כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - דצמבר 2018 - גיליון 258

/ יוון - סיפור אהבה שחקן ראשי: כריסטופר פפקליאטיס

במאי: כריסטופר פפקליאטיס

סרט

מלכה מהולל מאת: 

תעשיית הקולנוע היוונית דלה בתוצרת, אבל דווקא בשנים האחרונות, למרות ואולי בשל המשבר הכלכלי החמור שפקד את יוון, יצאו משם שתי יצירות מופת, שתיהן של אותו במאי/ תסריטאי/שחקן: כריסטופר פפקליאטיס. המכנה המשותף לשני הסרטים הוא כפול: הן בתוכן והן בצורה. מבחינת התוכן מדברים שני הסרטים "אהבה יוונית" ו"יוון – סיפור אהבה" על אהבה ורומנטיקה בצל המשבר הכלכלי, ומבחינת הצורה - בשניהם משתמש הבמאי בז'אנר של כמה סיפורים שאיכשהו מתחברים למשמעות שלהם בסוף הסרט. . יש לו כלבת רועים נאמנה בשם מונקסיה, יש לו מקצוע שהוא אוהב: במאי 33 דמיטריס הוא רווק המשכנע עצמו שהוא מאושר בגיל סרטים, יש לו דירה נחמדה ברובע פלאקה באתונה, והחיים מחייכים אליו. אלא שכדי לעשות סרט מעניין צריך יותר מזה. שם הסרט במקור משמעו: ומה אם.. מזכיר קצת את הסרט "דלתות מסתובבות" מבחינת הרעיון. מה יקרה אם דמיטריס יוציא את כלבתו האהובה לטיול של לילה? ומה יקרה אם רק ישחרר אותה לחצר ויבטיח לה טיול פיצוי ארוך למחרת? מנקודה זו והלאה הקהל צופה בשני סרטים מקבילים. אחד שמוביל אותו בעקבות החלטה אחת, פעוטה, חסרת משמעות וחשיבות ככל שתהיה, וסרט שני שמוביל אותנו בעקבות ההחלטה השנייה. מלאכת מחשבת גאונית עושה פפקליאטיס בשלושת כובעיו: התסריטאי, הבמאי והשחקן הראשי, ובשלושתם הוא עושה עבודה מופלאה. את תפקיד המקהלה היוונית הקלאסית, שתפקידה במחזות הוא להבהיר ולפרש את העלילה, ממלא בסרט זוג נשוי מבוגר שיושב מול המצלמה וחולק עם הקהל את תובנות הזוגיות שלהם. אתונה המהווה תפאורה רומנטית לסרט משמשת ניגוד חריף במבנים הקלאסיים המושלמים שלה אל מול הקשיים הכלכליים העכשוויים. אולי זה סיפור אהבה, אולי זה סיפור על גורל, ואולי זה סיפור על האמרה המפורסמת: "כשהכסף אינו נכנס מהדלת, האהבה בורחת מהחלון". בכל מקרה שווה לראות את הסרט פעמיים. בפעם השנייה מבינים טוב יותר. Mehulal2@netvision.net.il

/ נאוה סמל פאני וגבריאל יהודית הלפר מאת: 

ספר

חמישים שנים נמשכה אהבתם של פאני וגבריאל, מתוכם היו פרודים שלושים שנים (!). גיבורי הספר הם סבה וסבתה של הסופרת נאוה סמל (הורי אביה), אותם החליטה להנציח כחלק מסיפור משפחתה. "הדרמה רבת התהפוכות נודעה לי רק שנים רבות לאחר שהשניים כבר הלכו לעולמם", כותבת הסופרת בפתח ספרה, "תשוקה, בגידות ושקרים, אלה טואטאו היטב מתחת לשטיח ולא נועדו לאוזניהם של ילדים. אף על פי כן, בחושיה של מרגלת קטנה קלטתי רמזים....מנסה בבגרותי לחבר אותם לכדי תמונה שיש בה סדר וזנב של היגיון... אלמלא היה הסיפור הזה אמיתי, היה אפשר לפטור אותו כעוד בדיה משוכללת". סמל הודתה שהוסיפה פה ושם מהדמיון כדי להשלים את הפרטים החסרים.

פאני וגבריאל גדלו וחיו בבוקובינה (שעד מלחמת העולם הראשונה השתייכה לקיסרות האוסטרו-הונגרית וכיום שייכת לרומניה), שם גם פרחה אהבתם. גבריאל גויס לצבא במלחמת העולם הראשונה ורק עם שובו, אחרי מספר שנים, התחתן הזוג ונולד להם בן, יצחק, אביה של סמל (ושל הזמר שלמה ארצי). גבריאל השתוקק להגר לאמריקה והוא אכן הפליג לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך לבדו, והבטיח להביא את אשתו ובנו אחריו, אך מעולם לא עשה זאת. פאני עברה את מוראות השואה עם בנה כאלמנת קש, אך לא הפסיקה לקוות שבעלה ישלח להם כרטיסים. רק כעבור עשרות שנים התאחד הזוג שוב, הפעם בארץ, כשהם כבר סבים לנכדים (סמל ואחיה). בספרה המופלא של סמל הכתוב בעברית צרופה ומענגת, הטבול בקורטוב של הומור, מתוודע הקורא לסיפורים של טרום הקמת המדינה ושל שנותיה הראשונות, השואה, מחנות העקורים בקפריסין, הקיבוץ וקשיי החיים בתקופת הצנע. כשהיא בשיא הקריירה שלה. היא הייתה דור שני של שורדי השואה גם מצד אימה, 63 סמל נפטרה בטרם עת אחרי מחלה קצרה בגיל שאיבדה במהלכה בעל ותינוקת. סמל כתבה למעלה מעשרים ספרים ומחזות שרובם עוסקים בשואה. כנס הסתיו של עמותת "דורות הוקדש לזכרה. 2018 ההמשך" לשנת Yehudit_helfer@walla.co.il

15

12/2018 - 258 רעננה