולחן מתנדנד אך עדיין עומד, אך אם אתה מוריד לו רגל נוספת הוא נופל. כך יש לנהוג עם שקר. כדי לא "ליפול" יש לקחת את האמת ולהוריד לה רק רגל אחת". השבעה באוקטובר "כבר בשבעה באוקטובר בלילה התקשרו אליי אנשים שלא הכרתי ועדכנו אותי שהייתה חטיפה ענקית ושבכוונתם להקים מטה למשפחות החטופים. הם ביקשו שאצטרף למטה. נעניתי מיד לבקשה וביקשתי שהפעם, לראשונה בעיסוקיי מהסוג הזה, תצטרף אליי תמי אשתי לכל המפגשים, כי חשבתי שזה נכון בשל היותן של נשים בין החטופים. לאורך כל הדרך היינו פעילים במטה והגענו לעיתים קרובות לכיכר החטופים". חטיפת אזרחים "בשום מקום לא קרה מעולם אירוע כזה. לכן, למרות שרוב החטופים היו אזרחים, הוקמה מערכת, שבראשה עמדו קציני צה"ל, אנשי מוסד ושב״כ, וכל החטופים, לרבות האזרחים, טופלו כאילו היו הם חיילים". וראייטי , בעודי עוסק בנושא השבויים והנעדרים, פנו 1992- "עוד ב אליי בבקשה להצטרף להנהלת ארגון וראייטי, שהוא ארגון עולמי שעוסק בסיוע לילדים עם מוגבלות ולמשפחותיהם. נעניתי בחיוב והחלטתי שאני רוצה להקדיש את חיי לילדים עם צרכים מיוחדים שלא קיבלו את הצ'אנס לחיים נורמליים. מוניתי לנשיא וראייטי ישראל ומספר שנים אחר 1994- ב 2005 כך לנשיא וראייטי העולמי, תפקיד שבו שימשתי עד ואף המשכתי ושימשתי יו"ר מועצת המנהלים. זה מפעל חיים עבורי. כשהוצע לי להשתלב בארגון לא העליתי בדעתי שאמלא בו תפקידים כה בכירים למעלה משלושים שנה. אחרי המשפחה, הארגון הזה הוא כל עולמי. כל ילד שטיפלנו בו הוא כמו ילד שלך שגידלת וסייעת לו להתגבר על המוגבלות שלו, ובמהלך השנים היו בישראל אלפי ילדים ומיליונים בעולם ששינינו להם את החיים והרעפנו עליהם אין סוף אהבה".

זו אי-הוודאות המוחלטת. להיות בשבי זה מצב נורא של חוסר אונים שבו לא ניתן לדעת בכל רגע נתון מה יקרה בעוד דקה. גם כשמתגלה מחלה קשה, ניתן לפנות לרופאים מומחים בארץ ובחו"ל וקיימות תרופות, ויש ציפייה שהם יסייעו לריפוי המחלה. לעומת זאת, דרגת אי הוודאות הגבוהה ביותר קיימת אצל אדם בשבי שכן לא ניתן לדעת מה יהיה גורלו בדקה הבאה: האם יקבל אוכל, האם יתעללו בו, האם יחיה או שמא יירו בו ויהרגו אותו". המוסד ייצגתי את בנק לאומי בתיק שהיה משאת נפש של 1990 בשנת עורכי דין רבים - ויסות מניות הבנקים. נאלצתי לפרוש מהייצוג עקב נסיעותיי התכופות לחו"ל בעניין השבויים והנעדרים. כמו כן פנו אליי מהמוסד וביקשו שאפנה חודשים אחדים (שהפכו לשנה תמימה) לעסוק בפעילות מיוחדת. ויתרתי על שכר גדול מבנק לאומי אך עשיתי זאת ברצון לטובת דבר שבעיניי הוא הכי נעלה. השתתפתי גם באופן מאוד פעיל במבצע של המוסד באירופה שהיה קשור ברון ארד". מותר לספר? "בעיסוקיי בנושא השבויים והנעדרים קיימתי פגישות סודיות רבות עם גורמים שונים באירופה, אך זה המבצע היחיד של המוסד שלקחתי בו חלק פעיל והיחיד שהותר לי לכתוב עליו בספר 'בשליחות הלב' שכתבתי. באותו מבצע, כסייען של המוסד, נפגשתי עם האחים של מוסטפא דיראני, מי שחטף את רון ארד בלבנון והחזיק בו. הפגישות איתם נמשכו לאורך שנה שלמה, בניסיון לקבל מידע על גורלו של רון ארד ושל שבויים ונעדרים אחרים. הייתי הישראלי היחידי שפגש אותם פיזית. אפילו איש מוסד לא פגש אותם".

סייען? ״כסייען אתה אמנם פועל עבור המוסד ואתה כפוף למשמעת ולתקשי"ר, אך אינך עובד ארגון ואינך מקבל משכורת. עמדתי על כך. היתרון הגדול שלי היה שהייתי עו"ד מפורסם וכל הגורמים בחו"ל שאותם פגשתי קיבלו ממני כרטיס ביקור שבו הופיע שמי האמיתי והעיסוק המקצועי שלי כעו"ד. כן צוינו בכרטיס כתובות שונות בעולם ומספרי טלפון אך מאחר שבפועל הם לא היו קיימים, כל מי שצלצל אליי היה נענה ע"י מזכירה של המוסד שהייתה אומרת שאיני זמין ושהיא תעביר לי את ההודעה. השימוש שעשיתי בשם

› 28 המשך בעמוד

8

04/2026 - 346 רעננה