כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - מאי 2018 - גיליון 251

דורון אנקר לאה קליין מאת: 

"אם הייתי צריך לעשות מסע שורשים" אומר דורון אנקר יליד רעננה "אז הוא היה קצר מאוד. אנשים נוסעים ונוסעים לטיול שורשים ואני יכול לעשות זאת ברגל מרחוב לוי אשכול - בו אני גר כיום - עד רחוב רבוצקי - בו - בו הייתה מאפיית המשפחה (כיום סמטת 127 - ומשם לרחוב אחוזה 1924 גרה משפחתי שהגיעה לרעננה בשנת רזיאל מול מרכז גירון)". מסע רגלי קצר, אבל אני מתארת לעצמי שכולל את סיפור ראשיתה של המושבה. . סבתא וסבא רבא - שמואל ואהובה 1924 "סבתא וסבא רבא - אשר והני רוהר-, הגיעו מארה"ב לרעננה בשנת . המשפחות קנו אדמה ברעננה. הן היו משפחות ציוניות ורצו לחיות ולחנך 1924 אנקר - הגיעו מפולין גם הם בשנת את ילדיהם בארץ הקודש". מדוע דווקא ברעננה? "משפחת רוהר היו חברים בחברת 'אחוזה' בארצות הברית שהייתה חברה שרכשה את אדמות רעננה. משפחת אנקר היו תחילה בתל-אביב וחיפשו אדמה כדי לעסוק בחקלאות".

סיפור תמונה

והיכן מצאו? דונם ברעננה ברחוב רבוצקי. הוא הקים רפת וגידל טבק אך ללא הצלחה. לכן החליטה 50 "לאחר שסבא חקר ובדק, רכש מחברת 'אחוזה א' שטח של המשפחה למכור את הרכוש ברחוב רבוצקי ולהקים מאפייה במרכז רעננה. כל המשפחה עברה לגור ליד המאפייה. 'מאפיית אנקר' הייתה המאפייה ."1970 וסיפקה לחם לתושבי המושבה והסביבה עד 1929 הראשונה ברעננה משנת ובהמשך? "אבא עזרא לבית אנקר הכיר את אמא דבורה לבית רוהר. שניהם למדו בבית ספר מגד, נישאו בבית העם. אחותי ואני צאצאיהם. אני ואשתי חנה סמילנסקי - גם היא בת רעננה – גם למדנו שנינו בבית ספר מגד באותה כיתה" נכדים. 6- נשוי לחנה. להם בן ובת ו 1950 דורון יליד

ודור ההמשך? "נכדיי דור שישי ברעננה ודור רביעי בבית ספר מגד".

זיכרונות ילדות" "הייתי בגן שולה. את כל ילדותי עברתי בסמוך למאפייה המשפחתית, שם גרנו. שמחתי לעזור לאופים במלאכתם. הייתי עוזר בקליעת חלות לשבת. סבא שמואל היה מחלק את הלחם ברחובות רעננה בכרכרה רתומה לסוס. אבא סיפר לי שבאחת השבתות רצה לקחת עם חברים את הסוס הרתום לכרכרה לשפת הים. אך הסוס נעצר בכל מקום שהיה רגיל לעצור לחלוקת הלחם. כמובן שהטיול לא יצא לפועל וסבא שמואל אמר לאבא: 'אתה רואה? גם הסוס זקוק למנוחה ואתה יכול לבוא אתי לבית הכנסת הגדול' העבודה במאפייה הייתה ללא הפסקה חוץ משבת ופסח. העבודה נעשתה בלילה כדי שהלחם יהיה טרי בבוקר. בזמן שהחלוקה כבר לא הייתה עם סוס וכרכרה, הכרכרה עמדה בחצר ביתנו ואני הייתי יושב ומדמיין אותי מחלק את הלחם. הייתי צועק לסוסים: 'תתקדמו, תתקדמו....."

היכן הכרכרה כיום? "פרקו אותה. נשארו רק הזיכרונות".

והם? "אני זוכר שבכל יום שישי היו באות משפחות עם סירי חמין לחימום בתנור המאפייה. ליד המאפייה היה פרדס שבו היינו מתאמנים בקפיצות מקרונות הובלת הפרי. משדה הבוטנים הקרוב לפרדס, ליקטנו בוטנים – אנחנו הילדים – והיינו קולים במאפייה. בית הספר היה קרוב למאפייה. בבוקר למדנו ומייד לאחר ארוחת הצהריים היינו חוזרים לשחק בחצר בית הספר".

היכן המשכת ללמוד? "הורי רצו שאלמד מקצוע. למדתי באורט".

ובצבא? 7 , שם הייתה כיכר בשם 'רעננה' כי רעננה אימצה את חיל הקשר בזמנו. אני מבין שגם היום יש לגמלאי העיר קשר עם בה"ד 7 "הייתי בחיל הקשר בבה"ד של חיל הקשר שהיום כבר נקרא חיל התקשוב. אני עוד זוכר שהשקיתי את פרחי הכיכר מדי פעם. במלחמת ההתשה הייתי בסיני". במה עסקת לאחר השחרור? "עבדתי כל שנותיי במשרד הביטוח המשפחתי וכיום אני בתהליכי פרישה. במשך השנה אני מספר לכיתות ד' בבתי ספר על ראשיתה של רעננה ועל המאפייה. דרך אגב, במשך השנה מתקיימים סיורים של הארכיון, בית ראשונים, בתי הספר והגנים שעוברים ליד המקום בו הייתה המאפייה. שם יש תמונות של אבא ואחיו על עגלת הלחם. כמו כן בארכיון 'בית ראשונים' אותו מנהלת בת דודתי נאוה מיטל מציג שחקן למבקרים את תפקיד סבא שמואל"

דור ההמשך – נכדיך – מתעניינים בתולדות עברה של רעננה ושל המשפחה? "בהחלט. שואלים שאלות, ואנו משוחחים רבות ומספרים להם על רעננה של פעם."

Cleah1@walla.com

3

05/2018 - 251 רעננה

Made with FlippingBook flipbook maker