כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - מרץ 2018 - גיליון 249

תכנית אב לאומית בתחום הזקנה

מאיר חוטקובסקי מאת: 

אנו עדים לאחרונה להתגייסות מעוררת התפעלות של חברי כנסת שפועלים למען מגזר הגיל השלישי. בפועל התוצאות די עגומות. חברת הכנסת טלי פלוסקוב ממפלגת "כולנו" הצטרפה למעגל העושים במלאכה. האם ממנה תבוא הישועה? ימים יגידו. מה כבר לא נכתב על ההתעמרות בדור מייסדי המדינה המשמשים כשק החבטות של גורמי ממשל במדינה? הם תמיד הראשונים לקיצוצי תקציב, ואחרונים לקבלת הטבות מגזריות המגיעות בדין. הדוגמא המובהקת היא השוואת סכום קצבת הזקנה לשכר הממוצע במשק. הדיונים בנושא נמשכים כבר שנים ואין עדיין החלטה. חברי הכנסת צועקים, מתווכחים ומתלהמים בדיוני המליאה אך לרוב זה בגלל הפופוליזם ולא משום שאכפת להם מהזקנים. לאחרונה הוקמה ועדה לבניית תכנית אב לאומית לאזרחים הוותיקים בראשותה של ח"כ טלי פלוסקוב. בימים אלה היא מתחילה את עבודתה. מטעם 20- ) נבחרה לראשונה לכנסת ה 56( ח"כ פלוסקוב מפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון. עד היבחרה היא שימשה כראש עיריית ערד מטעם מפלגת "ישראל ביתנו". היא מכהנת כסגנית יושב-ראש הכנסת. כמו כן היא יושבת-ראש ועדת המשנה לעניין מעמד הקשיש, חברה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וממלאת- מקום בוועדת הכספים.  בראיון למגזין "כיוון חדש" רעננה, פלוסקוב פורשת את ה'אני מאמין' שלה בנושא הטיפול בזיקנה. לדעתה יש כאוס מוחלט בטיפול במצוקות הקשישים על ידי המדינה. דבר המחייב וועדה משותפת של כל הגורמים השונים. "כבר בימים הראשונים שלי כחברת כנסת, הבנתי מהר שאחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית היא האזרחים הוותיקים. העוני אינו נחלתם הבלעדית של האזרחים הוותיקים, אך בעוד אוכלוסיות אחרות מסוגלות, בעזרת תמיכות כאלה ואחרות, לצאת ממעגל העוני, אוכלוסיית הקשישים, מפאת גילה ומצבה הפיזי, תלויה אך ורק בסיוע חיצוני של המדינה כמו למשל קצבאות מוגדלות, הנחות בקבלת שירותים רפואיים, טיפול סיעודי ועוד". האם אין די גורמים המטפלים בנושאים הקשורים לגיל השלישי, כגון המשרד לשוויון חברתי של השרה גילה גמליאל, הוועדה של חבר כנסת מיקי זוהר - הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, השדולה למען האזרח הוותיק בראשות ח"כ שמולי ועוד? "אתה נוגע בנקודה חשובה. אחת הבעיות המרכזיות היום

חברת הכנסת טלי פלוסקוב

בטיפול בקשישים היא שיש המון גורמים שמטפלים באזרחים הוותיקים. יותר מדי גורמים. כך יוצא שכאשר אזרח ותיק מעוניין למצות את הזכויות שלו, הוא נאלץ לכתת רגליו בין משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי, קופות החולים, חברות הסיעוד ועוד המון גורמים אחרים. המשרדים עושים עבודה מדהימה, אבל לצערי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל ואין אינטגרציה בין המערכות הציבוריות. מי שבסוף נאלץ לעבור את כל הבירוקרטיה המסורבלת הזאת, זה הקשיש ומשפחתו. זהו המצב גם לגבי התכנון לשנים הבאות. אמנם יש כיום מספר תוכניות המתייחסות לאזרחים הוותיקים, אולם הן מבוססות על התייחסות לבעיות ספציפיות ואין התייחסות כוללת לתופעה של השינוי הדמוגרפי הדרמטי המתחולל. רק צפויים לחיות 2035- כדי לסבר את האוזן, על פי התחזיות, ב מיליון קשישים. כיום נראה שאין 1.6- במדינת ישראל כ היערכות מספקת לשירותים שהם יזדקקו. למשל, כבר היום יש מחסור אדיר במיטות סיעודיות, במטפלות סיעודיות והבעיה רק תלך ותחריף. מי ידאג שיהיו כאן מטפלות? מי יכשיר אותן? מי יפקח עליהן? מי ישמר את תנאי ההעסקה שלהן? כל אלו שאלות גדולות שנדרש לתת להן פיתרון. המטרה של הוועדה בראשותי היא לבנות תוכנית אב לאומית כוללת לאזרחים הוותיקים. אני רוצה שתהיה לנו תוכנית כוללת לטווח הבינוני והרחוק אל מול האתגר של הזדקנות האוכלוסייה עם התייחסות לכלל הבעיות והצרכים. ובשורה התחתונה, אני רוצה שכל אדם בגיל מבוגר ידע שיש מישהו שחושב עליו ודואג לו".

4

03/2018 - 249 רעננה