כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יולי 2018 - גיליון 253

למעשה קוד הלבוש הישראלי היה אנטי לבוש, כלומר אנטיתזה למה שהיה מקובל באירופה ובארה"ב, קרי לבוש היו ראשי 50- אלגנטי ופורמאלי. כבר בתחילת שנות ה המדינה הצעירה מוטרדים מהשאלה מה ילבשו חברי משלחות ישראליות היוצאות לייצג את ישראל בחו"ל? מה יהיה דימוי הישראלי החדש שנועד להבריא את דמות היהודי הגלותי שהגיע לארץ עם העליות השונות? הושם דגש על הגוף הגברי, החסון, החלוץ, הפועל, השומר והצבר. האופנה שילבה בין סמלים אירופאיים, מוטיבים סובייטיים, ומוטיבים מקומיים ותנ"כיים שנשאבו מתרבות ערב. אפשר לראות אותם עדיין בציורים של נחום גוטמן מאותה עת".

'אתא' מילא תפקיד מרכזי בתולדות המדינה. הוא היה גם הספק הראשי של צה"ל וגם כיכב בעיצוב האופנה הישראלית בשוק האזרחי. בנוסף לאופנת 'אתא' פעלו אז תופרות ביתיות לצד החייטים. מי שלא הסתפקה בהלבשה הרגילה שהוצעה בחנויות, הייתה מזמינה לביתה תופרת, מה שנחשב 'לוקסוס'. היו בוחרים דגם מז'ורנלים תוצרת חוץ וקונים בדים בחנות 'משי זקס', והתופרת הייתה מגיעה עם מכונת תפירה, 'זינגר' בדרך כלל, ותופרת כל היום. אנחנו הילדים היינו במצב הכן למקרה שיחסרו כפתורים, חוטי תפירה למכונה, או להחליף מחט שנשברה. לגברים היו חייטים מקומיים שעלו ממזרח אירופה, ועם קום המדינה הצטרפו גם חייטים ממרוקו ומארצות ערב אחרות. אך מהר מאוד סר חינן של החליפות שכן הן לא התאימו למזג האוויר הישראלי. מפעל לודזיה הוקם ובהמשך 1924 על ידי יזמים מהעיר לודז' בפולין כבר בשנת עבר לידיו של אריה שנקר". כתבו בעיתון על אופנה? "היו מדורי אופנה בעיתונות העברית. המדור הראשון הופיע בעיתון 'השקפה' של אליעזר בן-יהודה וכתבה 1904 בשנת אותו חמדה, אשתו הנאה והאלגנטית". ובהמשך? הקימה רות דיין את "משכית" תוך כדי הדרכת 1949 "בשנת עולים בפרוזדור ירושלים. 'משכית' היה בית אופנה בעל אופי וסגנון ישראליים שלאחרונה קם לתחייה על ידי טלי שרון, מעצבת ישראלית מוכשרת שקיבלה מרות דיין את הזיכיון. גם הגיעה ארצה לאה גוטליב, ניצולת שואה, והקימה 1949- ב את מפעל בגדי הים וחוף 'גוטקס' ששינה לחלוטין את הגישה בארץ כמו גם בעולם לאופנת הים". ונעליים, קונים מהר? "המוסד היחיד שהכשיר באותה עת נערים למקצוע הסנדלרות היה בית הספר המקצועי 'כפר בתיה' ברעננה שנוסד בשנת . בזמנים ההם היו לכולנו שני זוגות נעליים, אחד ליום יום 1947 והשני לשבת. נעליים שנקרעו היו נמסרות לסנדלר לתיקון, ונעליים שנהיו קטנות – היו חותכים להם את הקצה כדי לפנות מקום לאצבעות הלחוצות". כובעים חבשנו? "רק כובע טמבל. על מקור המילה טמבל חלוקות הדעות. יש החושבים שהיא חדרה לשפה העברית מן המילה הטורקית שמשמעו פעמון dumb-bell שמשמעותה עצלן. היו שטענו חסר ענבל בגלל צורתו. כובע הטמבל היה פופולארי מאוד ביחידות הפלמ"ח ונהיה מותג לאומי. הוא הונצח בספרות, בקולנוע, ובאומנותהבמה וכמובן בציורי הקריקטורות, ובמיוחד בדמותו של שרוליק הצבר הלובש חולצה פתוחת צווארון, מכנסיים קצרים וכובע טמבל. היעלמותו של כובע הטמבל היא במידה רבה משל להשתנות דמותה של החברה הישראלית". האם יש לנו לבוש לאומי? 1936 "היה ניסיון בעבר לעצב בגד ייצוגי. זה היה בשנת ביריד המזרח. קראו לשמלה: 'בת-ציון' והיא הייתה דומה  10 המשך בעמוד

מזרח ומערב בדגם של רקמה בעיצוב רוזי בן יוסף

מה היו הבדים השליטים אז? "הבד הלאומי היה ללא ספק החאקי, אריג גס בגוון בז'. מקור השם במילה 'חאקי' שמשמעותה בפרסית - אבק. יתרונו בהיותו צבע הסוואה, ואכן הוא היה נפוץ בצבאות רבים והלכלוך ניכר בו פחות . בישראל אומץ החאקי בעיקר במסגרות תנועות הפועלים וההתיישבות העובדת, ה'הגנה' וה'פלמ"ח'. בן-גוריון נהג ללבוש מכנסי חאקי קצרים כדי להבליט את עממיותו". מי ייצר את בגדי החאקי? על 1934 "מפעל הטקסטיל 'אתא' כמובן. הוא הוקם בשנת ידי משפחת מולר מצ’כוסלובקיה. הם הגו רעיון להקים מרכז תעשיית טקסטיל שיתרכז סביב מפעל הצביעה והאשפרות. שמו של מפעל הטקסטיל נגזר משמו של הכפר הערבי שהיה במקום, כפר עטה, אך ש"י עגנון בא לביקור אצל מולר וקרא למפעל 'אתא' ראשי תיבות ל'אריגים תוצרת ארצנו'.

9

07/2018 - 253 רעננה

Made with FlippingBook HTML5